סיפר הרה"ג רבי גואל אלקריף: יהודי בשם ר' חיים שפירא הקים בנתניה ארגון בשם 'רפאנו וניוושע', מטרתו של הארגון היא לעזור לחולים ובני משפחותיהם ביעוץ, תמיכה, אספקת מזון וארגון שבתות בבתי הרפואה. הכל נעשה בצנעה ובענווה לשם שמים. ר' חיים נותן את ההרגשה, שעושים איתו חסד ולא להיפך.
כשנשאל: "איך הקמת את הארגון?", סיפר שלפני עשרים שנה הוא למד בכולל במשך היום. בלילה היה מתפרנס מבדחנות. הוא הופיע בחתונות ואמר חרוזים דברי שבח על משפחות החתן והכלה. יום אחד, בתו התינוקת בת עשרה חודשים חלתה. חיידק אלים פגע בה ומערכות גופה החלו לקרוס. הפרופסור שטיפל בה אמר לר' חיים שהמצב קשה ביותר. "תתכונן להיפרד מהבת", אמר לו.
בליל שבת בשעה שתיים לפנות בוקר, ר' חיים ישב ליד מיטת בתו ואמר תהילים. העייפות הכריעה אותו לבסוף והוא נרדם. הוא ראה בחלום את האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא שליט"א הולך יחד עם אביו להבחל"ח רבי מאיר זיע"א. רבי דוד פנה אליו ושאל אותו: "מדוע פניך נפולות?". ר' חיים, שהיה מקורב אל שני הצדיקים הללו, להבדיל בין חיים לחיים, ענה לרבי דוד: "מדוע פני נפולות? הרב יראה איפה אני נמצא – בבית הרפואה, בתי בסכנת חיים".
רבי דוד אבוחצירא מביט בו במבט שכל כולו אהבת ישראל ואומר לו: "אתה יודע ששבת היום. 'שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא'. תקבל על עצמך קבלה טובה, תקבל עליך לעזור ליהודים והקב"ה יעזור לך"…
ר' חיים מתעורר מהחלום נפעם ומכריז: ריבונו של עולם, אני מקבל על עצמי, שאם אתה מחזיר לי את הילדה שלי, אני בעזרת השם מקים ארגון שיטפל וידאג לחולים ולבני משפחותיהם.
למחרת בבוקר הפרופסור הגיע כולו נסער ואמר לר' חיים: "הגעתי בגללך. האחיות אמרו לי שבשעה שתיים בלילה כל המערכות בגופה של בתך התחילו להתייצב. אמרתי לאחיות ולרופאים במחלקה שזה לא יתכן. האנטיביוטיקה לא עזרה. האיברים קרסו. זה פשוט נס רפואי! מדהים לראות אותה חוזרת לתפקוד מלא. זו ממש תחיית המתים!".
הפרופסור אמר: "דע לך שאני אפיקורס אמיתי. אני בוגר קיבוץ בית השיטה. אנחנו נמצאים ימים ספורים לפני יום הכיפורים. מעולם לא צמתי ביום הכיפורים. עכשיו אני רואה שיש אלוקים בשמים. אני לא יודע מה בדיוק התפילות שלך עושות או איזה מצווה עשית שנתנה לבתך חיים. אני מבקש ממך שתגיד לי מתי מתחיל הצום ומתי מסתיים הצום".
ר' חיים המשיך לספר: "אמרתי לפרופסור את זמני כניסת יום הכיפורים ויציאתו. אותו פרופסור צם באותו יום כיפור. הארגון הזה קיים כבר עשרים שנה. הפרופסור מתקשר כל ערב יום כיפור ומתעדכן לגבי תחילת הצום וסיומו. אותו פרופסור צם בכל יום כיפור. כבר עשרים שנה שהוא מתמיד בכך".
(פניני עין חמד)
תיקון
אני שמעתי את הסיפור ממנו, זה היה הרבי מליובאוויטש.