פורים תשל"ב יישאר חרוט לנצח, בליבי ובלב כל בני המשפחה. ביום זה הגיע לבית אבי מורי זצ"ל, כ"ק האדמו"ר מ'תולדות אהרן' זצ"ל, לקיים מצוות ביקור חולים. הביקור הזה היה עבורו ממש סם חיים, והוא התרגש ממנו עד כדי דמעות.
כ"ק האדמו"ר הגיע לביקור עוד לפני תפילת שחרית, והסביר שמאחר וביום זה התפילה בבית מדרשו מסתיימת בשעה מאוחרת, ולאחריה עובר כל הציבור בסך, להביא משלוח מנות, על כן הקדים לבוא.
אבי זצ"ל אמר לו, שבזה מקיים האדמו"ר את דברי האר"י הקדוש, שלפני התפילה יקבל האדם על עצמו מצוות 'ואהבת לרעך כמוך', והאדמו"ר חייך לאות שביעות רצון.
אחר כך מסר לו האדמו"ר בקבוק יין ומזונות, לקיים מצוות משלוח מנות, וכמו כן מעטפה ובה סכום כסף. אבי זצ"ל ביקש מהאדמו"ר שייקח בחזרה את הכסף, שכן הוא מעדיף במקום לקבל כסף – שהרבי יחשוב עליו בקביעות…
האדמו"ר הפציר בו שיסכים לקבל, אך אבא סרב, ולבסוף אמר שרק בתור 'סגולה' הוא מוכן לקבל. תכף ומיד הוציא האדמו"ר מטבע של לירה מכיסו, הושיט אותה לאבי ואמר: "זה לסגולה, והכסף לשימוש"… אבא חייך, סבר וקיבל.
ראוי לציין כי הרופאים לא הסכימו בשום פנים ואופן לשחררו מבית החולים לפורים, ורק משום שהיו עדים לגודל בכיותיו ודמעותיו שהתגלגלו על לחייו, לא עמדו בסירובם וניאותו לשחררו. לשאלת הפרופסור מדוע מתעקש הוא כל כך להשתחרר, השיב: "יום גדול וקדוש בא לקראתנו. מעלותיו וקדושתו רבו גם רבו. רוצה אני לשמוע מגילה ברוב עם, ולהיטהר בסילודין במקווה טהרה בערב פורים, לקראת היום הקדוש, וכן לקיים את מצוות היום". ביקור זה של האדמו"ר הפיח בו רוח חיים, ומצב רוח מרומם מאד.
במהלך הביקור התפתחה ביניהם שיחה חמה ונפלאה על גודל קדושת היום. כמה פעמים התערב בקולם ציטוט ממאמריו הנלהבים של ה'קדושת לוי' על פורים. באמצע הדברים התלהב האדמו"ר התלהבות עצומה, והתבטא: "אינני יודע איך אדם רוצה להרגיש תענוג רוחני, והתעוררות של קדושה בפורים, אם אינו לומד את 'הקדושות' ש'בקדושת לוי'"…
שמחה גדולה היא לי, שבסייעתא דשמיא, במשך השנים למדתי לפני פורים עם תלמידים את ה'קדושת לוי', ורובם ככולם אמרו שימי הפורים היו עבורם הרבה יותר רוחניים מהשנים הקודמות, לפני שלמדו וידעו גודל ערכו וחינו של היום הקדוש הזה.
אין לי שום ספק שאם לומדים את ה'קדושת לוי' בפנים הספר, במתינות ובהבנה, כל אחד ואחד יתעורר לגשת בצורה אחרת לחג הקדוש הבא לקראתנו. מי אני ומה אני שאומר ואדבר במעלת קדושת מחברו. די במה שכתוב ב'תפארת שלמה' (פרשת כי תבוא), שה'חוזה מלובלין' זצ"ל היה מקדיש מידי יום ביומו שעה אחת, במשך שש-עשרה שנה ברציפות, ובה היה מודה ומהלל להשי"ת ששלח נשמה גדולה כזו כמו הרבי מברדיטשוב לעולם הזה. וכך כתב:
"וכל דבריו גחלי אש קודש, ובכוחם להלהיב ולעורר הלב והנשמה. אשרי האיש שיש לו שכל בקדקודו, לעשות לעצמו שיעור בספר הקדוש 'קדושת לוי' לכל הפחות שלושים יום לפני החג, כדי שיוכל להרגיש טעם רוחני בחג ובמצוות היום, כי בלימוד זה נתעורר ונתעמק להבין ולהשכיל בכוח מעלת קדושת היום ומצוותיו, ובפרט קריאת המגילה".
עולם הטבע מזדכך על ידי קריאת המגילה
הנה ציטוט קצר מדבריו הקדושים:
"ומעתה יתלהב לב האדם בקראו המגילה, ויכוון שמעתה מקבל על עצמו את עול תורתו ומצוותיו, כמאמר חכמינו ז"ל (שבת פח ע"א) 'קיימו מה שקיבלו כבר'. ויכוון: מה שחלף ועבר – אין. ומעתה הוא מקבל עליו עול תורתו ומצוותיו יתברך שמו.
"ולכן אמרו בזוהר הקדוש (תיקו"ז תיקון כא) יום כיפורים שהוא כמו פורים! כלומר שהארת יום כיפורים היא כ'פורים', משום שביום כיפור – מה שחלף ועבר אין, ומעתה הוא מטוהר, וחושבנא מכאן ולהבא. כי עיקר הארת יום הכיפורים לקנות לב חדש לעבוד אותו, כך בפורים, מה שחלף ועבר אין, ומעתה מקבלים עלינו עול תורה ומצוות יתברך שמו.
"וגם, כי בפורים ביארנו שהטבעים נזדככו על ידי קריאת המגילה שמאיר בעולם הזה! כי הנה ידוע ש'מושב החיצונים' הוא בעולם הזה, והעולם הזה רוב רובו הוא חיצונים, רק שנזדככו על ידי מעשה בני אדם.
"ונמצא, שבפורים נזדכך העולם הזה, הוא עולם הטבע, על ידי קריאת המגילה, ומקבלים עול תורה ומצוות, ועל ידי זה נזדככו כל החיצונים. כן הוא ביום הכיפורים שנזדככו כל החיצונים, ומטילים גורל הוא פורים – השעיר לעזאזל.
"לכן יתלהב האדם בקריאת המגילה, ובשמעו יכין את עצמו לקבל עליו מאותו יום עול תורה ומצוות, ויתחדש כנשר נעוריו, וישמח בעול קבלת תורה. ויכוון בקריאת המגילה שיזדככו כל העולמות, ואפילו העולם הזה, הוא עולם הטבע, כולם יזדככו על ידי קריאת המגילה, וישמח מאד שיזדככו כל העולמות, ויקויים מקרא שכתוב (תהילים קד, לא) 'ישמח ה' במעשיו'.
"ויכוון שבכל דיבור שיוצא מקריאת המגילה נברא הארה, וכל דיבור שיוצא נברא מלאך אחד. מה מאד יתלהב האדם כשיעלה במחשבתו שמכל דיבור ודיבור שמח הבורא בו, ונברא מלאך, מה מאד יתלהב האדם, כי כן הוא בדברי קדושה, והשם יתברך שמח בקריאת מגילה של בני ישראל, ונזדככו כל העולמות וכל הנשמות, ובכל דיבור ודיבור עושין נחת רוח לבורא ויוצר ועושה הכל, ומקיים 'בן חכם ישמח אב' (משלי י, א) זה הקדוש ברוך הוא.
"והא-ל יתן בליבנו לעבדו בלב שלם ולשמור מצוותיו, וישמח ויעלוז הא-ל בנו, וישמח אותנו בשמחתו, כמו שנאמר (אסתר ח, טז): 'ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר', אמן סלה".
על פי דבריו הקדושים של ה'קדושת לוי' הדברים מיושבים!
ביום הפורים כל הטבעים מזדככים, ונפשו של כל אחד מתעוררת ביום הזה, על ידי קריאת המגילה, לשמור רמ"ח מצוות עשה ושס"ה לא תעשה. וכל אחד מתלהב בנפשו שמהיום הזה והלאה ישכח את העבר ויקבל על להבא. וכיון שכך – אין לנו שום פחד ומורא לשתות ולהתבסם, כי בטוחים אנו בס"ד שיום זה גדולתו וסגולתו גדולים מאד, בפרט אחרי קריאת המגילה, ושתיה זו תגרום לנו רק התעוררות והשפעה לטובה, ולא ח"ו להיפך.
בזה עלה בלבי בס"ד, להסביר את טעם מנהגם של ישראל קדושים להתחפש בפורים ולהתלבש בבגדים לא להם, כי ביום זה זוכה היהודי לעלות מדרגה לדרגה, עד שממש אי אפשר להכיר אותו, כי פנימיותו ונשמתו השתנתה עד לבלי הכר. ממש כמו האדם שהלביש על פניו מסווה, שאי אפשר להכירו. כמו כן נפשו ונשמתו של איש יהודי בפורים, מתעלות ומתעלות גבוה מעל גבוה, והוא בכלל אינו אותו האדם שהיה לפני פורים, אלא נשתנה למעליותא ולטיבותא, בבחינת: "פנים חדשות באו לכאן".
(מתוך 'דורש טוב' – פורים)