מאת: הרב יהושע לייבזון
בימים אלו מתחילים לומדי ה'דף היומי בהלכה' בלימוד סימן ל"ב בהלכות תפילין. בשבוע שעבר הבאנו לכם במדור זה הצצה לסימן ל"ב. קיבלתי תגובות רבות שהרגיעו את הלומדים ובעיקר ב'סדר' שעשינו שעל אף שסימן ל"ב ידוע כסימן ארוך ארוך עם 52 סעיפים, ועניינו נושאים שונים בתפילין, שלא כולם מכירים את הנושא, עם כל זאת הלימוד בו אינו כל כך מורכב כפי שזה נראה. אורך הסימן מאיים מעט, וריבוי המושגים החדשים מרתיע; אבל בפועל, רק ששה סעיפים מתוך חמישים ושנייִם – מורכבים מעט, ואינם קלים להבנה. וגם בסעיפים אלו, עמל רבינו ה'משנה ברורה' לפרש את הכללים ואת הפרטים, ולהבהיר את השיטות וחילוקי הדינים.
בנוסף, הסברנו שב'ביאורים ומוספים' שבמהדורת דרשו, כדרכם לכל אורך המשנה ברורה – העניקו ללומדים מבואות בהירים ומתומצתים, וביאורי מושגים, המסייעים ללומד 'להחליק' אל תוך הנושא, ולהבין היטב אף את דיבורי ה'ביאור הלכה' הארוכים.
השבוע אנו מביאים לכם טבלה מיוחדת שממש תקל על הלומדים
בטבלה זו 15 מושגים שבהלכות תפילין, ולאחר לימוד הטבלה, הלימוד כבר יהיה יותר קל בסימן זה
בֵּאוּרֵי מֻשָּׂגִים לְסִמָּן ל"ב
כְּתִיבָה כְּסִדְרָן | כתיבת התפילין והמזוזה – האותיות, המילים, והפרשיות – כסדר הופעתן בתורה. |
הֶקֵּף גְוִיל | כל אות של סת"ם, צריכה להיות מוקפת בקלף כל עבריה, בצידהּ החיצוני; לפחות בשעת הכתיבה. ויש אומרים – גם בצידהּ הפנימי. |
חַק תּוֹכוֹת | מחיקת דיו בחלל האות וסביבותיה, או מעשה אחֵר שלא בגוף האות, באופן שהאות נוצרת, או מוכשרת, מאליה. |
צוּרַת אוֹת | הצורה הבסיסית של האות, (גם כשחסרים מרכיבים מסוימים). |
הֶפְסֵק | סדק בדיו בכל עובי האות. |
שְׁאֵלַת תִּינוֹק | במקרים מסוימים של ספק בכשרות האות, בודקים אם יֶלֶד (בדרגת יֶדע מסוימת) מזהה אותה. |
מֵי עֲפָצִים | נוזל המופק מפירות עץ האלון, המשמש לתעשיית הדיו |
קְלָף וְדוּכְסוֹסְטוֹס | קלף – השכבה החיצונית של עור הבהמה; דוכסוסטוס – השכבה הפנימית. ושתיהן יחד – גְוִיל. |
שִׂרְטוּט | שירטוט כל השורות לכתיבת סת"ם, או שירטוט קווי המיתאר של העמוד. |
שִׁטָּה | שורה. ובלשון רבים – שִׁטִּין, שִׁטּוֹת. |
גִלָּיוֹן | החֵלֶק החָלָק של הקלף, שלא כתובות בו אותיות. |
פָּרָשָׁה פְּתוּחָה | רמב"ם: פרשה הפותחת את השורה, ובשורה שלפניה קיים רווח הראוי לכתיבת תשע אותיות לפחות. רא"ש: הרווח הנ"ל בסוף שורה, או בראש שורה, ולאחריו מתחילה הפרשה. |
פָּרָשָׁה סְתוּמָה | רמב"ם: פרשה המתחילה באמצע שורה, כאשר הרווח הנ"ל סמוך אליה, בשורה זו, או בסוף השורה שלפניה. רא"ש: הרווח שלפני הפרשה 'סתום' משני עבריו בִּכְתָב, כלומר, באותה שורה מופיעים סיום הפרשה הקודמת, הרווח, ותחילת הפרשה הנוכחית. |
תִּתּוֹרָא | צידי ה'בַּיִת' של התפילין, שבהם נעשים הנקבים לתפירת התפילין. |
מַעְבַּרְתָּא | החֵלֶק המחובר ל'בַּיִת' של התפילין, שבתוכו עוברת הרצועה. |