אליעזר (לייזר) רוט
בגיליונות קודמים הבאנו כאן סדרת מאמרים הכוללים סיפורים נפלאים ששמענו מפיו של הג"ר אליעזר יוטקובסקי שליט"א יו"ר 'אנחנו וצאצאינו', מאשר ראה ושמע בצל הקודש, אצל מרן שר התורה זצ"ל, וכן מה שסיפרו לו בני משפחת מרן זצ"ל. נמשיך להביא גם הפעם מדבריו.
"מעשה נפלא סיפרה הרבנית בת שבע ע"ה, על מה שאירע בפגישה הראשונה שלה עם הבחור המתמיד והשקדן שלימים נודע כמרן שר התורה.
"כשיצא מרן הגר"ח לפגוש את הכלה, הכין אותו אביו, הסטייפלער הקדוש, והדריך אותו כיצד עליו להתנהג בפגישה כנהוג. הסטייפלער נתן לו רשימת נושאים שעליהם צריך לדבר, שאלות שכדאי לשאול על מנת לפתח שיחה, כפי שעושים עם כל בחור שהולך לפגישת השידוכים הראשונה שלו.
"רבינו זצ"ל ציין לעצמו את כל הנושאים שעליהם צריך לדבר, וכשהגיע לפגישה הוא שאל את השאלות לפי הסדר, קיבלת תשובות שסיפקו אותו, ולאחר מכן ישב במקומו מבלי לדבר. נגרמו נושאי השיחה…
"אחרי הפגישה שוחחה הכלה המיועדת עם אביה, הלא הוא רבן של ישראל רבינו הגרי"ש אלישיב זצ"ל, וסיפרה שהיא מאוד מאוכזבת כי במשך כל הפגישה הבחור המיועד בקושי דיבר איתה, והיא לא מצאה איתו שום נושא משותף לשיחה קולחת.
"נענה מרן הגרי"ש אלישיב ואמר לה: אספר לך מה אירע כשהציעו לי את השידוך עם אמך. אמרו שיש הצעה מאוד מיוחדת, הבת של הגאון רבי אריה לוין, שני הצדדים בדקו את ההצעה והסכימו לסגור את השידוך, ובאותם ימים לא היה מקובל בכלל שהמוצעים ישבו לשוחח אלא רק אמרו לחתן לראות את הכלה לרגע קט, כדי לקיים את מאמר חז"ל שאסור לאדם לקדש אשה קודם שיראנה.
"הפגישה היתה ברחובה של עיר. סיכמו שאני אלך לכותל המערבי בשעה פלונית, ולאחר מכן אשוב לביתי בדרך שנקבעה מראש ובשעה שנקבעה מראש, ובאותו הזמן תצעד ממול גם המדוברת יחד עם אביה, וכך בבטרק, השוק המפורסם של ערביי ירושלים, נעבור זה על פני זו, וכך אוכל לראותה לרגע קט.
"אבל מה? כשעברתי על פניה, בדיוק באותו רגע עבר שם ערבי עם חמור, והסתיר אותה מעיני, כך שלא הצלחתי בכלל לראותה. לאחר מכן כבר אפשר היה לסגור את השידוך בשעה טובה, כי החתן כבר ראה את הכלה, ואני התביישתי לספר שבכלל לא ראיתיה…
"נו…", שאל הגרי"ש אלישיב את בתו מרת בת שבע ע"ה, "מה את אומרת? השידוך יצא טוב או לא? ברוך ה' הוא התגלה כשידוך מצוין, וכך גם לגבי השידוך שלך. אפשר לוותר על השידוך הזה כי הפגישה לא היתה מוצלחת, אבל את יכולה להפוך כאן לשותפה של יהודי תלמיד חכם השוקד על התורה והעבודה בכל רגע מימי חייו, וכל מה שהוא ילמד מהיום הזה והלאה, חציו שלך! האם שווה להפסיד את כל זה בגלל פגישה אחת שלא כל כך הצליחה???"
רק היא יודעת לבשל
"למעשה, הרבנית ע"ה זכתה בפיס לא רק מהבחינה הרוחנית והשכר לעתיד לבוא. היא זכתה בבעל שכיבד אותה יותר מגופו, ושהיה מסור אליה ודאג לה כל ימי חייה בצורה יוצאת דופן.
"רבינו הגר"ח אף פעם לא הסכים להתחיל לאכול לפני שהרבנית תשב איתו ותאכל יחד אתו. וזאת, למרות שזמנו היה יקר לו בצורה שאי אפשר לתאר בכלל. כל שנייה היתה חשובה בעיניו, ובכל זאת, הוא המתין לרבנית ולא היה מוכן לאכול בלעדיה בשום אופן. היא היתה מנסה להניא אותו מכך ואמרה לו שהיא צריכה לטפל עכשיו בילד שבוכה או במקרה דחוף אחר, שיאכל בלעדיה והיא תאכל אחר כך כי חבל על הזמן היקר שלו, אבל רבינו לא ויתר. "אם את לא תאכלי, גם אני לא אוכל".
"לא זו בלבד, אלא שרבינו זצ"ל גם סירב לאכול מאכלים שאנשים אחרים בישלו. הוא תמיד היה אומר שרק היא יודעת להכין את האוכל שהוא אוהב…
"בני המשפחה מספרים שכשהרבנית היתה מאושפזת בבית החולים, רבינו זצ"ל לא היה נראה רגיל. אפילו הלימוד היה קשה עליו בימים אלו, הוא דאג לה בצורה שאי אפשר לתאר בכלל.
"דוגמה נוספת לכבוד העצום שרחש לה ניתן היה לראות שלוש פעמים בשנה, כשהם נסעו יחד לירושלים כדי לפקוד את שריד בית מקדשנו. רבינו היה עולה בשלושת הרגלים, בחול המועד פסח, בחול המועד סוכות ובימים שאחר חג השבועות.
"כשהגיעו לכותל היו נדחקים המונים לבקש את ברכתו של מרן, והוא כדרכו היה עונה להם ב"ברכה והצלחה", ובשנים מאוחרות יותר ב"בו"ה". כעבור כמה דקות כבר הסתיים תור הממתינים לבקש ברכה, ורבינו היה נכנס למכונית וממתין לרבנית.
"כמו רבינו, גם הרבנית היתה מוקפת בהמוני נשים שביקשו את ברכתה, אבל בשונה ממנו היא לא הסתפקה ב'ברכה והצלחה'. היא היתה שומעת ומייעצת ומנהלת שיחה קצרה עם כל אחת, ועד שהיא מסיימת עם אשה אחת כבר נוספו שתיים אחרות לתור הממתינות וכך ארך הדבר זמן רב, כשבכל הזמן הזה רבינו ישב במכונית והמתין בסבלנות. הציעו לזרז את הרבנית אבל רבינו לא הרשה בשום אופן, הציעו שהיא תחזור ברכב אחר, מאוחר יותר, וגם לזה הוא לא הסכים. הוא ישב במכונית וחיכה לה בסבלנות.
קיום מצוה בדבר החביב ביותר
כשהסתלק מרן הסטייפלער הקדוש לבית עולמו, באו לטפל בירושה, ורבינו שהיה בן יחיד, ויתר כמעט על כל הירושה לטובת אחיותיו. רק שני דברים הוא לקח לעצמו, את הכסא של אביו, משום שנאמר "תחת אבותיך יהיו בניך", ואת התפילין של הסטייפלער שהיו מאוד מאוד חביבות על מרן שר התורה והוא שמר עליהן כבבת עינו, וכמובן גם היו יקרות מאוד, אולי אפילו כנגד הירושה כולה.
"הרבנית הפכה את הכסא של הסטייפלער ל'כסא הישועות', והיתה נותנת לנשים מרות נפש לשבת עליו ולומר פרקי תהילים לישועתן, כשהיא מנצלת את החפץ ההיסטורי הזה שבביתה על מנת לגמול חסד עם נשים ולעורר את לבן לתפילה לבורא עולם.
"פעם בא לפני מרן זצ"ל בחור צעיר מקרובי משפחת אביו, וביקש את ברכתו: "התפילין שלי אבדו", הוא סיפר וביקש את ברכתו של מרן זצ"ל שימצא את התפילין במהרה. מרן כמובן בירך אותו אבל שאל אותו: "מה אתה מניח בינתיים אם אין לך תפילין?", והנער השיב שהוא מסתדר ומשאיל מפה ומשם כל יום הוא משיג זוג תפילין כדי להניח, עד שימצא את תפיליו או שייקנו לו זוג חדש.
"ניגש מרן שר התורה אל הארון, שלף את התפילין של אביו הסטייפלער הקדוש, ששוות הון תועפות, ונתן לנער הצעיר שזה עתה איבד זוג תפילין, השאיל לו את התפילין היקרות כל כך לזמן בלתי מוגבל.
"שאלו את מרן, הכיצד? הרי התפילין האלו הן לא תפילין פשוטות. מדובר בתפילין של הסטייפלר, רבינו עצמו ויתר על כל הירושה כדי לקבל אותן והן חביבות עליו בצורה יוצאת דופן. איך הוא מפקיד אותן בידיו של נער צעיר???
"ענה רבינו בפשטות, להשאיל לנער תפילין זאת מצוה חשובה, ואת המצוות צריך האדם לעשות דווקא עם הדבר שהוא אוהב ומחבב יותר מכל…".
או זקן או כלא
"מעשה ביהודי שהיה עשיר מופלג, וביום מן הימים תפסו אותו בחשד להעלמת מס. החרימו מסמכים ומחשבים כמקובל וניהלו נגדו חקירה נרחבת.
"בא העשיר הזה אל מרן שר התורה וביקש את ברכתו. הוא סיפר לרבינו זצ"ל, שתלוי ועומד נגדו עונש מאסר שעלולים להשית עליו אם יחליט להגיש נגדו כתב אישום ולהרשיע אותו בדין.
"רבי חיים הסתכל על היהודי וראה שהוא ללא חתימת זקן. אמר לו מרן, "אם תפסיק לגלח את זקנך, אתה תינצל מהם ולא יאונה לך רע".
"אותו איש עסקים שהיה אדם מודרני מאוד נבהל מהתשובה. לגדל זקן? כזאת לא עלתה על דעתו. הוא ניסה להניא את מרן מפסק הדין שפסק לו, ואמר שזה עניין של שלום בית והוא לא יכול בשום אופן לגדל זקן.
"אמר לו מרן בפשטות: "אם לא תפסיק לגלח את הזקן, אתה תצטרך לשבת בכלא".
"יצא העשיר בפחי נפש, וניסה את מזלו אצל כל מיני מקורבים שאולי יוכלו לדבר עם מרן שיברך אותו ויבטל את הגזרה התלויה כנגדו מבלי שיידרש לגדל זקן לשם כך, אבל אף אחד לא העז ללכת למרן ולבקש ממנו לשנות את דעתו.
"לבסוף הציע לו מישהו שינסה אצל מרן הגראי"ל שטינמן, אולי יאות מרן הגראי"ל לכתוב למרן הגר"ח מכתב ויבקש ממנו עבורך.
"בא לפני מרן הגראי"ל ואמר שהוא מוכן להתחייב לתרום סכום של שני מיליון דולרים למוסדות התורה, אם מרן הגר"ח יברך אותו ויפטור אותו מן הדין העומד כנגדו. אבל מרן הרב שטיינמן אמר: "מי שמכיר את רבי חיים יודע שאין שום סיכוי לשנות את דעתו בעניין זה, גם אם אכתוב מכתב הוא לא יזוז מעמדתו אפילו כמלוא נימה".