דרכו של הגה"צ רבי אביגדור מילר זצ"ל היתה להתאמץ הרבה בקירוב אחינו בני ישראל לתורה, ולהשפיע הרבה "תורת חסד" בעולם, ורבים שזכו להתקרב על ידו לאביהם שבשמים. הוא התפרסם במנהגו היפה להאיר פנים לכל יהודי שפגש בו, להקדים לו שלום, ולברכו בסבר פנים יפות ברוב 'אהבת ישראל' שבערה בליבו.
פעם נשאל מדוע משקיע הוא עבודה רבה כל כך בקירוב הרחוקים, הרבה יותר מכוחותיו ומזמנו. נענה הצדיק רבי אביגדור ואמר, אספרה נא לפניכם סיפור קטן:
מעשה באיש יהודי פשוט שהגיע לאחר מלאות ימיו ושנותיו לפני בית דין של מעלה, והחלו לפשפש במעשיו, כאשר 'כל מעשיו נפרטין לפניו' (תענית יא.) בפרוטרוט, הדק היטב היטב הדק. בהיותו יהודי פשוט היה מצבו דל מאוד, מעט מצוות פה ומעט מעשים טובים שם, אבל לדאבון ליבו היתה הכף נוטה בבירור קרוב אל ההפסד ורחוק מן השכר.
והנה לפתע בטרם ניגשו הבית דין להכריע בדינו, החלו להופיע פתאום עגלות מלאות במלאכים לבנים מאירים וזורחים, אשר עד מהרה פרקו שקים רבים מלאים בתורה ובמצוות ובמעשים טובים, ואט אט החלה הכף הימנית להכריע את הדין לטובה.
כשהתבונן האיש מקרוב במהות ה'סחורה' החדשה, לא הכיר כלל וכלל את כל אותם מצוות ומעשים טובים, שמעולם לא עסק בהם ולא קיים אותם, ולא היו מוכרים לו כלל. הוא התפלא מאוד למראה, הרי אנו כאן בעולם האמת, תמה היהודי, ולא יתכן שנפלה פה 'טעות'… ברי לי בלא שום ספק שמעולם לא למדתי תורה זו, ולא קיימתי המצוות הללו… וכיצד יתכן שיצטרפו ויבואו לזכותי?
כשראו הבית דין של מעלה את פליאתו, הזכירו לפניו את אותו יום פשוט ורגיל כשנכנס כדרכו לבית הכנסת לתפילה, והנה בעודו פוסע עם הסידור שבידו לעבר מקומו הבחין ביהודי לא מוכר, אורח זר שנקלע למקום ונכנס לבית הכנסת המקומי לתפילה, הוא ניגש אליו ברוב חביבות ובחיוך רחב של יהודי בעל לב חם ונעים לחץ את ידו בברכת 'שלום עליכם' חמה ולבבית, תוך שהוא מוסיף ומשבחו ששמחים הם כאן מאוד עם כל אורח, היות ואין מצויים פה אורחים רבים, ואף הראה לו את 'חדר התה' שהוקם בלובי הגדול כדי להשקות צמאי חסדיך.
לאחר מספר דקות של שיחה חמה נעימה ולבבית עם האורח הבלתי מוכר ניגש האיש והתיישב על מקומו, ותיכף שכח מכל הענין כדרכם של הבריות. אמנם האורח לעומתו התרשם ונהנה עד מאוד מן הקבלת פנים הנעימה, ונכנסה בליבו הערכה עצומה ליהודי המקום ולאנשי בית הכנסת. כך ראוי להם ליהודים טובים לקבל פני אורחים, הרהר לעצמו, זו היא דוגמא טובה של אהבת ישראל!
כעבור דקות מספר נראה מתהלך ברחבי בית הכנסת איש יהודי נכבד, אף הוא נראה כאורח זר המבקר כאן בפעם הראשונה, אלא שהוא הגיע הנה למטרה מסוימת, בהיותו במסע 'גיוס כספים' [שנור] ממדינה למדינה ומבית כנסת אחד למשנהו, ניגש היישר גם כאן ממתפלל למתפלל, שוחח עם כל אחד כמה מילים וביקש להתרים את אחינו בני ישראל לדבר מצוה.
גם על ידידינו האורח הראשון שבבית כנסת לא דילג המתרים, הוא ניגש אליו ברוב חשיבות, הציג את עצמו כראש ישיבה גדולה ממקום פלוני אלמוני, המקבץ מעות להחזקת ישיבתו. הלה שהיה עדיין מוקסם תחת הרושם הטוב והנעלה של ה'קבלת פנים' החביבה שקיבל כאן רק לפני דקות מספר, היה קשוב ונחמד, ולבבו נפתח להקשיב לדברי ראש הישיבה הנכבד.
כשראה הראש ישיבה שהיהודי קשוב ומוכן לתרומה יפה, הציע לפניו 'עיסקא טבא': הנה מתקרבים ובאים ימי החורף הקרים והצוננים, ועדיין אין לנו בישיבה אמצעי חימום ניאותים לבחורי הישיבה, כדי שיוכלו לשקוד על תורתם ועבודתם בהתמדה ובמנוחה ולא תפריע בעדם הצינה הקשה. האיש, שהתברר כאדם אמיד ובעל עסקים גדול, שאל באיזה סכום מדובר, וראש הישיבה הוציא מתיקו את מסמך תכנית חימום הישיבה, שבו מפורטת עלות כל התוכנית במדויק.
על אתר הוציא האיש פנקס שיקים מהודר, רשם את כל הסכום המבוקש במלואו, ועוד הוסיף במזומן כמה עשרות שטרות של דולרים מרשרשים, ותחב לידיו של ראש הישיבה שהרעיף עליו ברכות טובות לרוב.
כשחזר ראש הישיבה עם הכסף בידו, התקינו תיכף את כל צרכי החימום בישיבה הקדושה. רדיאטורים משוכללים הוצמדו בכל מקום, הן בהיכל הגדול, והן בחדר האוכל, בפנימייה ובחדרי הבחורים, ובספריה הגדולה. החום הנעים מילא את כל חלל הישיבה והקל מאוד על הבחורים הצעירים להתמיד בתורתם, ועל הצוות המסור למסור את השיעורים כראוי, וכך נמצא שכתוצאה מאותה 'מערכת חימום' שנתרמה התרומם המצב בישיבה בהצלחה מופלגה.
ועתה, סיימו בבית דין של מעלה להסביר לאיש, הרי כאן הוא עולם האמת, ולהדיא העידו רבותינו רבותינו ז"ל (ב"ק לח:) שאין הקב"ה מקפח ח"ו שכר שום בריה בעולם, ואפילו שכר 'שיחה נאה' משלמים בעדה למעלה. ובניתוח 'דין וחשבון' מדוקדק של צדקה מעליא זו, נתגלה שזכות ה'שיחה נאה' שלך שקיימת עם אותו אורח בכניסתו לבית הכנסת, היא היתה עיקר הגורם לפתיחת לבבו ונפשו לאותה תרומה אדיבה שתרם לישיבה. שכן החום והאהבה שהשפעת על האיש דקות מספר בטרם נתבקש לאותה מצוה, הם שהביאו לאדיבותו הגדולה, ובזכותך נתרמה כל אותה תרומה. לפיכך שפיר נזקפת לזכותך כל אותה הרבצת תורה שבישיבה, וכל אלפי מצוות ומעשים טובים שהתקיימו בישיבה הקדושה הודות לתרומה הנאה שהתגלגלה על ידך, וראוי אתה לקבל את שכרך על כל אותם תורה ומצוות שבאו לעולם מכוחך!
סיים רבי אביגדור: תבינו עתה היטב את גודל החשיבות של "תורת חסד", עד כמה ניתן להשפיע בקירוב איש ישראל ואהבתו, שניתן לפעול בזה גדולות ונצורות לטובה ולברכה.
(טיב הקהילה)