צוות 'לקראת שבת'
הספדים רבים נאמרו אחר מיטת קדשו של רבן של כל בני הגולה מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זיע"א, כל אחד והתיאור של מרן זיע"א מנקודת המבט שלו.
אחד ההספדים שתפסו במיוחד את תשומת הלב של צוות ל'קראת שבת', היה זה שנאמר מפיו של הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א ראש מוסדות 'עטרת שלמה' הידועים לשם ולתהילה.
השיחה כולה שנאמרה ביידיש, בבורו פארק, ומתפרסמת ב'קול הלשון', ותורגמה ללשון הקודש בתרגום חופשי על ידי צוות 'לקראת שבת'.
"אני רוצה להתחיל את דברי עם סיפור אישי שבו מעורבים גם מרן שר התורה וגם מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל.
"היה זה בערב ראש השנה, נכנסתי אל מרן הרב שטיינמן להתברך מפיו בברכת השנים, וכשפירטתי את בקשותי אמרתי בין היתר שאני מבקש שאזכה שלפחות אחוז אחד בודד מתוך הפעולות שאני עושה להגדיל תורה ולהאדירה, יהיה לשם שמים. אחוז אחד לשם שמים.
"מרן הגראי"ל נעץ בי מבט מחויך ואמר לי: "שלום בער, אחוז אחד זה יותר מדי".
עברו כמה חודשים ובתקופת חנוכה נכנסתי לבית קדשי הקדשים בבית הגדול ברחוב רשב"ם, ביתו של מרן שר התורה. בהגיעי לשם יצא תלמיד חכם אחד, מבאי הבית, ואמר לי שבליל אמש, היה זה מוצאי שבת, דיברו שם עם מרן שר התורה על ההצלחה הגדולה של מוסדות 'עטרת שלמה' שבראשותי, עם מספר גדול כל כך של לומדים ופעילות הולכת ומתגברת בסייעתא דשמיא.
"הם שאלו מה הפשט בזה, למה דווקא ב'עטרת שלמה' מצליחים לגייס סכומים גדולים כל כך יותר מכל מוסד אחר?
"זה אומר בכה וזה טוען בכה, אבל מרן הגר"ח נענה ואמר: "הפשט הוא משהו אחר, שלום בער, הוא עושה כל מעשיו לשם שמים, ולכן יש לו כזאת הצלחה".
"דברי מרן שר התורה עמדו לכאורה בסתירת מוחלטת לדברי מרן ראש הישיבה, ואני הקטן עמדתי בתווך ושמרתי את הדברים לבירור בהזדמנות המתאימה.
"עברו כמה חודשים נוספים, והתחלתי לעבוד על גיוס תרומה גדולה מאוד מיהודי עשיר כלשהו. היה ברור שאם אביא לו מכתב ממרן שר התורה שבו הוא מבקש ממנו לעמוד על ימיני ולסייע לי, תהיה לזה השפעה גדולה. אותו יהודי רצה ברכה ממרן על שני עניינים: היתה לו בת נשואה כבר שבע שנים ולא זכתה לילדים, וכן היה לו איזה עסק שהוא ניסה למכור במחיר הגון ללא הצלחה.
"נכנסתי למרן שר התורה, וביקשתי מכתב עם ברכה בעניינים אלו. מרן ביקש דף ועט וכתב לפלוני אלמוני, מוסדות 'עטרת שלמה' צריכים עזרה ואני מבקש שתיתן להם תרומה של ארבעה מיליון דולרים. ארבעה מיליון!!! בתמורה מברך רבי חיים את התורם שיזכה למכור את העסק שלו ושבתו תיפקד בזרע של קיימא במהרה.
"לקחתי את הדף מידי מרן, קראתי את הכתוב וחשכו עיני. ארבעה מיליון דולרים??? אוי ואבוי, זה סכום אגדי, אין סיכוי בעולם שהוא ייתן לי כזה סכום, אדרבה, המכתב של מרן עלול רק להכעיס אותו ולהרחיק ממני את התרומה. איך אפשר לבוא לאדם ולבקש ממנו כזה סכום?
"אמרתי למרן שזה יותר מדי, אני מבקש שיתקן את המכתב או יכתוב אחד חדש, ועכשיו יעמיד את הסכום על מיליון דולרים לכל היותר, כי ארבעה מיליונים זה לא הגיוני…
"רבינו הגר"ח לא הסכים: "כך יצא משמים", אלו המילים שהוא ענה לי, ובכך הסתיימה השיחה.
"יצאתי עם מכתב שהיה נראה לי בלתי שימושי בעליל. איך אני יכול לשלוח את זה לתורם פוטנציאלי ולהרגיז אותו כל כך?… חשבתי מה אפשר לעשות, אני לא יכול להתווכח עם מרן שר התורה, ואם אין לי מכתב אחר ממנו התרומה הולכת לאבדון, קיוויתי להשיג פה מיליון דולר להחזקת תורה…
"ואז נפל לי רעיון נפלא… הרי מרן שר התורה מעריך עד מאוד את דבריו של מרן ראש הישיבה. אני אגש למרן הגראי"ל, אראה לו את המכתב ואסביר לו את העניין. הוא בטח יעזור לי ויבקש ממרן הגר"ח לכתוב מכתב אחר.
"נכנסתי לרב שטיינמן ואמרתי לו, רבינו הקדוש, רבי חיים לא יודע מה זה צורתא דזוזא, הוא חושב שארבעה מיליון דולרים זה סכום שאפשר לבקש כתרומה… צריכים להוריד את המכתב הזה לקרקע המציאות ולבקש מרבי חיים שיכתוב מיליון דולרים. אמרתי את זה למרן הגר"ח עצמו והוא אמר לי שזה משמים יצא ככה.
"מרן הגראי"ל עצר אותי ואמר לי: "תגיד לי מה היה הנוסח המדויק של דברי רבי חיים". אמרתי לו שרבי חיים אמר "ככה יצא משמים".
"אמר לי מרן הגראי"ל, רבותי, תשמעו את הדברים של מרן זצ"ל, פחד פחדים!!! הוא אמר לי ככה: "כבר 30 שנה אני בודק את רבי חיים, וברור אצלי שכל מילה שיוצאת מפיו, מכבדים אותה בשמים. כל מילה שלו מכבדים בשמים!".
"אם הוא אמר שככה יצא משמים, אז ככה יצא משמים, תשאיר את המכתב כמו שהוא ותשלח לאותו תורם. אי אפשר לשנות את זה, אם ככה יצא משמים! אבל תגיד לרבי חיים שאני ביקשתי שיוסיף ברכה שיהיה לתורם נחת מהילדים".
"אני שמעתי את דברי מרן הגראי"ל, ואמרתי לו שאני מבקש לשאול שאלה קשה. הרי מרן ראש הישיבה אומר שמכבדים את דברי מרן הגר"ח בשמים, ובנוסף אומר ראש הישיבה שבשביל שלום בער סורוצקין, אחוז אחד לשם שמים זה יותר מדי, ומאידך מרן רבי חיים קנייבסקי שאת דבריו מכבדים בשמים אומר ששלום בער סורוצקין עושה כל מעשיו לשם שמים. נו… אז מה האמת???
"השיב לי מרן הגראי"ל ואמר: "בשמים אמנם מכבדים כל מילה היוצאת מפיו של רבי חיים, אבל פה בעולם הזה אני צודק…".
הברכה ש(לא) התקיימה
"אין צורך לומר שאותו יהודי אכן תרם ארבעה מיליון דולרים, כפי שאמרו גדולי הדור, כפי שיצא משמים במכתבו של מרן הגר"ח. ואכן, כעבור תשעה חודשים בדיוק רב, ילדה בתו את בנה הראשון, אבל את העסק ההוא הוא לא הצליח למכור…
"חשבנו אולי זה לוקח זמן עד שהברכה משפיעה, נחכה קצת. אחרי שעברו שנתיים והוא עדיין לא מצליח למכור את העסק הזה, חזרתי למרן הגר"ח ואמרתי לו שאחת הברכות אמנם התקיימה, אבל העסק שלו לא נמכר והוא הרי תרם ארבעה מיליון דולרים, הוא מילא את חלקו בעסקה…
"מרן הגר"ח השיב לי "הוא כבר מכר את העסק", אני אמרתי שידוע לי שהעסק עדיין לא נמכר, אבל מרן הגר"ח בשלו, "הוא כבר מכר את העסק".
"פניתי לאותו יהודי ואמרתי לו, תגיד לי, מכרת או לא מכרת? הוא אומר שלא, "אתה בטוח?", כן הוא בטוח, "אולי בכל זאת?", הוא לא מכר את העסק. אמרתי לו שום סוג של מכירה???
"ואז התברר שהוא עשה מכירה לגוי, כדי שהעסק יוכל לעבוד בשבת וכדו', וזה קרה כשבועיים אחרי שהוא קיבל את המכתב של מרן הגר"ח. את המכירה הזאת הוא עשה כדי להרוויח עוד קצת כסף, וכך הוא הפסיד את עיקר הברכה, אם הוא היה מאמין באמונה שלמה שהעסק הזה עומד להימכר בין כה וכה, הוא היה מוכר אותו במחיר מלא ומרוויח בעסקה כפי שקיווה להרוויח…".
תמונה מיוחדת במינה
לפני כשנה התפרסמה בעיתון המפורסם והנפוץ בעולם ה'ניו יורק טיימס', תמונה של מרן הגר"ח כשהוא שקוע בלימוד. אנשים ראו את התמונה ולא חשבו על זה יותר מדי, אבל מאחורי התמונה הזאת יש סיפור מעניין מאוד.
"כשה'ניו יורק טיימס' החליט לצלם את מרן, הם לא לוקחים תמונה מהרחוב ומפרסמים, הם צריכים לצלם בעצמם תמונה שתתאים לרמה המצופה מהעיתון החשוב בעולם. לכן הם פנו למשרדי 'עטרת שלמה' בארה"ב, וביקשו שנסייע להם בעניין. אני ביררתי עם בני הבית של מרן, וקבענו להם תאריך ושעה שם יכולים לצלם.
"הגיעו תשעה אנשי צוות. שישה צלמים ועוד שלושה אנשי תאורה שהביאו איתם ציוד רב, עמודים עם מנורות בגדלים ועוצמות שונות.
"נכנסו כולם לחדר שבו למד מרן, הציבו את הציוד, ועמדו בזוויות שונות כדי לצלם. שעתיים וחצי הוקדשו לעניין, ובמשך שעתיים וחצי הם צילמו מכל זווית ומכל פינה, מלמעלה ומלמטה, מצד שמאל ומצד ימין כל צלם מנסה להפליא בכוחו ולהביא את התמונה עם הקומפוזיציה המושלמת ביותר של שבירת קווי תאורה ושילוב של צבעים וכו', כדי להגיע לתמונה המושלמת.
"אבל אחד הצלמים העיר הערה מאוד קריטית. המפה שעל השולחן, היא בצבע שלא מתאים לרקע, ולכן היא מפריעה בתמונה. מצד שני, אי אפשר להוריד את המפה כי זה יפריע למרן וההסכם היה שלא מפריעים לו ולא פונים אליו בכלל. עד אותו רגע הוא בכלל לא שם לב שמישהו מסתובב בחדר, כי הוא היה שקוע בתלמודו כדרכו בקודש.
"הגיע אחד הנכדים ואמר מה אתם רוצים? להוריד את המפה? בבקשה, אפשר להוריד. אבל רגע, זה עלול להפריע לרב??? מה פתאום הוא אומר, זה הרב בכלל לא ירגיש. הרים הנכד את הסטנדר עם הגמרא של מרן לגובה של כמה מילימטרים מעל השולחן, מישהו אחר משך את המפה בעדינות ומרן… ממשיך ללמוד!!!
"במשך שעתיים וחצי הוא לא שם לב בכלל לזה שיש בחדר צלמים ואנשי תאורה. שעתיים וחצי שהוא היה שקוע בלימוד ברמה כזאת שהוא לא שמע ולא ראה ולא ידע שום דבר מכל מה שקורה במרחק של כמה סנטימטרים ממנו מרוב שקיעותו בלימוד".
עורך הדין הטוב ביותר
"אני אספר לכם סיפור, כשהפעם אפשר לומר גם את שמו של בעל המעשה, כי ביקשתי ממנו רשות והוא מסכים שנפרסם.
"מדובר ביהודי בשם ר' יוסף קופמן מלונדון. היה לו סוכנות ביטוח. יום אחד פשטו השלטונות על המשרד שלו, עשו חיפוש ומצאו דברים שלטענתם לא היו כשורה והיוו עבירה על החוק. הוגש נגדו כתב אישום והתביעה ביקשה להטיל עליו עונש מאסר של 14 שנה.
"יום אחד אני מקבל טלפון מהיהודי הזה, שלא היתה לי איתו היכרות קודם לכן, והוא מספר לי את הסיפור. עוד הוא מספר שהגיע אליו רב בית כנסת מראש העין, ואמר לו שהוא רוצה לבנות מקווה והוא צריך תרומה הגונה מיהודי עשיר כדי לבנות מקווה טהרה בראש העין.
"אמר לו ר' יוסף קופמן שהוא לא יכול עכשיו לתרום סכומים גדולים, כי יש לו משפט והוא צריך לשלם הון תועפות לעורכי דין שבתקווה שהם יצליחו לחלץ אותו מהעונש הכבד המרחף על ראשו. ההערכה הראשונית היא שההגנה המשפטית בכזה תיק תעלה כמיליון פאונד…
"אותו רב לא נבהל, והוציא מפיו הבטחה: "תרום לי את הכסף להקמת המקווה, את כל מיליון הפאונד, ואני מבטיח לך שתזכה בבית המשפט ולא תצטרך לשלם כלום לעורכי דין".
"פונה אלי הרב קופמן ושאלתו בפיו, מאחר ומדובר כאן בהצעה מאוד מעניינת, הוא רוצה לדעת אם יש לה תוקף. הוא מבקש שאכנס בשמו למרן הגר"ח ואשאל אותו אם אכן כדברי אותו רב מראש העין, או שמא מדובר במעשה הפקרות שאין לעשותו, וצריך לעבוד לפי סדרי הטבע ולשלם לעורכי הדין הטובים ביותר כדי להציל אותו מבית האסורים…
"רבותי, נכנסתי לרבי חיים והשיחה הזאת מצולמת ומתועדת! קצת התביישתי לשאול כזאת שאלה, אבל יהודי בצרה נוראה… שאלתי את רבי חיים כדת מה לעשות.
"רבי חיים ענה לי בקצרה: "שיפטר את עורך הדין, והקב"ה יהיה עורך הדין שלו".
"היהודי שומע כאלו דיבורים ממרן שר התורה, ובאמונת חכמים יוקדת הוא מרים באותו רגע טלפון לעורך הדין שלו ומודיע לו שהוא מפוטר!!! הכסף נתרם במקום זאת לבניית מקווה בראש העין.
"עכשיו שואל היהודי מה לעשות בכל זאת, האם הוא צריך איזו השתדלות או שהוא לא צריך לעשות שום פעולה. רבי חיים עונה שלא צריך לעשות שום דבר.
"הגיעה שריפת חמץ, היהודי הזה לקח את כל המסמכים שלו, שאיתם הוא היה אמור להוכיח את חפותו וכדו', ופשוט זרק אותם לאש. אין משפט ואין כלום, לא מעניין אותו משום דבר.
"ראו בבית המשפט שהוא לא מיוצג על ידי עורך דין, ושלחו לו עורך דין מהסניגוריה הציבורית, כי הרי כל נאשם זכאי לייצוג. אבל היהודי הזה לא רצה לדבר עם הסניגור הציבורי. הוא לא מעוניין בייצוג. הוא הסביר לסניגור שהרב שלו נמצא בבני ברק, והוא אמר לו שהקב"ה בכבודו ובעצמו יהיה עורך הדין שלו.
"אביו של אותו יהודי, שהיה שותף עמו בעסק וגם הוא היה צריך להתמודד עם אישום חלקי בבית המשפט, נבהל מאוד ממעשי בנו. הוא הלך לראש הישיבה של גייטסהד, רבי אברהם גורביץ, ואמר לו "מישהו צריך לדבר עם הבן שלי… הוא מתנהג בצורה לא הגיונית. יכניסו אותו לכלא ל-14 שנה חלילה. הגר"א גורביץ ביקש לראות את התיעוד של השיחה שלי עם מרן הגר"ח, וכשראה שמרן הגר"ח אומר שעורך הדין שלו יהיה הקב"ה, נענה ואמר לאב המודאג, "אם רבי חיים אומר כך, זה מה שיקרה. הבן שלך לא צריך עורך דין".
"ההתנהגות של היהודי הזה היתה כל כך מוזרה ומשונה, עד שהזמינו אותו לשיחה אצל התובע הראשי של לונדון. הוא הגיע לפגישה והתובע, גוי מבוגר, אמר לו, אני פה כבר 33 שנה עושה את העבודה הזאת, ואני אומר לך שזה לא משנה מה הרב שלך אמר לך, אם יהיה לך עורך דין טוב, יש לך סיכוי לצאת עם הסכם כלשהו, אם לא תביא ייצוג, אתה תלך לכלא להרבה מאוד שנים".
"אבל היהודי הזה, ר' יוסף קופמן, נשאר בשלו ואינו מוכן לקבל ייצוג של עורך דין…".
לא יהיה משפט
"כשהגיע מועד המשפט, הוא התקשר אלי וביקש לקבל הדרכה כיצד עליו לנהוג. אם הוא צריך ללכת לבית המשפט או לא, כי בעיקרון אפשר להעניש את הנתבעים על עצם זה שהם לא התייצבו בלי קשר לשאלה אם הם אשמים בתביעה או לא.
"רבי חיים אמר לי שהוא יכול ללכת לבית המשפט, אבל ממילא לא יהיה משפט…".
"היהודי הזה הגיע בזמן המיועד לבית המשפט, התיישב על ספסל הנאשמים, השופט נכנס, התובע בתיק, שהוא כמובן לא התובע הראשי של לונדון אלא אחד מאנשי התביעה הזוטרים יותר נעמד על הדוכן והמשפט אמור להתחיל, אבל באותו רגע קורה דבר מופלא: נציג התביעה אומר לשופט, אני לא יודע מה קרה, אבל אני לא מאמין בתיק הזה. זה סתם לבזבז את הזמן של בית המשפט, אני מרגיש שאנחנו רודפים אחרי בן אדם בלי סיבה, אני לא רואה איך אני יכול להשיג הרשעה, וכדי שלא לבזבז את הזמן של בית המשפט אני מבקש לפרוש מהתיק הזה…".
"השופט הודיע שהוא דוחה את דיון הפתיחה למחר, אולי התביעה תמצא תובע אחר שכן מאמין בתיק הזה.
"למחרת כשהגיע לבית המשפט, הוא פגש שם את התובע הראשי של לונדון, אותו אחד שצחק עליו ושאמר לו שהוא הולך לכלא אם לא ייקח עורך דין טוב. התברר שבתביעה היו עוד אנשים שלא מאמינים בתיק הזה. התובע הראשי הגיע לשם כדי לפגוש את היהודי, ואמר לו: "תשמע, אני יכול למצוא תובע שכן יתבע אותך, אבל אני רואה שקרה כאן דבר מופלא שלא אירע מעולם אצלנו בתביעה, שככה לא רוצים לתבוע אדם, ולכן יש לי הצעה בשבילך, אני מוכן לוותר לך ולבטל את כתב האישום, אבל אתה צריך להבטיח לי שאתה מארגן לי פגישה עם הרב הזה שלך בבני ברק, אם הוא כזה איש פלא, אני חייב לראות אותו וללחוץ את ידו.
"מתקשר היהודי אלי, צועק בטלפון בקול נרגש 'ברוך המקדש שמו ברבים', ושואל שאלה אחת קטנה: האם מרן הגר"ח יסכים לפגוש גוי ולשוחח איתו???
"שאלתי את מרן והוא השיב מיד שבוודאי שהוא מסכים, הרי מדובר במצוות פדיון שבויים…
"זמן קצר לאחר מכן פרץ משבר הקורונה, הטיסות נעצרו, ואותו תובע בריטי כבר לא זכה להגיע לארץ ולפגוש את מרן שר התורה…".
לא מעדכנים את דף היומי
השיעורים של הרב שפרכר