משלוח מנות בכלים שאינם טבולים
הקונים כלי זכוכית או מתכות תוצרת חו"ל לשלוח בהם משלוחי מנות – אינם צריכים להטבילם במקווה, שהרי טרם הגיעו לבעליהם העתידי, ובינתיים הם "כלי מתנה" ולא "כלי סעודה", אבל יש להודיע למקבלים שהכלי טרם הוטבל (דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל בקונטרס "קיצור הלכות טבילת כלים" סעיף י"א וכן הכריע יבדלח"ט הגר"א נבנצל שליט"א בספר "ירושלים במועדיה" הלכות פורים עמ' תי"ג). ולדעת הגר"מ שטרנבוך שליט"א כלל לא תועיל טבילת הכלי על ידי השולח (שו"ת תשובות והנהגות א, תנ"ב).
אמנם שמעתי מפי הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמן הדין, אם לא מניחים את המאכלים ישירות על גבי הכלי עצמו, כגון עוגה, פירות או שוקולדים וסוכריות ששולחים למשלוח מנות או לכלה, אלא משאירים אותם בעטיפתם המקורית, יש מקום להקל ולשולחם על גבי הכלי שטרם הוטבל וליידע שאינו טבול. והוסיף ואמר לי שאין מועילה לעניין זה הנחת מפיון או ניר אפיה תחת המאפים, "שהרי השימוש באמת בכלי עצמו, והוא עדיין לא הוטבל". הערה: יש לציין, אוכל שהונח ואפילו בושל בכלי שאינו טבול – לא נאסר באכילה, אך אין לאוכלו מתוך הכלי (רמ"א יו"ד ק"כ, ט"ז וערוך השולחן, י"ז עפ"י התוספות).
כיצד לעטוף את משלוח המנות
שימו לב!! משלוח מנות שכולו סגור ועטוף מכל הצדדים – לדעת ה'בן איש חי' (בשו"ת תורה לשמה, קמט) נחשב רק כ"מנה אחת" בלבד (מפני ש"אגד שמיה אגד", כגון בלולב ומיניו ובטנא של ביכורים) על כן, כשמכינים את המשלוחים (גם בפורים גשום, שחובה לעטוף הכול היטב) יש לעטוף מבין רכיבי המשלוח, מוצר מסוים או בקבוק בעטיפה נוספת מיוחדת, בנוסף לאריזתו המקורית, ואז ייחשב כמנה נוספת. ואכן, יש המשאירים את חלקה העליון של אריזת המשלוח פתוחה, או כשמוסרים משלוח כזה, מוציאים את הבקבוק או אחד המוצרים ומוסרים אותו בידם השנייה.
האם אפשר לתת משלוח מנות משותף
יכולים כמה בני אדם או בני משפחה לתת משלוח מנות משותף [שיתכן שיהיה מפואר ומשובח יותר], זאת, בתנאי שההשתתפות של כל אחד תהיה בשיעור של לפחות כזית לכל אחת משתי המנות שבה משתתף כל אחד מהשותפים למשלוח (דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל בספר "יבקשו תורה מפיהו"). ומנהגו של הרב זצ"ל היה לתת בכל משלוח עוגת טורט שלימה ובקבוק יין חשוב.
משלוח מנות שהיה מונח מתחת מיטה
אין לאחסן את משלוחי המנות לפני הפורים מתחת למיטות שישנים עליהם בלילה (ראה שו"ע יו"ד קט"ז, ה) ואפילו עטופים (ש"ך שם, ד בשם הב"י ושו"ת רב פעלים ב, יו"ד י"ג). אמנם, אם הדבר קרה, דעת הגר"ש וואזנר זצ"ל שבדיעבד ניתן לקיים בהן המצווה בפורים, מפני "שומר מצווה לא יידע דבר רע" (קהלת ח, ד). וכן הורני הגרי"ש אלישיב זצ"ל כמה פעמים כששאלתיו לעניין קופסאות ביסקוויטים, אבטיחים ושישיות משקאות שהושמו תחת מיטות, שאף שדעת הגר"א (כמובא בחכמת אדם) להחמיר בזה ביותר שאין להאכילם אפילו לא לבעלי חיים, אבל אפשר לתתם לנצרכים, משום "שומר מצווה לא יידע דבר רע"; ואמנם, אירע פעם שהשאירו אוכל תחת המיטה בלילה, והורה מרן החזון איש זצ"ל להביאו לישיבת "תפארת ציון" ולא להודיעם שהיה תחת המיטה. וכן הורו להקל לעניין אתרוגים ושמן להדלקת נרות שבת וחנוכה שהונחו תחת המיטה (ראה שו"ת בנין עולם, ל"ג שו"ת חלקת יעקב ג, ז ושו"ת מנחת יצחק ח, נ"ז והוראת הגר"ע יוסף זצ"ל בילקוט יוסף חנוכה דיני השמנים, ה).
אילו 'מנות' צריכות להיות במשלוח?
שולחים שני מיני מאכלים אפילו מאותה ברכה; או מאכל ומשקה, ואפילו שני משקאות. כגון במאכלים: תפוח ואגס, פרגית וסטיק, עוגת גבינה ושטרודל תפוחי עץ, שניצל ופולקע, רבע עוף צלוי, ומבושל – שני מינים מפני שטעמם שונה (דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל "יבקשו מרעהו" פורים, עמ' ל"א). ולדעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל, אפילו רבע עוף "עליון" ו"תחתון" – שתי מנות, כמו לעניין בורר בשבת, שהם כשני מינים (מאור השבת ג, מכתב מ). ובמשקים: בירה ואייס קפה, בקבוק מיץ ענבים ובקבוק מיץ תפוזים. אבל מים מינרליים ללא תוספת טעם, או מי סודה – אינם "מנה" (דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל "יבקשו מפיהו" עמ' ל"ג).
צריך ששתי המנות יהיו ראויות לאכילה מיד (לא עוף קפוא, נס קפה, שקיקי תה או מנות חמות), הדורשים הכנה – כלשון קיצור שולחן ערוך (קמ"ב, ב): "דבר הראוי לאכילה כמות שהוא, בלא תיקון". וכן דעת הגר"נ קרליץ זצ"ל ב"שלמי תודה" פורים, כ"ט. כמובן, כשיש מלבדם שני מיני אוכלים, ניתן להוסיפם, לשמח המקבל.
יש לשלוח בהכשרים המתאימים למקבל וכן לפי בריאותו (בלי סוכר, ללא מלח, גלוטן, לאוכלים רק קמח מלא וכדומה). וספק אם יוצאים ידי חובה, בשליחת ממתקים וחטיפים לזוג קשישים.
ונכון שיהיו המנות חשובות לפי ערך השולח והמקבל (ביאור הלכה שם עפ"י הירושלמי מגילה שהשולח לעשיר דבר פחות ערך – אינו יוצא חובת ידי המצווה. וביאר לי מו"ר הגרש"ז אויערבך זצ"ל הלכה זו, שאף שיש לברוח מן הכבוד, היינו בנוגע לכבוד עצמך, אבל כשעוסקים בכבודו של אחר "יש להדר כפי שהוא מחשיב את עצמו, אף שבעיני אחרים אינו כל כך חשוב. וסיפר, שכשעשה "שלום זכר" בביתו לבניו, כיון שלא היו כל הכיסאות שווים, לזה חסרה גומייה אחת והשני התנדנד הרבה, היה רבנו תולה כל הזמן את עיניו בדלת לראות מי הנכנס, וחיפש בין הכיסאות הפנויים היכן להושיב את הנכנס, לפי מה שהוא מחשיב את עצמו.
עדיף להכין למשלוחי מנות מאפים מסוג פרווה, וכן שוקולדים – פרווה כדי לא להכשיל את המקבלים, בפרט השנה תשפ"ב ב"מוקפים" שעוברים מפורים לשבת קודש, ובפרט כששולחים לאלה שאינם מדקדקים כל כך במצוות. וראוי להוסיף פתק, באלו הכשרים רכיבי המאפה ומה ברכתו.
כמו כן, אין לשלוח במשלוחי מנות אוזני המן הממולאים בגבינה, אף שאין זה אלא מאפה למתיקה ולא פת, כיון שאוכלים בשר בסעודת פורים, ועלולים להיכשל, אלא אם כן יש עליהם היכר חיצוני (הגרי"ש אלישיב זצ"ל "וישמע משה" א, רמ"ה).