שיעור הקמח להפרשת חלה בברכה: להגר"ח נאה (מנהג ירושלים) והספרדים – 1.666 ק"ג, להחזון איש – 2.250 ק"ג, ולבן איש חי – 2.486 ק"ג. (יש לציין, שבק"ג אחד של קמח יש בין 7 ל-8 כוסות מדידה, ולדעת חכמי ביהמ"ד לחקלאות עפ"י התורה בראשות הגרי"י אפרתי שליט"א, אין שינוי למעשה בחישוב הנפח בין קמח רגיל לבין קמח מלא, למרות שקמח מלא שנטחן אולי דק יותר). חובה לדעת, שאין לברך על ההפרשה, אלא אם כן אופים על כל פנים באותו יום את כמות הקמח של "שיעור ברכה" הנ"ל (חזון איש סי' קצ"ח עפ"י שו"ע יו"ד שכ"ו, ד כדין עיסה שלשוה על מנת לחלקה בעודה בצק).
שני תנאים לעיסה החייבת בהפרשה: א. שתהיה בלילה עבה (בצק שנילוש ולא בצק בחוש); ב. שנאפתה בתנור. על כן:
- בלילה עבה שנתבשלה או ניטגנה (סופגניות, פסטה, קרעפל'אך) – פטורה מהפרשה ורק ירא שמים מפריש בלא ברכה. אמנם, אם נאפה אפילו חלק מהבצק – מפרישים מהכול (שו"ע שכ"ט, ד ש"ך, ד ופת"ש).
- בלילה רכה הנבחשת, שלבסוף נאפית (טורט, שיש, לעק'ך, רולדה) – חייבת בהפרשה אחרי האפיה [בתנאי שיש בה קמח כ"שיעור" להפרשה, בלא ברכה, דהיינו: 1.200 ק"ג (כ-10 כוסות מדידה מלאות בקמח, וזה די נדיר באפית טורטים בבית פרטי, אלא באפייה גדולה לקראת פורים או אירוע] (ספר "ארץ ישראל" לגרימ"ט זצ"ל ב, ג "מעשה רב" הגר"א, ק"ו ושו"ת שבט הלוי ח, רמ"ד).
- 3. בלילה רכה שאינה נאפית (חביתיות [-בלינצ'ס], פנקייקס, חטיפי מרק, בורגול ל"קובה" וכן "מלאווח", סיגרים ופסטלים המטוגנים בשמן עמוק) – פטורה בכלל מהפרשת חלה.
צירוף סל: כשאפו חלק מהעיסה, מבלי להפריש חלה, יש לדעת שאין מפרישים מן האפוי על בצק ולא מבצק על האפוי, וכל הכמות העומדת להפרשה, צריכה להיות באותו מצב – או עיסה או אפוי! לשו בצק ועוד בצק, ניתן לחבר בין העיסות ל"צירוף סל" כדי להפריש, כשמביאים אותן במגע זו בזו, באופן, שאם יתלשון ויפרידון, תנגוסנה זו מזו.
חיבור בין אפוי לאפוי "לצירוף סל" (דהיינו, כשלא הפרישו לפני האפייה, או בעוגות בחושות, שמופרשות לאחר האפייה) – מניחים את כל האפוי בתוך מגש אחד, או תבנית אחת, פורסים מפה או מגבת מלמעלה, מפרישים ולוקחים חתיכה מאחד המאפים, ושורפים באש או עוטפים פעמיים ומניחים בפח.
השנה, תשפ"ב, שיאפו לפורים וגם חלות לשבת קודש:
יש לזכור שאין מצטרפים זה לזה עיסה לחלות (המוציא) עם עיסה לרוגלאך או כל עוגיות "מזונות"; בצק מתוק עם מלוח; בצק שחלקו עומד להתמלא בגבינה וחלקו לפרווה; בצק מקמח רגיל עם בצק מקמח מלא (כשחלק מבני הבית מקפידים ואינם אוכלים קמח שאינו מלא (ראה פסקי חלה להרשב"א שער שני (ג), חזון איש יו"ד קצ"ח, ג והמקור במשנה שאם בחלק מהעיסה כרכום ובחלק לא, ומקפידים שלא תגענה זו בזו – אינן מצטרפות זו לזו).
השנה, בפרט ב'מוקפים' (עש"ק) יש שתשלחנה פשטידת אטריות – קוגל, יש לדעת, שלדעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל והגרי"י פישר זצ"ל באבן ישראל ז, מ"ב, אף שהסתיימה הכנתה בתנור, כיון שכבר ראויות האטריות לאכילה לאחר הבישול וההכנסה לתנור לגיבוש הפשטידה והשחמתה – פטורה מהפרשת חלה (ואין בה דין "קביעות סעודה" כיון שדינה כ"תבשיל של דגן: מקרוני, ספגטי, קוסקוס, בורגול, דייסות סולת או קוואקר וסופגניות מטוגנות בשמן, שאין בהם דין "קביעות סעודה" ואפילו אכלו ממנה כ-240 גרם, אין מברכים אלא "על המחיה"). מאידך, לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (ב"דרך אמונה" ד, עמ' 84) – כיון שעיקר וגמר הכנתה בתנור, חייבת בחלה ודינה כפת הבאה בכיסנין, והאוכל מקוגל 240 גרם – מברך ברכת המזון כקביעות סעודה.