מדוע הגר"א לא נהג להניח תפילין של רבינו תם ?│ ומה דעתו של רבי חיים קנייבסקי בעניין זה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילין במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן ל"ד סעיף ב' בסופו – ג']
'בל תוסיף' בהנחת תפילין של רש"י ורבינו תם
השולחן ערוך עוסק בסעיפים אלו, בעניין תפילין של רבינו תם ותפילין של רש"י, שנחלקו, איך צריך להיות סדר הכנסת הפרשיות בבתים, שיטת רש"י, כסדר שנכתבו בתורה, הבית הראשון מצד שמאל של המניח, מכניסים בו את הפרשה הראשונה שהיא 'קדש', ובבית השני מצד שמאל, את הפרשה השנייה שהיא 'והיה כי יביאך', ובבית השלישי, את הפרשה השלישית שהיא פרשת 'שמע', ובבית הרביעי, את הפרשה הרביעית שהיא פרשת 'והיה אם שמוע', ואילו רבינו תם חולק וסובר, שבבית השלישי, מכניסים את הפרשה הרביעית, והמחלוקת ביניהם היא מהותית, לפי רש"י, לא יוצאים ידי חובה בתפילין של רבינו תם, ולפי רבינו תם, לא יוצאים ידי חובה בתפילין של רש"י, משום שצריך להניח כל פרשה ופרשה בבית שלה, ואם לא עשה כך, לא קיים את המצוה, ומנהג העולם כרש"י, אבל ירא שמים, ייצא ידי חובה ויניח את שתיהם, ויכוון, שאינו רוצה לצאת ידי חובה אלא רק במה שלפי האמת מקיימים בזה מצות תפילין, ושלא יהיה חשש של 'בל תוסיף' בכך שמניח שתי זוגות תפילין.
הנחת תפילין של רבינו תם בשעת חזרת הש"ץ
יש עניין להניח את שני התפילין ביחד, כי אז הברכה עולה לשניהם, ויש מקום בראש ובזרוע להניח את שניהם, או שיניחם זה אחר זה מיד, ואדם שאינו יכול להניחם יחד, וכן אינו יכול להניחם מיד זה אחר זה, מבואר בשולחן ערוך, שיניח את התפילין של רש"י קודם, דהיינו בשעת תפילה וקריאת שמע, ולאחר התפילה יניח את התפילין של רבינו תם, אבל לא יברך עליהם, משום חשש ברכה לבטלה, ויקרא בהם קריאת שמע ורק שני פרשיות בלבד, 'שמע', 'והיה אם שמוע', שיש מקום יותר להיזהר בפרשיות אלו שלא לקרוא אותם ללא תפילין, משום החשש של מעיד עדות שקר בעצמו, שאומר 'וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך' והוא ללא תפילין, אבל פרשת ציצית אינו צריך לקרוא, ומעיר המשנה ברורה, על אותם אנשים שחולצים את התפילין של רש"י, ומניחים את התפילין של רבינו תם בשעת חזרת הש"ץ, והם עושים שלא כדין משתי סיבות:
א. מבואר לעיל בשולחן ערוך, שצריך לחלוץ את התפילין רק לאחר קדושת 'ובא לציון', או לאחר הקדיש שאחרי 'ובא לציון', ולכן, אלו החולצים בחזרת הש"ץ, חלצו את התפילין לפני הזמן, ועוד, שהרי צריך לכוון ולשמוע את חזרת הש"ץ, והם לא מספיקים לשמוע את חזרת הש"ץ.
ב. הרבה פעמים יוצא, שצריך לענות אמן על התפילה של הש"ץ, והרי יש עניין, שלא להפסיק בין הנחת תפילין של יד להנחת תפילין של ראש, ונמצא, שכאשר מניח תפילין של רבינו תם בחזרת הש"ץ, הוא נכנס לבעיה של הפסק בין התפילין של ראש לבין התפילין של יד.
המנהג בעניין הנחת תפילין של רבינו תם
אדם שהוא פשוט ואינו מפורסם בחסידות, לא יניח תפילין של רבינו תם, משום שזה מיחזי כיוהרא, שפתאום הוא מדקדק במצוות, בעת שיש לו לקיים את הדברים היותר פשוטים, אבל מובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שזה הכל כאשר הוא עושה זאת בפרהסיא, אבל אם עושה זאת בצנעה, אין בזה בעיה, עוד מובא בהערה, זה הכל כאשר אין מנהג רוב אותם אנשי המקום או רוב אותו ציבור שהוא מתפל איתם להניח תפילין של רבינו תם, אבל כאשר מנהגם להניח תפילין של רבינו תם, גם מי שאינו מפורסם בחסידות, יכול להניח תפילין של רבינו תם, משום שזה כבר לא מיחזי כיוהרא, עוד מובא כאן בשם הגר"א, שלא נהג להניח תפילין של רבינו תם, כיוון שהעיקר כדעת רש"י, ומה עוד, שיש עוד הרבה שיטות בתפילין, ומדוע דווקא רבינו תם, ומובא כאן בשם ר' חיים קנייבסקי, שפעם אחת בחיים יניח אדם תפילין של רבינו תם, כדי שלא יהיה בכלל 'קרקפתא דלא מנח תפילין'.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א