אחד מקוראינו העשירונו בסיפור מרתק, המדגים בזעיר אנפין את דברי מלכנו שלמה (קהלת ח, ה), "שומר מצוה לא ידע דבר רע".
בראשות אחד הכוללים שבירושלים עומד יהודי תלמיד חכם, אשר רישומיה של חוויה נפלאה שעברה עליו לפני שנים רבות חיים בקרבו, כאילו התרחש הדבר זה עתה.
אותו יהודי, אברך צעיר היה אז, ועם חתונתו הוא קיבל על עצמו בלי נדר, כי לא יפסיק מלימודו בזמנים שבהם קבע עיתים לתורה. בטרם החלטה זו הוא קיבל את הסכמתה הנלבבת של רעייתו הטרייה לכך, ובמשך שבועות אחדים עמד מיודענו בקבלתו ללא קשיים מיוחדים.
יום חמישי. השעה חמש אחר הצהרים. האברך הצעיר ישב בהיכל ישיבת מיר שבירושלים ושקד על תלמודו, כשלפתע נזכר. דגים. הדגים של שבת. היה זה תפקידו לקנות את הדגים ולהביאם לביתו. את כל השאר עשתה רעייתו בטוב טעם. דגים לשבת. מיודענו נע על מקומו בחוסר נוחות. חנות דגים שוקקת ממוקמת סמוך למקום לימודו. הוא זקוק למספר דקות בלבד כדי לרכוש את הדגים לכבוד שבת מלכתא, ומיד ישוב לצלול בים התלמוד.
כן, לא, כן, לא, כן, לא!!!
לא!!!
"סיימתי את סדר לימודי, כרגיל", סיפר, בשעת ערב מאוחרת, "ופסעתי לביתי שבשכונת גבעת שאול בירושלים.
"בכביש העולה גבעת שאולה, בצומת הכניסה לירושלים, הבחנתי ברוכל ערבי הניצב במקום ולמרגלותיו ארגז גדול עמוס בדגים טריים! לשמחתי הרבה, הדגים היו כשרים לאכילה, ורכשתי מידיו דג גדול ממדים.
"יותר משלושים שנה חלפו מאז, ומעולם לא נתקלתי ברוכל כל שהוא שעמד שם למכור דגים! מעולם לא חקרתי אם אליהו הנביא היה זה. לדידי, די היה בכך שהקב"ה גילגל את רגליו של ערבי אלמוני היישר אל שכונתי, כשארגז דגים באמתחתו, לאחר ששמרתי על קביעות העיתים לתורה.
"את טעמו של הדג הזה לא אשכח כל ימי!"
שומר מצווה לא ידע דבר רע!!!
(גל' מאורות הדף היומי)