מספר הרב יעקב ישראל קניבסקי שליט"א נכדו ונאמן ביתו של רבינו מרן הגר"ח זי"ע: יהודי נכבד מחו"ל שהגיע השבוע לאבי מורי שליט"א בבית רבינו, אמר לי, אני רואה אותך ואני נזכר בסיפור, וכך סיפר:
הכנסת אותי לרבינו לפני מספר שנים. באותה תקופה הילדה שלי הייתה בת שנתיים, היא נולדה עם בעיה רפואית בעיניים והרופאים אמרו שאין להם איך לטפל בבעיה הזאת. היא צריכה לחבוש משקפיים כדי שתוכל לראות מעט יותר טוב ופעם בחצי שנה עלינו לבדוק שאין הידרדרות במצבה, אך אין תרופה ואין איך לשפר את מצב הראיה שלה. התייאשנו מהעניין ונכנסנו למסלול הבדיקה מדי חצי שנה.
באותה תקופה שהיתי בארץ, והילדה, כאמור, הייתה בת שנתיים. הייתי בירושלים והייתה לי שאלה בנוגע לעסקיי וביקשתי להיכנס אל רבינו לקבלת עצתו. הכנתי את השאלה על דף ונסעתי עם אשתי מירושלים לבני ברק.
בדרך, הבת שלנו בכתה ואשתי אמרה: "היא רגועה רק על הידיים שלך, קח אותה בבקשה". החזקתי את הילדה על הידיים וכשהגענו לבית רבינו ביקשתי להשאיר אותה באוטו, אולם אשתי אמרה: לא, היא רגועה רק עליך, תעלה יחד איתה, היא ילדה בת שנתיים, בטח יתנו לך להיכנס אתה לרבינו".
נכנסתי לחדר לימודו של רבינו והגשתי את הפתק עם השאלה. רבינו קרא את השאלה ופתאום הרים את עיניו והסתכל עלי, לאחר מכן הביט על הילדה שאני מחזיק על הידיים ואמר: "למה יש לה משקפיים?"
נבהלתי מהשאלה. חשבתי, אולי אני לא מבין עברית ורבינו התכוון לשאול משהו אחר, אבל אתה חזרת על הדברים ואמרת שהרב שואל למה יש לה משקפיים. אמרתי: הילדה נולדה עם בעיה בראיה והדרך לטפל בה היא עם משקפיים וב"ה היא רואה קצת יותר טוב.
רבינו אמר: "לא, היא לא צריכה משקפיים, היא תהיה בריאה". אמרתי מיד אמן וניסיתי לחזור שוב לשאלה לשמה באתי בנוגע לביזנ'ס, וגם ניסית לעזור לי ושאלת שוב את רבינו, אולם רבינו לא השיב ורק אמר "ברכה והצלחה". שאלתי שוב, מה התשובה? רבינו לא ענה ואמר, "שיהיה בהצלחה".
יצאתי והאמת היא שהייתי מאוד מאוכזב. באתי במיוחד מירושלים עם שאלה שאני ממתין לה זמן רב ולא קיבלתי תשובה. אולם אשתי אמרה לי: תשמח, ראית את הרב והילדה קיבלה ברכה.
חזרנו לחו"ל, וכעבור מספר ימים הגיע מועד הביקור החצי-שנתי של הילדה אצל הרופא. הגענו לרופא, הוא מתחיל לבדוק את הילדה ולפתע הוא מחוויר לגמרי, מרים טלפונים לרופאים במחלקה. הוא לא מסביר לי כלום וגם לא מתייחס לשאלות שלי. בחדר מתחילים לרוץ מלא רופאים מומחים, נבהלתי מאוד, לא ידעתי מה קורה לילדה.
כעבור מספר דקות מתפנה אלי סוף-סוף הרופא ואומר לי: מה שאנחנו רואים עכשיו מול העיניים, לא ראינו דבר כזה מאז שהקמנו את ביה"ח. הבעיה של הבת שלך נעלמה כאילו לא הייתה, עיניים רגילות לגמרי, היא לא צריכה משקפיים ולא כלום, רואה כאחד האדם ואין זכר למה שהיה!
חשבתי על הדבר המדהים הזה: באתי לשאול את רבינו שאלה על ביזנס ויצאתי עם ילדה שלמה ובריאה ב"ה, היא הולכת היום בלי משקפיים ורואה רגיל ככל הילדים.
('במה' bama.org.il)