כמה צער ועוגמת נפש אנשים עוברים לחינם. אילו בטחנו בה' היינו רגועים בכל התהליך וסובלים פחות מפחדים ולחצים לחינם.
לפני כמה שנים אשתי הייתה צריכה לעבור פרוצדורה רפואית, ולשם כך שכרנו את שירותיו של אחד הפרופסורים הגדולים בתחום. העלות הייתה בהתאם – עשרים אלף שקלים חדשים, שהיה סכום עצום, אבל מה לא עושים עבור הבריאות של הרבנית.
קבעו לנו את התור בין השעות שמונה לשמונה וחצי בבוקר באזור שכונת גבעת משואה, שהייתה אז שכונה חדשה, בקליניקה הפרטית של הפרופסור הנכבד.
אותו בוקר היה בוקר קר וערפילי וכל הדרך הייתה מלווה בפקקים ותנועה איטית מאוד, ובשכונה החדשה בקושי ראו את השילוט ממרחק של חצי מטר, מה שהקשה עוד יותר לאתר את הכתובת טרם עידן הווייז. למרות שיצאנו מוקדם מאוד מהבית הגענו בשעה שמונה וחצי בדיוק.
הפרופסור ביהירותו הרבה כלל לא הסתכל עלינו ולא התחשב במצבה של אשתי ומזג האוויר הקשה, ויצא מהבית כשהוא אומר: "תקבעו תור חדש אצל המזכירה".
ההרגשה הייתה נוראית. אישה סובלת, פרופסור יהיר וחסר התחשבות; ולהשיג תור זה לא מהיום להיום, ומה גם שצריך הרדמה מלאה להליך הרפואי הזה, ונערכנו אליו בהתאם בצום וכו'. חזרנו לרכב, רגע של משבר קשה, אבל אז נזכרתי שהכל לטובה והכל מנוהל מלמעלה ועודדתי את אשתי שהכל לטובה. ואז הצעתי: בואי נתקשר לקופת חולים, נראה אם יש שם רופא תורן בתחום הנצרך שיבדוק אותך לבינתיים.
בדיוק הייתה שם רופאה, הגענו לשם וסיפרנו לה את עוגמת הנפש שעברנו עם הפרופסור הגדול. היא בדקה והחלה לצחוק, תוך חמש דקות פתרה את הבעיה ואמרה נחרצות: "אין צורך בשום פרופסור!!! הכל נקי, הכל טופל, היה משהו קטן שגרם לכל הבעיות ומעתה תראו שהכל יהיה בסדר. כל מה שהפרופסור רצה זה לסחוט כספים שלא ביושר ולכן עשה משחק כאילו צריך הרדמה! הכל לשם בצע כסף!!!"
יצאנו משם המומים ושמחים על כל טיפת ערפל וכל פקק תנועה שחסכו מעמנו עשרים אלף שקלים וסבל מיותר. מאותו רגע חשה נוות ביתי בהקלה עצומה ותוך ימים אחדים התחזקה וחזרה לעצמה.
(בעל המעשה: ה. פ; פורסם בטיב הקהילה)