שנים רבות לא היה בביתו של הגה"צ רבי מרדכי צוקרמן זצ"ל מקרר חשמלי. גם בימים שהדבר כבר היה נפוץ בכל הבתים, ומקרר עם בלוקי קרח כבר נחשב למוצג מוזיאוני, הוא לא ראה כל צורך להכניסו לביתו.
לבסוף התחכם אחד מלומדי הכולל, רבי אהרן יונה הלוי פיונטק, שרכש מקרר חדש לביתו, ועז היה חפצו להעניק את הישן לרבי מרדכי. אולם הוא ידע היטב, כי אין סיכוי שרבי מרדכי יסכים לקבל מתנה, ועל אחת כמה וכמה שלא ישלים עם הכנסת 'מותרות' כאלו לביתו הפשוט, ולכן התחכם, ובעקיפין פנה לרבי מרדכי ואמר:
"השיגו מקרר חשמלי בעבור אברכי הכולל, הנזקקים לשתיה קרה ולחלב לשתיה. אך אין מקום היכן להעמיד את המקרר, שכן בית הכנסת הוא מקום ציבורי והם חוששים להעמיד בו מכשיר חשמלי יקר, אולי יואיל כבודו להעמידו בביתו?"
וכצפוי, פתח רבי מרדכי את ביתו בשמחה ובלב רחב, ואמר: "אם אפשר לסייע במשהו לבני הכולל, אם אפשר לשרת אותם ולסייע בעדם, מה השאלה בכלל? בוודאי ובוודאי, המקום נתון והבית פתוח לשרותכם בכל עת"…
ואז, הבליע בעל החסד ואמר לרבי מרדכי: "מן הסתם יישאר תמיד מקום פנוי במקרר, ויכול הוא אפוא להשתמש בו לצרכיו הפרטיים"…
(שבת טיש)