שאלתי: אברך שיש לו מאה אלף ש"ח, האם הוא חייב להשקיע את זה? אפשר בקלות להשקיע בדירות וכדו' אבל הוא מפחד שיפריע לו ללמוד, ולא מדובר באברך מתמיד גדול. מרן זללה"ה: הוא יכול להשקיע את זה "באדמה"… חזרתי ושאלתי: אין כאן חובת השתדלות? הרי הוא יכול לרכוש דירה ולשמור על הערך של זה? יש לו בת שהיא כבר בת עשר… מרן זללה"ה: "הוא לא חייב!! לא חייב!!"
שאלתי: יש אחד שנותן כסף לאברכים אם שלש שעות בשבוע ילמדו בספרו של ה'לשם', ויש אברכים שלא מבינים, אבל עושים כן בשביל הכסף, האם זה טוב? מרן זללה"ה: "למה לא?" חזרתי ושאלתי: אבל הוא לא מבין, זה כמו לקחת כסף כדי להתבטל?" מרן זללה"ה: "למדת מסכת ע"ז?" ומרן זללה"ה ביקש שיביאו לו את הגמרא ואז פתח בדף יט, א והקריא במתיקות ובהטעמה – אמר רבא, לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכח, ואע"ג דלא ידע מאי קאמר, שנאמר 'גרסה נפשי לתאבה', גרסה כתיב ולא כתיב טחנה… עד כאן. והחידוש הוא, שאפילו בדבר כזה כמו החכמה הפנימית שאינו מבין ממש מאומה, ג"כ שייך האי כללא שלעולם ליגרס אע"פ שלא ידע מאי קאמר. ויצויין שמרן זללה"ה הכיר את הספר היטב, שהיה מסיימו מדי שנה, והיה ה'לשם' שלו ממש בלה מרוב שימוש תדיר.
מספר הגר"ה קופרמן שליט"א: היה מעשה אצל אחד ממקורביו הגדולים מנאמני ביתו של מרן זללה"ה, איש נכבד רב פעלים חכם ופיקח, שהגה רעיון כביר כיצד להוריד משמעותית את הנטל הרובץ על ההורים בחתונות ילדיהם ע"י הורדת ערך הדירות ע"פ תכנית מסויימת. הוא הציע את הרעיון למרן הגר"ח זללה"ה, אך מרן תיכף אמר: "וכי אינך יודע שענייני נישואי הילדים תלויים בנס?! למה להתערב בנס?"
הוא נדהם. אך החליט לגשת למרן הגראי"ל, ולהפתעתו, גם ממנו שמע את אותם דברים, בתוספת אזהרה: "דע לך שזה מסוכן להתחיל עם נס, לא נוגעים במעשה נסים!" גם מרן הגרי"מ לפקוביץ השיבו: "דע, כי כל מהלך נישואי הילדים הכל נס ואין לך להתערב בזה!"
או אז ישב עם עצמו וחישב את סך החתונות שמידי שנה נערכים באולמות הידועים, והגיע לסכום דמיוני, שאין שום פירוש בעולם כיצד הציבור מאתרו, אלמלא נס אלקי נפלא ממש! ופשוט שעיקר תשובתם זו היתה מחמת שראו בהצעתו כוונה לעשות מ-ה-פ-כ-ה בכל נוהג חתונת הילדים כפי שהוא בימינו, שהיה נראה כהתערבות בהשגחה הפרטית שזוכים לה ת"ח בימינו, וע"ז חיוו את דעתם הברורה, ואילו היה מגיע עם הצעה לעזרה, לחלק סכומים יפים למשפחות האברכים בודאי שהיו גדולי הדור מעודדים אותו לכך.
וסיפר עוד הגר"ה קופרמן: לפני כמה שנים התארחתי בב"ב וזכיתי להכנס למרן הגראי"ל זצוק"ל, רציתי לאמת את העובדה הנ"ל ושאלתי פי קדשו: האם זה נכון שהגיע יהודי ופרש תכנית שלימה להוריד את מחירי הדירות באופן שיקל משמעותית על הנטל המוטל על כתפי ההורים, והתשובה שהוא קיבל שמסוכן להתחיל עם נס? השיב הגראי"ל זצוק"ל: "כן, כן, הגיע כזה יהודי ובאמת זה מסוכן, אסור להתחיל עם נס. הנה כל האולמות מלאים בחתונות, אנשים אומרים שאין להם כסף ולמרות זאת תסתכל ותראה – כל האולמות מלאים. איך זה? אלא ודאי שהכל נס, נס!
שח אברך מכולל מיר שהרגיש שאינו יכול לשאת יותר את מצבו הכספי הקשה ביותר, חובותיו הצטברו, אשתו לא יכלה לעבוד, והחובות רק הלכו וגדלו. הוא ניגש למרן זללה"ה וסיפר לו על מצבו הכספי הקשה מנשוא, ושאלו האם עליו לצאת לעבוד. ענה לו מרן: "תתפלל!" אמר: כבר התפללתי ומה עוד אעשה? השיב מרן: "תחזור ותתפלל!" אח"כ ניגש למרן הגראי"ל זללה"ה ושאלו כנ"ל. השיב לו מרן בנחרצות: "כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא די לו בקב חרובין"… חזר האברך ותמה: וכי אני חנינא, הלא יודע אני שפלי ומיעוט ערכי? חזר מרן ואמר בתקיפות: "כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא די לו בקב חרובין".
ועוד מעשה שהיה בתחילת חורף תשע"ה: אברך התקשה ביותר בפרנסתו, ושלח מכתב למרן זללה"ה לדעת איזו השתדלות עליו לעשות לפרנסתו אחר שמצבו דחוק ביותר והוא אינו רוצה להוריד מלימודו, וקיבל תשובה: "להתפלל ולהתפלל, עי' ברכות לב, ב". ושם איתא: א"ר חמא א"ר חנינא, אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנא' 'קווה אל ה' ויאמץ ליבך וקווה אל ה", ולכך כך היה רגיל להורות תמיד.
(מתוך גיליון 'עינינו גל')
