סיפר הגאון רבי גדליהו הוניסברג שליט״א:
פעם זכיתי להיות אצל מרן רה״י בחדר, ונכנסו ראש ישיבה ומשגיח ושפכו לפניו את לבם על איזו בעיה שיש אצלם בישיבה. יש בחורים שמדברים דברים שלא צריכים לדבר, ואמנם מדובר ביחידים, אבל יש בחורים ששומעים אותם וזה משפיע השפעה לא טובה. איך מתמודדים עם הדבר הזה?
ראש הישיבה זצ״ל אמר דבר נפלא: תראו, אני זוכר כשהייתי בפולין לא יכלו להשאיר בחוץ אפילו חתיכת סמרטוט. רק היו מסובבים את הראש – היה בא גוי וגונב את זה. אח״כ הייתי בשוייץ, יכולנו להשאיר אפילו מזוודה לילה שלם, ואף אחד לא נגע בזה.
אתם יודעים מה ההבדל? הבה ואסביר לכם. בפולין, כמובן בין הגויים, לא היתה שום מודעות שיש בעיה בגניבה מהשני, זה היה דבר של מה בכך, זה היה בשגרה, ומי שגנב לא הרגיש בכלל שמישהו ידחה אותו בגלל זה, זה היה רגילות. אבל בשוייץ, זה חלק מארחות החיים שלגנוב זה דבר כ״כ חמור, ולכן אף אחד אפילו לא העיז להעלות על דעתו לקחת דבר של השני, כי הבין שזה דבר אשר לא יעשה.
ומרן המשיך: יש לי שאלה לשאול אתכם (את ראש הישיבה והמשגיח הנ״ל): האם קרה שבחור נכנס אצלכם לבית מדרש עם חולצה תכלת?
"לא, אף פעם זה לא קרה".
אולי תסבירו לי למה זה לא קרה?
"כי זה לא שייך שבחור ילך כך, בחור מבין שבישיבה הולכים עם חולצות לבנות, ושום בחור לא יעלה על דעתו להיכנס עם חולצה תכלת".
ואם הוא מאד אוהב את הצבע הזה, והחולצה הזו מאד מוצאת חן בעיניו?
אמרו לו: "אבל הוא ירגיש כ״כ דחייה בציבור, שלא יעיז לעשות כזה דבר".
אמר להם רה״י זצ״ל: אלמדכם משהו, איך אני נהגתי. בדידי הוה עובדא בישיבה קטנה באחת השנים, היה בחור או שתים שעשו הנהגה לא נכונה בישיבה, וחשבתי איך אצליח לעקור את הדבר הזה.
אספתי כמה בחורים רציניים וכך הווה. קראתי לכמה בחורים טובים, שהם נותנים את הטון, מה שנקרא ה׳מזרח׳ של הישיבה, הסברתי להם, באופן שהנפש תבין לעומק, עד כמה ההנהגה הזאת שלילית, ואמרתי להם: אתם תצרו אוירה בישיבה שדוחה את סוג ההנהגה הזו, וממילא ידחה הדבר הזה. וכך באופן אוטומטי נדחתה ההנהגה השלילית, וב״ה כל הישיבה התרוממה.
אני אומר לכם עצה טובה – סיים מרן זצ"ל. תיקחו קבוצה של בחורים רציניים, ותסבירו להם כמה חמורים הדברים שאותו בחור-שתיים נוהגים לדבר, כמה זה לא ראוי ולא רצוי, וכך תיווצר אוירה בישיבה שלא שייך שידברו כאלו מילים, כי כל בחור, לפני שיחשוב לדבר כזו מילה יבין מיד שזה לא יתכן, הוא יגיע למצב של דחיה בישיבה, וכך באופן רגיל הדבר הלא טוב ידחה.
(גיליון פרקי אבות ע"פ דברי מרן הגראי"ל)