ובינתיים האישה מתקשרת שתשוב ברגע זה לבית כי הילדה הפכה על הרצפה את כל העוגת גבינה שהכינה לשויגער, ואין לך רגע פנוי לחשוב בכלל על היום טוב הגדול והנורא המתקרב ובא

מאת: מענדי ויזל

כשהייתי תלמיד בישיבה בשבוע זה קודם קבלת התורה היה 'מאצעב' רציני מאד, כל יום יש לו 'טיטל' (תואר) ראש חודש אה התחדשות, יום המיוחס, המשגיח מעורר 'רבותיי ביום הזה באו מדבר סיני, כאיש אחד בלב אחד'… שלושת ימי הגבלה פשששש,  אה מי לא מתכונן לקבלת התורה עם המאמר הנורא של השל"ה הקדוש על גילוי השכינה שהיה למרן הבית יוסף בשעת תיקון ליל שבועות, וכמובן כל חסידישער בחור שמכבד את עצמו אינו מפסיק בדיבור מ"ברכו" בליל שבועות עד "כתר" בתפילת מוסף…

אבל אבוי, עברו אך כמה שנים בודדות והנה כל מה שמעסיק את מוחי בימים אלו זה ה1 לחודש הלועזי למניינם ה"י שאז יורד לי המשכנתא בבנק ועדיין אין לי כיסוי… נכון, נו בעזר השם בליל החג ניקח את ה'תיקון' ונלך קצת לבית מדרש, ובשנה זו יש סיכוי שאתנמנם קצת פחות כי זה חל במוצאי שבת וכידוע עמך ישראל סובלים אז מנדודי שינה, ואם אזכה לסיים את כל התיקון אז בכלל ארגיש שכבר יצאתי ידי חובתי לשנה זו ואפשר ללכת לאכול בשמחה את הבלינצ'עס ולשתות בלב טוב את השוקו וכן יהי רצון לשנה הבאה.

מה עם האקדמות, מה עם מגילת רות, מה עם עשרת הדברות בחיל וברעדה, מה עם איזה 'געפיל' (רגש) מיוחד ב"מנן ומאן הוא רחומך שפירא בריותא, ארום בגיניה ספית מדור ארייותא"…

ובכן, אם קראת עד פה ואתה חושב לעצמך מי זה ה'קל' הזה שאין לו שום רגש לדבר שבקדושה בעוונותיו הרבים, אז במחילת כבוד תורתך אין ברצוני חלילה למונעך חלילה או להפריעך מעבודתך הקדושה לקראת מעמד קבלת התורה, המשך הלאה בהכנה, שלושת ימים אל תיגש וכו', רק היזהר לעלות להר פן יהרסו וכו'.

אבל אם כן הצלחת לדאבונינו להזדהות לפחות עם חלק מהדברים הנ"ל, אז בוא ידידי ושמע עצתי הנפלאה איך אפשר לשנות את המצב, ואמנם אני האחרון שראוי להטיף מוסר למישהו אבל אני מדבר לעצמי כמובן ומי שרוצה יכול להקשיב.

רק אציין שגם אם אתה משוכנע שאין סיכוי בגילך כבר לעשות שינויים אביא לך ראייה ממעשה שהיה, השבוע.

 ישבתי באוטובוס ליד יהודי חכם שסיפר לי כדלהלן, שכידוע מה שהבעל עושה ביום השישי הראשון של השבע ברכות בבית זה התפקידים שישארו לו לאורך כל ימי חייו… אז היהודי הזה היה שבור מזה שמגיע כל יום שישי לבית מדרש אחרי השקיעה ובקושי מספיק מנחה ומקווה ומי מדבר על תנומה בערב שבת וכו' עד שהחליט שלא עוד והתחיל לדבר עם נוו"ב על זה כבר ביום שני בשבת שזה עוד לא למעשה זה יותר קל, וביום שישי בבוקר התחיל להפריח לחלל האויר אמירות כאלה "וואו יש עוד 5 שעות ואני צריך להספיק כך וכך…" ובשעת מעשה שרצה ללכת לנוח עצם את העיניים חזק לבלתי לראות את כל הבלגן שיש במטבח וכו' עכ"פ לא נאריך אבל זה הצליח לו… אז על כרחך משם ראייה שאפשר לעשות שינויים בחיים…

ובכן למעשה:

• בקשה פשוטה מבורא עולם לזכות לאור היום טוב.

אחי היקר אני יודע שאתה חי בדור של תוהו ובוהו נורא ואיום, אין זמן לנשום, אתה רץ לקחת את הילידים לגן ומשם רץ לעבודה ולסידורים וצריך להסתפר לכבוד יו"ט כי אתה נראה כמו נזיר אבל התור אצל הספר מתארך עד סוף הרחוב ובינתיים האישה מתקשרת שתשוב ברגע זה לבית כי הילדה הפכה על הרצפה את כל העוגת גבינה שהכינה לשויגער, ואין לך רגע פנוי לחשוב בכלל על היום טוב הגדול והנורא המתקרב ובא, רק באמצע המקלחת במקווה שם יש לך רגע לחשוב אתה נזכר פתאום מהמאמר הידוע של הרבי ר' ברוכל' ממעז'יבוז' זי"ע שראש השנה זה א בילקע ארופ א בילקע ארויף  (לחמנייה לפה לחמנייה לשם, היינו שבראש נידונין על הפרנסה) אבל שבועות הרי יחליטו בשמים כמה תלמד בשנה הבאה ולב מי לא יחרד, אבל תיכף אתה כבר יוצא מהמקווה וממשיך במירוץ הבלתי נגמר שנגזר עלינו בעקבתא דמשיחא.

אז ידידי היקר יש לי בשבילך עצה פשוטה עד למאד, ואל תזלזל בה כי היא פועלת נוראות ועצומות! פשוט מידי פעם בתוך כל הבלגן דייקא, עצור לרגע אחד והרם עיניך לשמים ותגיד "טאטע הטעימני טעם שבועות" זהו. זה הכל.

ואל ישיאך יצרך שכך לא מתכוננים לקבלת התורה, ובשביל להתכונן כראוי צריך לכל הפחות כבר בשבת מברכים לקום כותיקין ולסיים כל ספר התהילים בעמידה בלי הפסק. כי זה בדיוק ה'טעות הגדולה', לא מצפים ממך לזה, אתה לא מלאך זה עצת היצר הרע, אבל בינתים פשוט תפתח את הפה ודבר אל אביך שבשמים בשפה שלך, טאטע ראה נא בעניי, אתה הוא יוצרי ואתה יודע יצרי, תן לי להרגיש טעם של קבלת התורה, תאיר לי את האור של שבועות, הרי גם הנשמה שלי עמדה שם למרגלות הר סיני.

תאמין לי ידידי היקר שהתפילה הזאת אינה חוזרת ריקם, אבינו היקר שבשמים הכל אצלו מאד פשוט, ביקשת = קיבלת! לא צריך לסבך את העניינים. אלוקים עשה את האדם ישר.

ב. קבלת התורה בפשיטות ובתמימות בלי חכמות.

בליל ראש חודש סיון הזדמנתי לסעודת ראש חודש בבית המדרש החדש "אור התענוג" בביתר עילית של המשפיע הר' פנחס דוד ישראל בונקר שליט"א, ושמעתי ממנו דבר פשוט ביותר שנגע לי ללב מאד ואני רוצה לשתף אותך בזה.

לאחר שדיבר בהרחבה על כל ההכנה לקבלת התורה על פי קבלה וכו' וכל העניין שצריך לתקן בשבוע של ספירת מלכות וכו' ענה ואמר בפשטות – "בסוף כל אחד צריך לדעת שקבלת התורה זה לא דבר מסובך, זה בסך הכל לקחת את הסדרים הקבועים שיש לנו ולחזק אותם ביתר קביעות! ומי שיש לו יכולת יוסיף עוד סדר קבוע! ומי שעדיין אין לו שום סדר ישתדל לקבוע לו איזה קביעות עיתים דבר יום ביומו. זהו ,that's it (זהו זה) הקב"ה לא דורש מאיתנו משהו שאין אנו יכולים לעמוד בו, לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין ליבטל ממנה. זה הקבלת התורה כפשוטו ממש!

לחזק את הסדרים הקיימים ולהוסיף עוד חדשים כמה שאפשר שיהיה ריאלי ויחזיק לאורך זמן. דאס איז דאס!"

ואסיים במה ששמעתי מהר' יעקב דב אולמן הי"ו (גם אם אתה לא מכיר אותו אני משתדל לומר בשם אומרו ולהביא גאולה לעולם…) בשם מרנא החפץ חיים זי"ע שמציין ההבדל בין הלומדים שלומדים כל היום צריכים לקבוע זמן ל'חזרה' אך ה'בעל בית' שלמד בבוקר קביעות עיתים יש לו את כל היום לשנן את זה…  לקדש את המוח שלו בדברי תורה תוך כדי הבירורים שעסוק בהם לצורך פרנסה..  ממש א מחייה.

יהי רצון שנזכה לקבל התורה בשמחה ובשלימות בב' הידיים, אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד.

א פריילעכן יום טוב.