יעקב א. לוסטיגמן
שבועות אחדים לפני חג הפסח, ביקשנו לשוחח עם הגאון המקובל הרה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א, כשברצוננו לשמוע מפיו דברי הדרכה והכנה לליל הסדר, ובמיוחד בנושא 'והגדת לבנך'.
"אכן זכינו שפתח הרב שליט"א והחל לשפוע מאמרים, ווארטים, סיפורים ומשלים, כמעיין המתגבר, עד כדי כך שהספיקו הדברים לפרנס כמה וכמה מאמרים, אבל את עיקר הדברים שמרנו למאמר של הגיליון הנוכחי היוצא לכבוד חג הפסח עצמו, ואנו ממליצים לכל הורה, אב או אם, לקרוא את הדברים לפני התקדש החג, כי הם אכן נוסכים בעצמותיו של הקורא חיזוק מיוחד ונפלא לפני ליל הסדר, לקראת קיומה של המצווה החשובה אותה אנו זוכים לקיים פעם אחת בשנה בשעה שמצה ומרור מונחים לפנינו, מצוות "והגדת לבנך".
"ליל הסדר מתקרב", אומר לנו הגה"צ שליט"א כשרטט של התרגשות נשמע בקולו, "אנחנו עומדים לקיים מצוות אכילת מצה, מרור, כרפס, אפיקומן, כל כך הרבה מצוות!
"בספר 'עבד המלך' הוא מביא שעשה חשבון ומצא שבליל הסדר אנחנו מקיימים 82 מצוות! כל פעם שמרימים את המצה, מסירים את הכיסוי, מכסים בחזרה, מרימים את הכוס ומניחים אותה, זה לא סתם, זה לקיים הלכה. כל פעולה כזאת היא מצווה בפני עצמה.
"זה נותן לנו איזשהו קצה של אחיזה בהבנה מה זה אומר ליל הסדר. צריכים לכוון בכל פעולה שעושים בלילה הקדוש והנשגב הזה, שאנחנו עושים אותה לשם מצווה, כדי לקיים את רצון הבורא כפי שהורו לנו חז"ל הקדושים וכפי שפסקו גדולי הפוסקים לאורך הדורות איך צריך יהודי להתנהג בליל הסדר.
"אמר לי פעם יהודי אחד שליל הסדר מתקרב והוא לא מרגיש שום התרגשות או התלהבות. הוא הולך לשבת ולעשות כל מה שכתוב בהגדה, אבל הוא לא מרגיש שמחה או געגוע או כיסופין לבורא עולם. שום דבר. אמרתי לו שייפתח בבקשה שער הכוונות של האר"י הקדוש, וילמד קצת את הכוונות של ליל הסדר.
"השיב לי אותו יהודי, כבוד הרב, אני לא מבין כלום בקבלה, אני אלמד שער הכוונות? אני לא אבין שום דבר. אין לי שמץ של מושג איך לפענח אפילו את הראשי תיבות שמופיעים שם…
"אמרתי לו, אולי לא תבין כלום, אבל לפחות תבין שכשאתה מחזיק את הגביע ביד, אתה מנענע את העולמות העליונים. כשאתה שותה יין בהסיבה, אתה מחולל פעולות נשגבות בשמים. המילים שאתה מוציא מהפה שלך, עושות רעש עצום. את זה אתה כן תבין, ואחרי שתבין את זה, אני בטוח שהליל הסדר שלך ייראה אחרת!
"כמובן שכל המצוות של ליל הסדר הן קדושות ונשגבות מאוד ואין לנו השגה בהן, אבל אין חולק על כך שהמצווה הכי מיוחדת והכי חשובה שאנחנו צריכים לקיים בליל הסדר זו מצוות 'והגדת לבנך'. התורה חוזרת עליה כמה וכמה פעמים, כנגד ארבעה בנים, ומסבירה לנו בדיוק איך צריך להסביר לבן החכם ולבן הרשע וכו' וכו'.
"זאת מצווה קדושה ונשגבה, אבל יותר מכל היא גם מצווה שאי אפשר לקיים אותה כראוי בלי להתכונן מבעוד מועד".
להתכונן עם סיפור!
"אני רוצה לומר לכם", ממשיך הגה"צ שליט"א את שטף דבריו, "שברוך ה', זכיתי להסתובב אצל אנשי ירושלים של מעלה, צדיקים וקדושים. התחנכתי על ברכיו של אחד מגדולי הדור, אבא מרא בעל ה'מעדני השולחן' זצ"ל.
"שמעתי הרבה מאוד סיפורים מעניינים. ברבות השנים חיברתי את ספריי 'טיב המעשיות' מהסיפורים הללו. אין שם אפילו סיפור אחד שקראתי באיזשהו ספר, את כל הסיפורים הללו שמעתי במו אוזני מאנשי מעלה, זקני ירושלים וכדו'.
"ובכל זאת, בשנים שהיו לי ילדים צעירים בבית, הייתי משקיע מחשבה רבה וחיפוש אחר חיפוש, כדי לספר להם סיפורים בשולחן השבת. לא הסתפקתי בזה שאני מכיר הרבה סיפורים, תמיד הייתי עושה חשבונות שלמים איזה סיפור לספר.
"אתם יודעים ממתי הייתי מתחיל להתכונן ולחפש סיפור לליל שבת? לא ביום שישי אחר הצהרים, וגם לא ביום חמישי בבוקר. כבר במוצאי שבת, מיד אחרי הבדלה, הראש שלי כבר היה תפוס בחלקו בחיפוש אחרי הסיפורים הבאים שאספר לילדים שלי בסעודות של השבת הקרובה.
"ולמה באמת? כי כל החינוך של הילדים מונח שם, בסיפורים שאנחנו מספרים להם. בגלל זה ב'טיב המעשיות' לא הסתפקתי רק בכתיבת הסיפורים, אלא גם עשיתי 'מפתח'. כדי שכשאבא רואה שהבן שלו יש לו חלילה מידה של אכזריות, שהוא יוכל לספר לו סיפור מתאים שיגנה בעיניו את האכזריות ויגרום לו לרצות להיפטר מהמידה הזאת. אם האבא מרגיש שאחד מבניו נוטה לרעבתנות, צריך לספר סיפור בהתאם… לכן צריך שיהיה מפתח לספרי המעשיות הללו.
"וכך הייתי כל השבוע מסתובב, אם הייתי שם לב לאיזה עניין ספציפי של אחד הילדים שלי שצריך להשפיע עליו לטובה בעניין הזה, הייתי מחפש סיפור מתאים, וכן על זה הדרך. אבל יש דברים שתמיד צריך לטפח: אמונה, ביטחון, חובת התפילה ועוד ועוד. צריכים להשקיע בזה את כל הנשמה, לחנך את הילדים.
"ומדוע דווקא על ידי סיפורים? כי אף אחד לא אוהב שמטיפים לו מוסר, אבל כולם אוהבים לשמוע סיפורים. אם המוסר נכנס בצורה של סיפור, הרווחנו שאנחנו גם אומרים לילד מוסר, ברמיזה ובעקיפין, ולא רק שהילד לא אוטם את אוזניו משמוע, אלא שהוא מבקש שנמשיך לתת לו מוסר… הפלא ופלא!!!
"ולכן כל אבא לילדים שרוצה לקיים את מצוות 'והגדת לבנך' בהידור,' צריך להיות עסוק עם זה כבר מפורים. לקחת איזו הגדה המושכת את לבו, לעיין בה, ללמוד פירושים שונים, לחפש סיפורים מתאימים, ולבוא לליל הסדר כשהוא מוכן. כמובן שצריכים הרבה חכמה לדעת מתי לספר סיפור ואיך לספר, אם לילדים אין סבלנות לשמוע כי הם רעבים וכדו', לא הרווחנו כלום, וכל ערום יעשה בדעת, שיהיה קיום של מצוות 'והגדת לבנך', בהידור! כי הרי התורה עצמה אומרת לנו שיש ארבעה סוגי בנים, וצריך לקיים את מצוות 'והגדת' עם כל ילד בצורה שונה ומותאמת אליו. גם אם האבא הכין סיפורים מכאן ועד אמריקה, עדיף לא לספר אותם, אם הילדים שלו שואלים אותו שאלות בכיוון אחר ממה שהוא תכנן. הרי העיקר זה לענות לילד על השאלות שהוא שואל, זה התכלית של 'והגדת לבנך', כפי שנרחיב על זה בהמשך בס"ד".
ללמד אמונה!!!
"אחד הדברים שחייבים לדבר עליהם בפסח, זה נושא האמונה בבורא עולם והביטחון בו", אומר הגר"ג שליט"א. "אני רוצה לספר לכם סיפור שממש בדידי הוא עובדא: פעם בא אלי אברך כולל תלמיד חכם וירא שמים, וסיפר לי ששניים מבניו הלכו בדרכים אחרות רח"ל. הם יצאו לא כמו שהוא חינך אותם. הם לא הולכים בדרכו, וזאת בלשון המעטה. הוא השיח לבו בפני ואמר לי שהוא לא יודע איפה הוא טעה, מה הוא עשה לא נכון שכך גדלו בניו. הוא הרי חינך אותם כראוי מגיל קטן, הקפיד ללמוד איתם כל שבוע ולחזור איתם מה שלמדו בחיידר וכו', איפה הוא טעה.
"שאלתי אותו, יהודי יקר, כמה פעמים דיברת בבית על אמונה? כמה פעמים סיפרת לילדים שלך סיפור של השגחה פרטית? אה? כמה??? מה אתה חושב שאמונה זה משהו שמגיע ככה מהאוויר? צריכים לעבוד על זה ולטפח את זה. זה לא קורה מעצמו. צריכים להחדיר בילדים אמונה, זה חייב להיות משהו שעובדים עליו ומתאמצים למענו.
"שמעתי פעם מנכד של רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל, שהוא שמע מאמא שלו, הבת של רבי חצק'ל, שבילדותם אבא שלהם היה עושה להם מבצע. כל מי שמספר סיפור של השגחה פרטית שאירע אתו היום או בימים האחרונים, היה מקבל נקודה, או מטבע קטנה, או איזה פרס וכדו'. הילדים היו עסוקים כל הזמן בלבדוק מסביב ולמצוא השגחה פרטית. אין לנו הרבה ברירות, אם לא חנך את הילדים, הם לא יהיו מחונכים!
ילד עם זקן לבן
במשך 24 שנים זכיתי בזכות נפלאה ועצומה, שאבי מורי רבי אלופי ומיודעי הגאון בעל ה'מעדני השולחן' היה מתארח אצלי בליל הסדר, וזכיתי לשאול אותו את הקושיות, 'וכאן הבן שואל'. בבתים רבים יש מעין בושה שהילדים מתביישים לשאול את אבא, כי הרי 'מה נשתנה' זה עסק לילדים קטנים… חלילה וחלילה מלחשוב כך.
"כשאבי התבגר והזדקן, והיה קשה לו לצאת מהבית, הייתי מזמין אנשים לביתי והיינו מתפללים ברוב עם בתוך הבית שלי. באו הרבה אנשים והיה מניין גדול מאוד ב"ה.
"בהפסקה שבין מנחה למעריב, הייתי מסתובב בין הקהל, תפסתי בידי את הזקן שלי שכבר היו בו יותר מכמה שערות שיבה, ואמרתי בניגון מיוחד לכל הנוכחים, ובמיוחד לילדים: "ילדים יקרים, ילדים חביבים, אתם רואים את הזקן הזה? אתם רואים שיש לי כבר זקן לבן??? אתם יודעים מה אני הולך לעשות היום??? היום אני אשב על יד אבא שלי בליל הסדר, ואני אשאל אותו בקול מתחנן: אבא יקר, טאטע לעבן, אני רוצה לשאול אותך שאלות. יש לי ארבע שאלות שאני רוצה לשאול, ואני מבקש שתענה לי עליהן בבקשה. מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה, הלילה הזה כולו מצה. טייערער טאטע, אבא יקר, תסביר לי בבקשה, למה לא אוכלים היום חמץ? למה???
"זאת בושה לשאול את אבא ארבע קושיות??? חלילה וחלילה. זאת הלכה, אנחנו אנשים דתיים, אנחנו שומרי מצוות. מה שכתוב בשולחן ערוך אנחנו עושים בלי להתווכח ובלי לעשות חשבונות אם זה כן 'לעניין' או לא 'לעניין'…
"היו שם אנשים שפרצו בבכי. בכו כמו ילדים קטנים. הם אמרו לי, איפה היית כשאבא שלי היה חי??? למה לא אמרת לנו אז שנשאל את אבא את הקושיות. עכשיו אבא כבר איננו ואין לנו את מי לשאול את הקושיות!!! הילדים והבחורים הצעירים ראו את זה, והפנימו, כמה חשובה העניין הזה של שאלת השאלות, ועוד לא דיברנו בכלל על הכוונות הטמירות והנסתרות שטמונות בכל מילה בהגדה, כולל בארבעת הקשויות.
איפה התשובה???
"יש איזה דבר שאני מאוד רוצה שתפרסמו", אומר לנו הגאון רבי גמליאל שליט"א. "רבי זונדל קרויזר זצ"ל היה מעורר על זה כל שנה מחדש, ובכל זאת הציבור לא מספיק מודע לעניין.
"הרי כששואלים את ארבעת הקושיות, האבא מקשיב לילדים שלו ושומע את השאלות בסבלנות. זאת הרי מצוות הלילה העיקרית. נו, הילדים שאלו יפה מאוד את השאלות, ומה הוא עונה להם האבא? הוא מתחיל לקרוא טקסט קדום במנגינה מאוד מיוחדת, ואומרים ווארטים ומשלים וסיפורים ומגלה את המצות ומכסה אותן, ושותה כוסות בהסיבה, ואוכל מצה ומרור וחרוסת…
"דבר אחד הוא שוכח לעשות… לענות להם תשובה. שאלו אותך שאלה, למה כולנו מסובין? למה אנחנו מטבילים שני פעמים, מה ענית? אתה מתיש את הילד באגדות חז"ל במורא גדול זה גילוי שכינה, ואת לחצנו זו הדחק… אבל איפה התשובה לשאלה???
"בדרך המוסר מתרצים בשם רבי חיים בריסקר זצ"ל, שלא על כל שאלה יש תשובה. לפעמים אנחנו נשארים עם שאלה וזה גם בסדר. מקושיא לא מתים… יהודי צריך להאמין גם כשהוא לא יודע את התשובה ולא מבין הכל עד הסוף.
"זה הסבר יפה על דרך המוסר, אבל עם פניני מוסר לא מקיימים מצוות 'והגדת'. איפה התשובה?
"אמר רבי זונדל זצ"ל שצריך לשים לב לזה, שהתירוץ לשאלות הוא "עבדים היינו לפרעה במצרים, ויוצאינו ה' אלוקינו משם" וצריך להוסיף ולהסביר לילד בשפה שהוא מבין וברמה שתתקבל על דעתו, ולכן, בגלל שעבדים היינו והקב"ה הוציאנו משם, וציווה עלינו לענות על השאלות שלך צדיק שלי שאתה שואל עכשיו בליל הסדר, בגלל זה עשיתי דברים משונים וטיבלתי כרפס במי מלח, בגלל זה הקדוש ברוך הוא אמר לנו לאכול רק מצה הלילה הזה, בגלל זה אנחנו מסובין, כדי שאתה תשאל את השאלות האלו, כל הכבוד לך ששאלת!!! ואחרי ששאלת אני יכול לומר לך שהיינו עבדים ואילו לא הוציאנו הקב"ה משם, הרי אנו ובנינו וכו', משועבדים היינו לפרעה עד היום הזה…
"זה עיקר ההגדה!!! שלושת הדברים הללו שאומרים בקטע הראשון: "עבדים היינו!!!", "ויוצאנו ה' אלוקינו…" ו… "אפילו כולנו חכמים… מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים".
"זאת מצווה גדולה לפרסם את הדבר הזה, כדי לזכות את עם ישראל בקיום מצוות 'והגדת' בהידור כדת וכדין.
"אבל יש לזה עוד המשך חשוב מאוד", משלים הגר"ג שליט"א את דבריו, "צריכים לזכור ולהחדיר בילדים גם את ההבנה, למה הוציאנו הקב"ה ממצרים??? למה?! כדי שנהיה עבדים לקב"ה! אנחנו לא עבדי פרעה, רק בגלל שאנחנו עבדיו של הקב"ה. איך רבי זונדל קרויזר היה אומר: "למה הוציא אותנו הקב"ה ממצרים? כדי שנאכל פיצה??? כדי שנשתה קולה? בשביל זה הוא הוציא אותנו??? חס וחלילה. יצאנו ממצרים כי "בהוציאך את העם ממצרים תעבוד את האלוקים על ההר הזה", זה התכלית של יציאת מצרים, וצריכים לזכור את זה ולדבר על זה בלילה סדר, שעוסק כל כולו ביציאת מצרים.
"והקב"ה יעזור שנזכה כולנו יחדיו לגאולה השלמה במהרה, שנהיה עבדי הקב"ה ולא עבדי בשר ודם, ובליל הסדר, נקיים "כאן הבן שואל" ונבקש מלפני בורא עולמים על כל צרכינו ועל הגאולה השלמה, וכמו שאנחנו עונים לילדים שלנו על השאלה, כפי שציווה הקב"ה בעצמו 'והגדת לבנך', כך יענה גם הקב"ה לשאלות שלנו ויגאלנו בחסד וברחמים במהרה".