שווי מחצית השקל של תורה בזמננו:
יש מהדרין לתת כזכר למחצית השקל את הערך המקורי של "מחצית השקל" של תורה. לנוהגים כך, הערך הוא קרוב לשווי של 10 גרם כסף טהור על פי מחיר הכסף בבורסה למתכות, ויש להוסיף על זה 0.16 כנגד הסיגים וכן תוספת 17% מע"מ.
על פי זה אופן החישוב כדלהלן: ערך אונקיית כסף [המתפרסם ומתעדכן בטלפון של בנק ישראל] נכון לימים אלו, הינו 76.5 ₪, מחלקים ל-31.1035 [משקלה המדויק של אונקיית כסף], כפול 10 כפול 1.6 כנגד הסיגים, ומכפילים ב-1.17 כנגד המע"מ. התוצאה הסופית הינה: 33.40 שקלים. [תודתי נתונה לידיד נפשי הגאון רבי נתן שוהם שליט"א אשר סייעני להגיע לתוצאה הנ"ל].
הנותנים למחצית השקל שלש מטבעות של "מטבע הנקראת 'מחצית' באותה מדינה" – שמעתי מהגרח"פ שיינברג זצ"ל, שחצי דולר אינו נחשב למטבע של המדינה בארץ ישראל, שהרי לא נעשה שימוש במטבעות הדולר בארצנו. [ויש נותנים פעם אחת 33.40 שקלים, ועבור שאר בני הבית מסתפקים בנתינת שלושה חצאי שקלים לכל אחד כדעת הרמ"א].
אכילה ושתיה לפני מקרא מגילה בערי הפרזים
לבני הפרזים אסור לאכול לפני קריאת המגילה, אפילו התענית קשה להם. ולכתחילה אסורה אפילו טעימה (שו"ע תרצ"ב, ד ומשנ"ב י"ד-ט"ו). אכן, מותרת שתיית מים ("אגרת הפורים" להגר"ב ספטימוס שליט"א ס"ג, ב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל). בצורך גדול, מותרת לחולה או למצטער ביותר – טעימה [עד כביצה – 56 גרם ושתייה] ואם אינה מספקת, נראה שמותרת אף אכילה אך יבקשו להזכירם לקרוא מגילה (משנ"ב שם, ט"ז).
הערה: נשים המחכות לקריאת מגילה מאוחר יותר – מותרות לכתחילה בטעימה ("אגרת הפורים" שם).
קטנים וקטנות בקריאת המגילה – מנהג טוב להביא את הבנים והבנות משהגיעו לגיל שש לשמוע מקרא מגילה (שו"ע תרפ"ט, ו). "ועל כן, קוראים כל הציבור בקול, ארבע פסוקים, 'איש יהודי' וגו' 'ומרדכי יצא' וגו' 'ליהודים' וגו' ו'כי מרדכי' וגו' – כדי לעורר הקטנים, לחנכם בפרסום הנס" (לבוש).
קטנים ביותר, המרעישים, שכל ביאתם להכות את המן, טוב יותר שלא יביאום לביהכ"נ, ואין האב מקיים בזה מצות חינוך כלל" (משנ"ב שם). והוראת הגרי"ש אלישיב זצ"ל: "מצות חינוך לשמיעת מגילה, אינה אלא כשמסוגל לשמוע המגילה כולה". בן אפילו בגיל 11, עדיף שישמור על תינוק בבית ואמו תלך לבית הכנסת – שו"ת חלקת יעקב א, קמ"ד.
כדאי לשמוע את הקריאה במקום שאין מרעישים בהכאת המן, משום, שכאשר לא שמעו מילה אחת – לא יצאו ואין קוראים אותה למפרע! כלומר חובה לשמוע כל המגילה כסדר, מתחילתה ועד סופה. עצה: להחזיק ביד את נוסח המגילה וכשהחסירו שמיעת מילה או יותר, להשלימה בקריאה לעצמם מתוך הנוסח, ושוב להקשיב לקורא, כיון ש"שמעה מקצתה בעל-פה יצא ידי חובה".
הנהגות ליל פורים
כשחוזרים מבית הכנסת – יש נוהגים להדליק שני נרות בבית (וליהודים הייתה אורה) בלי ברכה. יש נוהגים שלא לאכול בשר בליל פורים, מפני שסעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובה, ושלא ייראה כאוכל סעודת פורים שלא בזמנה (שער הציון תרצ"ה, י"ב).
יש לזכור: משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים, שקוימו בליל פורים – לא יצאו בהם ידי חובה (רמ"א תרצ"ה, ב ומשנ"ב, כ"ב).