"ואהבת לרעך כמוך" (יט, יח)
פעם הגיע ה"בית הלוי" לברנוביץ וביקש חדר מבעל האכסניה, סרב הלה, והלינו בפרוזדור. באותו ערב הגיע לשם רבו של בעל האכסניה, הרבי מקוברין, והוא קיבל את פניו בכבוד גדול. הבחין הרבי בבעל ה"בית הלוי" שוכב בפרוזדור, והרעיש: "וכי כך אתה מקבל פני הגאון הנודע, רבה של בריסק!" נבוך בעל האכסניה. התנצל שלא ידע ולא שיער…
אמר רבי יושע בער: "עתה ידעתי מה גדלותו של אברהם אבינו. כי גם לוט הכניס אורחים אך בלוט נאמר 'ויבואו המלאכים'. הכניס רק אנשי מעלה. אבל אברהם אבינו הכניס לביתו כל אורח, גם אם נראה כערבי"…
ובנו, מרן הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל באר, שלפיכך הביאם הקדוש ברוך הוא בדמות ערביים כדי ללמדנו שמצות הכנסת אורחים בשלימות היא לקבל כל אורח נקלה כאילו היה האדם החשוב ביותר. שרץ אליהם והשתחוה לפניהם וקראם אדוניו, ושחט עבורם שלושה פרים כדי להאכילם שלושה לשונות בחרדל, כמו שנוהגים באנשי מעלה.
ומסופר, שאברך אחד שהה בבית הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל והביט בעד החלון ולפתע קרא: "הרב מבריסק" מגיע!"
מיד חרד רבי איסר זלמן מלצר ולבש את מעילו העליון וחבש את כובעו, ויצא לקבל פני אורחו הגדול שעלה במדרגות, והנה טעות. היה זה יהודי ירושלמי שביקש מכתב המלצה לבקשת תרומה, מעשים שבכל יום.
ורבי איסר זלמן קיבל פניו בחרדת קודש, וכופף בפניו קומתו התמירה, התבטל כליל, והזמינו להכנס ולשבת בראש, ושאלו האם יאות לשתות כוס חמין. ושאלו לרצונו, ומיהר לעשות בקשתו, ונפרד ממנו בברכות הדדיות.
הנוכחים השתאו, הביטו בנעשה בפליאה משועשעת. לאחר שהלך שאלו את רבי איסר זלמן מאי כולה האי, התברר שהוראה טעה, מדוע חלק לו כבוד כה רב.
ענה ואמר: האמת היא, שצריך לקבל כך כל אדם, לאו דוקא את הרב מבריסק. אלא מאי, אין אנו בדרגה זו. אבל עכשיו כשהרואה טעה, והתכוננתי לקבל פני הרב מבריסק, המשכתי וקיבלתיו כפי שאכן חייב הייתי קבלו, ביותרת הכבוד!…
*
גיסי הגאון רבי משולם דוד סולובייצ'יק זצ"ל דייק, שאצל לוט כתוב כמה פעמים שהכניסם לתוך ביתו ["ויבואו אל ביתו", "סורו נא אל בית עבדך"], מה שאין כן אצל אברהם אבינו לא נזכר שבאו אל ביתו.
ובאר בזה שקיום מצות הכנסת אורחים בהידור הוא כשהאורח ירגיש בנוח כאילו הוא בביתו שלו, ולא בבית המארח.
ומרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל סיפר לי שבית אביו היה כהפקר, והיו עניים ישנים ביתו כאילו היה זה ביתם הפרטי, עד שלפעמים התנחלו במיטתו והיה עליו לחפש איזו פינה בבית לישון בה…
*
בביקורו המרומם של רבינו בארה"ב לחיזוק התורה והאמונה בקרב קהילות הקודש התאכסן בשבת קודש במעונו של הנגיד הרה"ר דוד שטינבערג הי"ו בעל האכסניה היה מאושר על הזכות שנפלה בחלקו. שהרי אמרו (ברכות מב ע"א) שתכף לתלמיד חכם ברכה, שנאמר: "ניחשתי, ויברכני ה' בגללך", ואיבעית אימא מהכא: "ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף".
הבחין בכך רבינו ואמר לו: "שמעני, אספרה. פעם היתה ברית אצל מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל. מובן שהיו שם כל גדולי ירושלים, וגדולי ראשי הישיבות. נהרו פני אחד הנוכחים ואמר: אה, אזא חשוב'ער ברית!
הקפיד מרן זצ"ל ואמר: מעשה במלמד שחלם שזכה בעושרו של ברודצקי. הגביר האדיר של רוסיה. קם ואמר לאשתו בשמחה: היודעת את, זכינו בעשרו של ברודצקי!
משראה שאינה מתלהבת, אמר לה: האמת, שאני עשיר יותר ממנו. כי הוא, יש לו רק את עושרו של ברודצקי ותו לא. אבל אני ברודצקי, און נאך א מלמד דערצו. ובנוסף, אני גם מלמד…
צחוק. מה יתן ומה יוסף ה'מלמד' לברודצקי!
כך, ברית המילה שנכרתו עליה י"ג בריתות, ואמרו עליה שאלמלא היא לא נתקיימו שמים וארץ, כלום יעלה ויוסף אם יהיה הרך הנימול נכד לבריסקער רב, ואם הסנדק יהיה פלוני ואת הברכות יאמר אלמוני!?..
הוא הדין לענייננו. חז"ל לומדים מהכנסת האורחים של אברהם אבינו עליו השלום שגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה, היש לנו מושג בזה. ולא מפני יחוסם, הן כערבים נדמו לו. ומה יוסף מי הוא האורח, אם תלמיד חכם או עם הארץ!…
(לקט מתוך 'הגדה של פסח' ויגד משה)