מניין שצריך לעשות את עור הבתים מבהמה טהורה? │ ומה הדין בעור בהמה שנתנבלה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילין במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן ל"ב סעיף ל"ז]
העור שממנו נעשים בתי התפילין
עד עכשיו, עסקנו בסימן שלנו בעניין של כתיבת הפרשיות של התפילין, מסעיף ל"ז ואילך, עוסק השולחן ערוך בעניין של הבתים, ומבואר, שהעור שממנו עושים את הבתים, צריך להיות מעור של בהמה טהורה, בהמה, חיה, ועוף, טהורים, ואפשר לעשות גם מהעור שלהם כאשר הם נתנבלו, ולומדים זאת מן הפסוק, 'למען תהיה תורת ה' בפיך', מן המותר בפיך, ובביאור העניין אומר המשנה ברורה , שעל הבית התפילין יש את האות שי"ן, שזה מורה על השם ש-ד-י, וממילא, זאת הכוונה 'למען תהיה תורת ה' בפיך', ואפשר לעשות את הבתים של התפילין גם מקלף, ולאו דווקא מעור, וכן אפשר משליל, והחידוש בשליל הוא, שאף על פי שלגבי דיני טומאה, העור נידון כמו הבשר עצמו, בכל זאת לגבי עשיית בתים של תפילין, אפשר לעשות גם מהעור של השליל, וכן רצועות התפילין אפשר לעשות מקלף או משליל.
עיבוד עור הבתים לשמה
במקום שאפשר, ראוי לעשות את הבתים מעור שעובד לשמה, ומביא המשנה ברורה, ששיטת הרמב"ם היא, שכדי לעשות את הבתים של התפילין, אפשר גם מעור שאינו מעובד, או מעור שמעובד שלא לשמה, ורוב הפוסקים חולקים וסוברים, שצריך שהעור יהיה מעובד לשמה, אבל אם אין לו תפילין אחרות, אז כדי שלא יתבטל ממצות תפילין, אפשר לסמוך על הרמב"ם שסובר, שהעור שעושים ממנו את הבתים של התפילין, לא צריך שיהיה מעובד.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א