הרב אבנר חכימי, מאנשי הצוות החינוכי בישיבתו של הרב דניאל זר בפרדס כץ, סיפר לנו את המעשה הבא, שסופר גם להגר"ח קניבסקי.
הרב חכימי היה בחור מבוגר, ורבותיו יעצו לו להתפלל במשך 40 יום רצופים על קבר מרן החזו"א זצ"ל, משום שיש בכך סגולה גדולה.
עשה הרב חכימי כך, אבל ביום ה-39 לתפילותיו קיבל 'שושנה' ברגלו, והיו לו כאבים נוראיים בהליכתו. היה זה ביום בו נקבר מרן גאון ישראל, ה'קהילות יעקב', גיסו של החזו"א. למרות זאת הוא עשה מאמצים בל יתוארו, והלך – להתפלל על ציון החזו"א.
כשהגיע לשם ראה שחופרים את קברו של הסטייפלער. הוא הבחין שהאנשים חופרים את הקבר בידיהם, כיוון שכלי החפירה הקבועים של הח"ק, נגנבו. לאחר שסיים את תפילתו, אגר אפוא הרב חכימי את כוחותיו האחרונים, ובמסירות גדולה הלך והביא כלי חפירה חדשים, שבהם כרו את הקבר. וגם הוא השתתף בחפירה, וכל זאת תוך כאבים איומים ברגלו.
בלילה, כך הוא מספר, נגלה אליו הסטייפלער בחלומו, ואמר לו להעביר שלוש פעמים את היד על ה'שושנה', והמחלה תחלוף כהרף עין. בבוקר עשה כן, והפצע הקשה ברגלו נעלם כלא היה.
הרב חכימי מספר שמאז כל מי שיש לו 'שושנה' ברגלו, והוא עושה לו כך, עובר הפצע תוך יום יומיים…
– כאשר סופר המקרה למרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל, סיפר על מקרה דומה שהיה עם ת"ח שהיו לו כאבים חזקים ברגלו, באופן שהתקשה בהליכה, וכדי להגיע למניין הקבוע שלו ב'הנץ' היה משכים קום 3 שעות לפני התפילה, ובכל אותן 3 שעות הלך לאיטו, כדי לא לאחר.
כשנפטר מרן החזו"א, ידע אותו ת"ח שבגלל הכאבים העזים ברגלו לא יוכל ללוות את גאון הדור, אבל החליט שלא לוותר, ויצא עם כל המוני המלווים, וכשראה שהציבור מתקדם והוא עדיין מאחור, החל לרוץ – ולפתע עברו לו כל הכאבים…
(קול ברמה – בטאונה של רמת אלחנן)