שאלה: האם צריך לתת שווי מחצית השקל של תורה?
תשובה: מעיקר הדין נותנים שלש מטבעות מחצית מהמטבע המקומי, אלא שמבואר במהרי"ל ויוסף אומץ ולקט יושר שהיו נוהגים לתת סכום של ל"ד פשיטים לשם מחצית השקל, ונתנו סימן: וה"דל" לא ימעיט. והזכיר הרמ"א סי' תרצ"ד שי"א כן אך כתב שאין נוהגין כן, והבה"ל כתב שמי שידו משגת לתת חצי רובל כסף זכר למחצית השקל ועוד ג' חצאי מטבע מקומי כנגד שלש תרומות, אשריו וטוב לו.
והכף החיים כתב סק"כ שמי שידו משגת יעשה זכר למחצית השקל בשלמות, שיתן מטבע שיש בו כסף מזוקק שיעור מחצית השקל, ואם אין כזה מטבע במקומו יתן שווי מחצית השקל, ועדיף בכסף, זכר למחצית השקל שהיה כסף.
שאלה: האם מי שעשה כן שנה אחת מתחייב בזה כל שנה?
תשובה: יתנה בפירוש כשעושה כן שזה בלי נדר, כדי לא להיכשל בנדרים, ויהא רעוא שלשנה הקרובה נזכה לשקול שקלים לבית המקדש.
שאלה: האם יש ענין לתת מטבע שיש בו כסף טהור או שאפשר לתת מחיר הכסף?
תשובה: במחצית השקל של תורה מבואר בבכורות נא. שלא מועיל בשווה כסף, והאריך בזה בשו"ת ישכיל עבדי ח"ב סי' י"א וכן פסק בשקל הקודש פ"א ס"ק י"ג. אכן החינוך מצוה ק"ה כתב דאפשר לתת כסף במשקל מחצית השקל, ובזה צריך להוסיף קלבון ע"ש. ולגבי זכר למחצית השקל מבואר בקדמונים שנתנו ל"ד פשיטים, והכה"ח כתב שלכתחלה יתן מטבע שמכיל כסף כשיעור של תורה ואם אין לו יתן שוויו.
ויש גבאים שמחזיקים מטבע חצי דולר, שמלפני כמה עשרות שנים, שמכיל כסף טהור ומזכים לתורמים לקיים המצוה בהידור.
ויש להקפיד לומר 'זכר למחצית השקל' ולא להקדיש לבית המקדש.
שאלה: כיצד ניתן לתרום בנדרים פלוס או קהילות?
תשובה: יתרמו באשראי את השווי של מחצית השקל והגבאי יקנה להם את המטבע ויתרמו אותו לצדקה.
שאלה: האם מותר לגבות ממי שתורם באשראי תוספת של עמלת האשראי?
תשובה: יש בזה חשש ריבית, ולכן ראוי לעשות מחיר המטבע שווה למזומן ולאשראי.
שאלה: בזה"ז שאין קרבנות למי ראוי לתת מחצית השקל כדי לכפר על נפשותינו?
תשובה: כתב החסד לאברהם שמחצית השקל מכפר על מכירת יוסף שנמכר בחמש סלעים, שזה עשרים דינרים, וחילקו ביניהם את הכסף וכל אחד נהנה בחצי סלע [וכן איתא בתנחומא כי תשא י' בשם ריש לקיש], וכתב וז"ל: "ולפיכך נצטוינו בתורה ליתן כל אחד ואחד כופר פדיון נפשו מחצית השקל בכל שנה ושנה לקרבנות ציבור, ואפילו בזמן הזה שאין בית המקדש קיים חייב כל בר ישראל ליתן אותם לעניים שתורתם אומנותם", עכ"ל.
סדר 'זכר למחצית השקל' על פי הכף החיים
"לפני שיתן יאמר: ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שבזמן שהיה בית המקדש קיים היו ישראל נותנים כל אחד ואחד מחצית השקל בחודש אדר לעבודת בית המקדש לכפר בעדם, ועתה בעוונותינו הרבים חרב בית המקדש ואין אנחנו יכולים לקיים מצוה זו של מחצית השקל, ולכן יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שיהא זה שיח שפתותינו שקורין פרשת מחצית השקל ונותנים כסף זכר למחצית השקל לצדקה, יעלה לפניך כאילו קיימנו מצות מחצית השקל בפועל, היא וכל מצוות הכלולות בה במקום עליון, ויהי נועם וגו' .
"אח"כ יקרא פרשת כי תשא עד לכפר על נפשותיכם, ואח"כ יאמר לשם יחוד כו' הריני בא לקיים מצות זכר למחצית השקל והריני נותן חצי מטבע זו לצדקה לתקן את שורש מצוה זו וכל מצוות הכלולות בה במקום עליון, ויהי נועם וגו' ואח"כ ילמוד פ"ג ופ"ד דמשניות מסכת שקלים, ואחר כך יתן ליד הגבאי את המטבע".