יוחנן וסרמן
לא מזמן שמעתי שיחה מאחד הדרשנים בדורנו, שדיבר על הצורך לעשות חשבון נפש יומיומי, או לפחות אחת לתקופה.
"בוא נבדוק מה אתה שווה", הוא טען, "מתי אתה קם בבוקר? כמה זמן לוקח לך 'להתגרד' החוצה מהמיטה? אתה תמיד אומר 'קריאת שמע' לפני סוף הזמן הראשון? לפחות את הזמן השני אתה כן מספיק תמיד או שלפעמים קורה שאתה מפספס גם אותו? כמה זמן לוקח לך להתפלל שמונה עשרה? האם אתה מקפיד לומר כל יום את סדר ה'קרבנות' לפני התפילה?
אם התשובה על כל השאלות היא התשובה המבוקשת, טוב מאוד, אבל אם חלילה על חלק מהם אתה עונה בהיסוס מה, אולי כדאי לבדוק מה צריך לתקן ואיפה אפשר להשתפר…
האמת? כשאני אעשה חשבון נפש, אחד הדברים שאני אמצא לנכון שעלי לתקן, הוא הנושא הזה בדיוק, שאני לא מספיק עושה חשבון נפש… אולי באמת הגיע הזמן להתחיל להתחזק בעניין.
בעודי מהרהר בכך בתקופה האחרונה, התברר לי שיש כאלו שעושים את זה בצורה יוצאת דופן.
'קופת העיר'…
"יש לנו צוות של פקידות, שהתפקיד שלהן הוא לעשות 'חשבון נפש', ולבדוק לאיפה הולך הכסף של הקופה…", כך מסביר לי אחד ממנהלי הקופה, עמו שוחחתי במסגרת שיתוף הפעולה של 'הפותח' עם 'קופת העיר'.
ואיך בדיוק עושים חשבון נפש?
מעבר לבדיקות הפנימיות שנעשות אחת לתקופה, לוודא שהתקציב שמוקדש להתנהלות המשרד מנוצל בצורה החסכונית והיעילה ביותר, יש גם בדיקה תקופתית קבועה למשפחות הנתמכות.
למעשה, האישור שניתן לכל משפחה הוא להענקת תמיכה למשך עשרה חודשים בלבד. אחרי עשרה חודשים, יש צורך לאשר את הבקשה של המשפחה מחדש. כך אנחנו יכולים לוודא שהכסף לא סתם זורם החוצה למשפחות שבעבר היו זכאיות ועכשיו כבר הוטב מצבן הכלכלי, בזמן שיש משפחות אחרות שגדלו ב"ה, או שמצבן הכלכלי הורע חלילה וצריכים להעביר את התמיכה אליהן.
"אנחנו לא מנהלים משרד חקירות חלילה", הוא מסביר לי, "חלילה לנו מלהשפיל את הנתמכים ולרדוף אחריהם בדקדוק של חוט השערה, ודרישת הוכחות לכל טענה שהם טוענים. לא ולא.
"אנחנו נותנים באנשים אמון מלא, אבל אנחנו כן שואלים אותם ומבקשים לשמוע תשובות לשאלות שונות, כי לא פעם אנשים נזכרים שבעצם יש עוד הכנסה שהם לא זכרו לדווח עליה כי היא לא משכורת או מלגה וכדו'. כמו כן אנחנו שואלים אם הנתונים לא השתנו. הפקידה מקבלת רשימה עם מאות טלפונים, והיא צריכה להתקשר לכל אחד מהם לפני תום תקופת האישור, ולתשאל את איש הקשר של המשפחה עם הארגון לגבי המצב, לפני שמאשרים להם מחדש תמיכה לתקופה של עשרה חודשים נוספים.
"הרעיון הוא שהמצב של המשפחות הוא דינאמי. תמיד יש שינויים, לפעמים זה גובה ההכנסה שמשתנה. פעם הם המשכורת גדלה ואז יש להקטין מעט את התמיכה בהתאם לרף המוגדר אצלנו בקופה, או לחלופין ההכנסה מתכווצת, ואז יש צורך להגדיל את התמיכה.
"לפעמים ההכנסה נשארת אותו הדבר אבל המשפחה משתנה, נולד עוד ילד, אחד הילדים התחתן, הילד מהחיידר התחיל ללמוד בישיבה ושכר הלימוד שההורים משלמים עליו זינק במאות אחוזים… לפעמים המשפחה עברה דירה וצריכה לשלם יותר כסף עבור שכירות, מה שמצריך להגדיל את התמיכה החודשית בהם.
"זאת העבודה שהמזכירות שלנו עושות, והן עושות את זה יום יום, כך שהנתונים של כל אחת מהמשפחות הנתמכות, עוברים ריענון פעם בעשרה חודשים".
וכל כל למה? כי ב'קופת העיר' יש משפט אחד שמרבים לחזור עליו בכל הזדמנות: "כספי צדקה הם הכסף הכי יקר בעולם!!!".