1
שרשרת המזון איננו רק מונח אקולוגי המתאר אינטראקציה בין עולם הדומם הצומח והחי, זהו בעצם תיאור על מעגל התמורות הכי פנימיות של הבריאה מגרגר האדמה הזעיר ביותר עד נשמת ישראל.
אם נשים לב נראה כי כל התנועה של הנבראים היא מלמטה למעלה, הצומח ניזון מן הדומם והחי מן הצומח, החי הגדול ניזון מן החי שקטן או חלש ממנו, עד שבסוף התהליך כולם מזינים את האדם.
מה הסדר הזה אומר לנו אם לא שהעולם יצא מראשית ברייתו לדרך ארוכה שתכליתה להעלות ולהשיב את כל הדברים לשורשם, וככל שקומת חלקי הבריאה הפיזיים מתרוממת כלפי מעלה, ההגעה ליעד הסופי תלויה בידי הניצבים בראש הפירמידה, אלו שרק בכוחם לחבר שמים וארץ.
2
איך זה עובד?
אדם שלא יאכל ימות מרעב למרות שהנשמה איננה זקוקה למזון גשמי בכדי להתקיים וזאת מפני שצורת הבריאה היא שהחיבור בין רוחני לגשמי ניזון ותלוי בקיום הגשמי. ובעומק הדברים אין כאן רק קשר של מזון גשמי אלא הרבה מעבר לכך, משום שכל הקיום הפיזי של הנבראים הוא מכוח החיות הרוחנית שניתנה בהם – 'ואתה מחיה את כולם' – וכאשר האדם ניזון מהנבראים שבדרגות הנמוכות ממנו הוא יונק את הכוח הרוחני הזה ומעלה אותו לדרגה גבוהה יותר.
תהליך העילוי הרוחני הזה מדרגה נמוכה לגבוהה מתקיים לא רק מן דרגות דומם צומח וחי אל דרגת אדם, אלא גם בתוך דרגת אדם עצמה. על ישראל נאמר "אדם אתם…" ועל כל השאר "והמה כבהמות נדמו", מפני שמאז חטא אדם הראשון נפלה קומת האדם לדרגת בעלי חיים ואברהם אבינו היה הראשון שהשיב את עצמו ואת זרעו אחריו לדרגת אדם (רמח"ל) ולכן היחס בין דרגת ישראל לדרגת שאר האומות מחייב שישראל יהיו ניזונים מן האומות כדי להביא אותן אל תכליתן להעלות את החיות הרוחנית שלהם למעלה.
3
לפי זה מסביר השפת אמת את דברי בלק "עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה" – בלק הבין נכונה כי כשם שהשור בדגרת חי אוכל את העשב בדרגת צומח ובכך הוא מתעלה ממדרגתו, כך הנמצאים בדרגת 'ישראל' אוכלים וניזונים מן הנמצאים בדרגת 'האומות' ומעלים אותם ממדרגתם. זאת היא גם משמעות דברי המרגלים על יושבי הארץ "לחמנו הם" ואף הקב"ה מצווה עלינו "ואכלת את כל העמים".
העבודה הזאת לא תלויה רק באכילה פיזית על כל היבטיה ומשמעויותיה.
4
בברכות ההפטרה אנו אומרים "האומר ועושה המדבר ומקיים" – מסביר שפת אמת כי 'אומר ועושה' מתייחס לבריאת העולם בעשרה מאמרות, 'המדבר ומקיים' הם עשרת הדיברות המקיימות את כל הבריאה, ועל אף שבעשרה מאמרות מונח כל קיום העולם לעד, אך עשרת הדברות נותנות התחדשות והשגחה מיוחדת כפי מידת ההתעסקות של ישראל בלימוד התורה וקיום מצוותיה.
נמצא כי כשם שקיום העולם הוא מכוח אותיות התורה שבה נברא העולם, כך החיות של כל העולם ויושביו תלויה בלימוד התורה של ישראל, והקשר הזה הוא מעגלי, מקביל לקשר הנשמה עם הגוף, כשמצד אחד היא מעניקה לו את החיים באמצעות החיבור שלה עמו, ומצד שני היא מקבלת מכוחו עליה רוחנית כאשר כל חלקי הבריאה מתעלים על ידו. כך כשישראל עוסקין בתורה הם מאפשרים את חיבור הרוח לגשם ומעניקים חיים לכולם, ובאותה מידה הם מוציאים את החיות הרוחנית מכל האומות ומעלין אותה למעלה.
5
אם אומות העולם אינן מכירות בסוד קיומן עלי אדמות, אם הרחוקים מבני ישראל עדיין לא זכו להבין זאת, לפחות אנחנו נעמיק בקרבנו את תחושת הערך העצמי שלנו ומכוחה נעצים את רגש האחריות על לימוד התורה שלנו ושל אחרים.
ידידי הישיבה היקרים, שבת שלום ומבורך. אליהו לפין, ישיבת מיר ירושלים.