שאלה: מי ששכחה לספור ביום חמישי בלילה, וביום שישי אחרי הדלקת נרות נזכרה שעדיין לא ספרה ומיד אמרה "היום…" וכו', ואח"כ באה לשאול האם יכולה לספר בברכה בליל שבת כדין מי שספר ביום שממשיך בימים שאחריו לספור בברכה, או שמא כיון שהדליקה נרות וכבר קיבלה עליה שבת אינה יכולה לחזור ולעשותה חול ולספור את הספירה של יום שישי.
תשובה: הש"ך ביו"ד סי" קצ"ו סק"ד הביא מהאגור בשם מהרי"ל, שגם אחרי הדלקת נרות ותפילת ערבית מבעוד יום עדיין נחשב יום לעניין ספירת העומר, אמנם שם מדובר לעניין שאינו יכול לספור עדיין את היום הבא אך לא נתבאר אם יוכל לספור את היום הקודם. וכן מצאנו להט"ז סי" תרס"ח שכתב בשם המהרש"ל בתשובה סי' י' שאין לספור ספירת העומר מבעוד יום אף שקיבלו שבת, דעדיין יום הוא, אבל לא כתוב על היום הקודם. ובסימן תכ"ד דנו הפוסקים דכשמקבל יום טוב מבעוד יום ומתפלל ערבית חסר ב'תמימות', שכן מוריד חלק מיום מ"ט, ומשמע קצת דא"א לספור יום המ"ט אחר תפילת ערבית. אכן למעשה בברכי יוסף (סי' תפ"ט) הביא שהזרע אמת (סי' ס"ו) פסק, שכיון שהדבר ספק יספור אחר קבלת שבת בלי ברכה ויספור שאר ימים בברכה, דנחשב ספק ספיקא – שמא עלתה לו ספירה ושמא הלכה כהפוסקים שגם המחסר יום אחר יכול לברך בשאר ימים.