מה עושים כאשר אות אחת נכנסת לתוך חלל של אות אחרת? │ האם מותר לכתוב סת"ם בעל פה?│ ומה הם שיעור ההרחקות שצריך להשאיר בקלף בשעת כתיבת האותיות?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילין במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן ל"ב סעיפים כ"ח – ל"ב]
אות הנכנסת לתוך חלל של אות אחרת
כותב השולחן ערוך, שצריך להיזהר, שאות אחת לא תיכנס לתוך החלל של האות השנייה, לדוגמא, שהראש של האות למ"ד לא ייכנס לתוך חלל האות חי"ת שנמצא מעליו, או לתוך חלל של האות תי"ו, וכן שלא ייכנס ראש הלמ"ד לתוך חלל האות אל"ף או רי"ש שמעל גביו, וכן צריך להיזהר, שהרגל הארוכה של כ"ף סופית, לא תיכנס לתוך חלל של האות שמתחתיה, כגון, חלל של אות טי"ת, או שי"ן, ואם נכנס, מבואר במשנה ברורה, שאם זה משנה את צורת האות, האות פסולה, ולכן, קוראים לתינוק שאינו חכם ואינו טיפש, ומסתירים לו את גוף הלמ"ד, ומשאירים לו רק את הראש העליון של הלמ"ד, ושואלים אותו, מה אתה רואה כאן, ואם הוא רואה שינוי מצורת האות שמעליו, זה פסול.
כתיבת סת"ם בעל פה
סופר שהפרשיות אינם שגורות בפיו, אסור לו לכתוב אותם בעל פה, אלא רק מתוך הכתב, ומביא המשנה ברורה בשם הב"ח, שגם באופן שהסופר מכיר ויודע את הפרשיות, בכל זאת יכתוב אותם מתוך הכתב, כדי שלא יטעה.
קריאת האותיות בפיו לפני כתיבתן
אדם שאינו יודע לקרוא, לא יכתוב, כיוון שבקלות יכול לטעות, ואם הסופר קורא בעל פה, ומישהו אחר מקריא לו את מה שכתוב, צריך הסופר להוציא את מה שהוא קורא בפיו, כדי שלא יטעה, ומבואר במשנה ברורה, שבכל מקרה, סופר שכותב סת"ם, גם כאשר הוא כותב מתוך 'תיקון סופרים', הוא צריך להוציא בפיו את האותיות שהוא כותב, כיוון שההבל שיוצא מפיו, מקדש את האותיות שהוא כותב.
הרחקות בכתיבת האותיות
שיעור ההרחקות הוא כך, למעלה בקלף, צריך להניח חלק כדי שיהיה מקום לראש של הלמ"ד, ולמטה בקלף, צריך להניח מקום לכ"ף ולנו"ן פשוטה, ובין אות לאות, צריך להניח שיעור כדי שערה, ובין תיבה לתיבה, כמלוא אות קטנה, ולא נהגו להניח חלק בין פסוק לפסוק, אלא רק כפי השיעור שבין תיבה לתיבה שהוא כמלוא אות.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א