שאלתי: בת שכוססת ציפורניה בפה, ורגילה בזה כל כך עד שגם בשבת עושה כן לרוב רגילותה, מה העצה?
תתחייב שכל כסיסה בשבת תתן לצדקה 50 שקל ואז כבר תימנע מזה.
אמרתי: שמעתי שבחור בא לפני החזו״א וכסס את ציפרניו בפיו, והיה יום חול, אמר לו החזו״א: אתה מחלל שבת. והביע הבחור תמיהה, הרי היום יום חול? אמר לו – אם אתה עושה כך אי אפשר שלא תעשה כן גם בשבת, ולכן גם בחול תפסיק מהנוהג הזה.
ת: זה מעשה נכון.
תלמיד חכם שאל את רבינו ביום שב״ק: הערב אי״ה אני נוסע לחו״ל, ושמעתי בשם ר' יוסף שטיגל שבשבת רצה להיפרד מהחזו״א לפני נסיעה בלילה במוצש״ק לירושלים, אמר לו החזו״א "בשבת לא נפרדים" (שבת גיזעגענטמען זאך ניט). ואני שואל האם ברכה על הצלחה לנסיעה למצווה אפשר בשבת, ושיחול על זה ברכת השבת?
והשיבו רבינו: זה בכלל דברי חול
פעם ביום שב"ק דיבר אתי בעניין הצעת שידוך, וסיפר, כי הוי עובדא שדיבר עם החזון איש על שידוך בשבת ואמר לו החזון איש: וכי מדברים על כך בשבת?! וענה רבנו לחזו״א: הרי מפורש שמותר? וצווה החזו״א להביא את המ״ב, ועיין, ואחרי שעיין אמר: "נדבר במוצאי שבת", ולא הבנתי. עד שמצאתי כי ב'שער הציון' כותב שאם אפשר אחרי שבת אין לדבר בשבת. [וסיים רבינו] אבל עתה לעניינינו, כיון שבמוצאי שבת אני יוצא [לצפת] לכן דיברתי אתך על ענין השידוך כעת בשבת.
אמרתי: היתה פעם משלחת בבית מרן הקהילות יעקב מאברכים, שהיות ובב״ב יש ב' צפירות בע״ש והיו מכשולים בעקבות שהתאחרו בהדלקת נרות, הם ביקשו שתצא קריאה מקה״י שאנ״ש ידליקו בצפירה א'. אמר להם: "זו הצעה יפה, אבל אני רוצה שתהיה משלחת מנשי האברכים ולא מאברכים". ושוב הלכו למרן ה'אבי עזרי' זצ״ל וביקשוהו כנ״ל. ואמר: "זו הצעה יפה אבל אני רוצה שיהיו משלחות מנשי אברכים ולא מאברכים", ע״כ. דעת תורה היא אחת.
(כל משאלותיך)