מעשה נפלא סיפר רבי שמואל טרוביץ זצ״ל רב בעיר 'ראשון לציון' (הובא בספר "מעדני שמואל"):
יהודי קשיש מעל גיל תשעים בשם ר׳ לייב, ניגש אלי וכה סיפר לי: גדלתי ברוסיה ללא תורה ומצוות ובחסדי ה׳ חזרתי בתשובה. אך דבר אחד מעיק עלי שנים רבות: ברוסיה של אותם ימים, לפני 60 שנה, כשהפרנסה היתה בקושי והמיסים הוטלו ללא רחם, אני ואחי ועוד חברים הקמנו אגודה שהייתה פטורה ממיסים ועסקנו בממכר עורות בעסק "שחור".
אחי כראש האגודה פיטר את אחד העובדים שלא עמד במשימות שלנו, והלה החליט לנקום בנו – והלשין לנ.ק.ו.ד. אחי, כנקמה, ערך מכתב הלשנה לנ.ק.ו.ד על הנ״ל שעבר עבירה כלכלית בעבר. את המכתב שלחתי אני בדואר. הנ״ל נעצר מיד ונענש באופן חמור במיוחד בנזק כספי גדול.
כשחזרתי בתשובה – נזכרתי במעשה חמור זה ששימשתי בו כשליח, והרי זה על פי ההלכה "מוסר" (מלשין), ועתה, בהגיעי לגיל זקנה ושיבה וקיצי קרב, נשארתי שקוע בחטא שבין אדם לחבירו, שאין תשובה מועלת עד שישיב את הגזילה, ומה בידי לעשות? כאשר סיים את סיפורו פרץ בבכי מר והתחנן, רבי עזור לי לצאת מן הסבך הזה, הדבר בנפשי!
שאלתיו: האם ידוע לך אם אותו יהודי חי? אם יש לו יורשים? השיב: לפי השמועות הוא נפטר מזמן, אך לפני עשר שנים ראיתי את בנו, יותר מזה איני יודע. יש לי שתי בנות ברוסיה שהן בנות שבעים, פניתי אליהן שתשתדלנה לחפש עקבותיו של יהודי זה, אך הן לא עשו מאומה.
אמרתי לו: מה אני יכול לעזור לך?… והוא בכה ביתר שאת ואמר: רבי, אתה הרב בעיר כאן, וכפי שידוע מה שהרב העיר פוסק כך מתקבל בשמים. כל מה שתטיל עלי אעשה, ובלבד שאקבל ממך פסק בכתב שיצאתי ידי חובתי, והנני זכאי ופטור מכל, ועם פסק דין זה אבוא לבית דין של מעלה.
הדברים הללו הדהימו אותי, אמרתי לו שעלי לחשוב ולהתייעץ עם תלמידי חכמים. כולם טענו כי קשה לזכותו לגמרי ולפוטרו מכל וכל. החלטתי לצרף את רבני העיר שנשב כבית דין ונחליט בס״ד מה ניתן לעשות. הזמנתי אותו לבוא ליום רביעי בעוד עשרה ימים. ככל שהתקרב אותו יום חשתי מועקה קשה, מפני שצפיתי שלא ימצא פתרון מעשי.
ביום שלישי בשעת בוקר מוקדמת, דופק ר' לייב על פתח ביתי דפיקות חזקות, הוא נכנס כשכולו נרגש ונסער ומבשר לי בצהלה: ב׳׳ה הבעיה נפתרה…
לאחר שישב ונרגע קצת, סיפר, שבימים האחרונים חלה והלך לרופא, ומאחר והקדים ישב בחוץ והמתין בתחנת אוטובוסים ליד קופת החולים. היה שם יהודי מבוגר שניכר עליו שעלה מחבר העמים. "אותו יהודי התחיל לגלגל עמי שיחה, והתברר שהוא מאותה העירה שבה היה גר אותו יהודי שאני מחפש כל כך. לשאלתי אם הוא מכירו, השיב: 'בוודאי, הוא היה חמי ואני חתנו!' חזרתי ושאלתי אותו: היכן אתה גר? השיב לי: 'כאן בראשל״צ בשיכון הרוסים'"…
ר' לייב נדהם לשמוע שאכן מבוקשו נמצא. הוא סיפר לו את אשר קרה, והלה הזמינו לביתו. כשהגיע לביתו וסיפר את כל הסיפור, קמה אשתו ואמרה שהיא זוכרת היטב את הסיפור, כיצד אנשי הנ.ק.ו.ד פשטו לפתע על הבית. היא גם זכרה את סכום הכסף שהם לקחו ועוד פרטים שונים שלא היו ידועים לר' לייב. הוא היה מאושר ונרגש. "זיכו אותי מהשמים באופן פלאי למצוא את המשפחה שכה חיפשתי".
אמרתי לו: עתה צריך לברר בדיוק מי הם יוצאי חלציו, שלהם משפט הירושה. אחרי דרישה וחקירה התברר שישנם שלשה נכדים ברוסיה שהם היורשים על פי דין תורה. ואז נזכר ר' לייב שכאשר עזב את רוסיה, היתה לו תכנית חסכון בבנק שהכילה סכום זהה לסכום הנזק שנגרם על ידי ההלשנה. את הכסף לא ניתן היה להוציא לארץ, אך קיימת אפשרות להעביר את הכסף מהבנק לתושבי רוסיה, אמרתי לו שאת סכום הכסף הנשאר בבנק יעביר לשלושת היורשים, והם יאשרו שקיבלו את הכסף בקבלה כתובה, וכך עשה.
כעבור זמן מה הגיעו שלש קבלות שביחד היוו תשלום על כל החוב. לאחר שהקבלות הגיעו, בא אלי ר׳ לייב כשכולו קורן מאושר, וביקש: המתחיל במצווה אומרים לו גמור, כאשר יגיע זמני ללכת מהעולם תניח בקברי את הקבלות האלו, וזה ישמש לי מסמך לפני בי״ד של מעלה.
וכך היה. לאחר זמן קצר מפטירתו הופיע אלי בחלום כשהוא שמח, ואמר: בשמים זיכוני בעניין ההוא ויצאתי נקי וטהור…
(אוצרות התורה, הובא בגיליון 'שבת אורה')