כך סיפר הגאון רבי יוסף צבי ברייער שליט"א, ראש ישיבת בעלזא בבית חלקיה בשיחתו אשר נשא ביום פטירתו של הגאון והצדיק רבי אורי זוהר זצ"ל:
אברך צעיר הייתי וברחוב צפניה הקטנה שבירושלים, התגוררתי. בשכנותי התגוררה משפחה דתית פושרת. בחור היה לה, נער מתבגר, אשר לעתים הייתי מחליף אתו מילים ודיבורים, מתוך רצון לקרב את לבבו אל שמירת המצוות כיאות.
אני זוכר את אותו היום, כשסיפרתי לו ששמעתי ש"אורי זוהר" המוכר מעולם הזוהר ומהבוהמה החילונית ה(נראית כ)נוצצת, החל להתחזק בשמירת תורה ומצוות. "לא יכול להיות. הבלים תדבר!" הגיב הנער כאילו שמע שאנשים החלו להצמיח כנפיים. "מדובר במי שנמצא בפסגה. לא איזה מסכן שמחפש את עצמו ומגיע לעולם התשובה. יש לו כל מה שהוא צריך, כסף וכבוד ושררה, כל תאוותיו פרושות לפניו. אין סיכוי שהוא התקרב ולו צעד אחד אל התורה והמצוות!"
ימים בודדים חלפו. באחד הימים אני נבהל לשמוע מהלומות על דלת ביתי. מיהרתי לפתוח, בחשש, וראיתי את הנער ניצב שם, רועד כולו. "אתה חייב לבוא איתי הביתה!" הוא צעק וזעק. חששתי שאולי קרה משהו נורא להוריו.
נזעקתי אחריו והוא מכניס אותי לסלון, ריצד שם מסך משוקץ ועל המסך… האושיה החילונית הזוהרת "אורי זוהר", עם תפילין לראשו, מספר על תהליך החזרה בתשובה. זה השפיע עמוקות על נפש הנער, כמו על אין־ספור נפשות שהתקרבו אז אל עולם התשובה, בזכותו (יקותיאל יהודה גנזל, 'המבשר').
סיפור נוסף, אותו שמע יהודי מפיו של נהג המונית שבה נסע כדי להשתתף בהלווייתו של הרב אורי זצ"ל (פורסם ב'הידברות').
"תדע לך שבגללו חזרתי בתשובה, אפילו שמעולם לא פגשתי אותו", אמר לו הנהג, תוך כדי שהצביע על הכיפה הגדולה שעל ראשו. "שמע סיפור מדהים", הוא המשיך, "זה היה בדיוק בשנה שעברה לפני חג השבועות, בדיוק כמו עכשיו.
"באותה תקופה שמעתי שיעורים ביהדות, והשתכנעתי שאני חייב לעשות שינוי, אבל לא ידעתי עם מה להתחיל. בשבילי, הקושי הגדול במיוחד היה שמירת שבת. תבין, נהג מונית יכול להרוויח במשך השבוע, אבל שבת זה היום הכי משתלם. אם ביום רגיל אתה מרוויח נגיד אלף ₪, בשבת תמיד היה כפול. אתה יודע, אין תחבורה, ומונית זו האופציה היחידה למי שאין רכב.
"יום אחד ראיתי ראיון ישן שעשו עם הרב אורי זוהר זצ"ל, על התהליך שהוא עשה בתחילת דרכו בתשובה. שני דברים שהוא אמר ממש תפסו אותי. הראשון, הכתב שאל אותו על הכיפה והרב אורי אמר שהוא התחיל ללבוש כיפה – רק משום שזה היה הדבר הכי קשה בשבילו, ועם זה הוא שבר את היצר של מה יגידו… הדבר השני, הוא סיפר איך התחיל לדבר עם אלוקים בצורה ישירה, אמר לו 'תראה רק עכשיו הכרנו וזה קצת קשה לי, תעזור לי כאן תעזור לי שם'…
"החלטתי שזה גם מה שאני אעשה. הגעתי לתחנה והודעתי למנהל התחנה שאני מפסיק לעבוד בשבת. הוא כמובן התפוצץ עלי, אמר שאני לא נורמלי ושזה היום הכי רווחי וחבל… אמרתי לו: תשמע, אני מאמין באלוקים ואני בטוח שאני לא אפסיד בגלל שמירת השבת… היו שם איתו כמה נהגים וכולם גיחכו עלי.
"יצאתי מהתחנה והתחלתי לדבר עם אלוקים, כמו הרב אורי. ביקשתי ממנו שלא אפסיד בגלל שמירת השבת, ובנוסף, שגם אני וגם בתחנה – כולם יראו וידעו שלא מפסידים בגלל שמירת השבת".
הנהג לקח נשימה והמשיך בסיפורו המדהים.
"אני אגיד לך תאריך מדויק, למחרת ההודעה שלי, היה זה יום חמישי ב' סיון 13/05/21. יהודי אמריקאי היה חייב להגיע לארץ לשבת ולחג השבועות שחל ביום ראשון בלילה. האופציה היחידה הייתה לנחות ביום שישי בצהרים. אבל בדיוק היה מבצע 'שומר החומות' בעזה, ובגלל הטילים סגרו את נתב"ג באותו יום. האופציה היחידה הייתה נחיתה בשדה רימון שליד אילת ביום שישי בצהרים. אבל היה חשש שהטיסה תאחר בשעה פלוס, והאמריקאי לא היה יכול לבקש מאף אדם שייסע ביום שישי אחה"צ לאילת עם חשש שיתקע ולא יצליח לחזור לשבת לירושלים. הוא גם לא היה מוכן לקחת מונית משדה רימון, כי הנהג יצטרך לחזור לאילת ולחלל שבת.
האופציה היחידה שהייתה לו – הוא פשוט התקשר לחברת מוניות וביקש שיגיע ביום שישי נהג במיוחד מירושלים. הוא מוכן לשלם 3000 ₪. אבל היה לו תנאי: הנהג חייב להיות שומר שבת, שחלילה לא יקרה שבגללו יהיה חילול שבת. יד האלוקים שלחה אותו לתחנה שלי ולסדרן המדובר. הסדרן התקשר אלי וצעק לי בטלפון 'יש אלוקים!'.
"זה לא היה חידוש בשבילי, החידוש היה שכך אפשר לדבר איתו, הבקשה שלי התקיימה במלואה, גם לא הפסדתי כסף וגם כולם ראו. נהגים אחרים גם התחזקו".