אתמול פרסמנו כאן מאמר שעסק בשאלה "מה למדתי מפוטין", ובעקבות התגובות הנלהבות, החלטנו להמשיך את הכיוון ולכתוב מאמר דומה אך שונה, כשהפעם הוא עוסק דווקא במה שכדאי לנו ללמוד מיריבו המר…
עד לפני שנים בודדות ולודימיר זלנסקי לא ידע איך נראים מסדרונותיו של הפרלמנט האוקראיני. הוא היה הבדחן הלאומי, וראשו היה מונח יומם ולילה בבדיחות והלצות.
אירע מה שאירע, בתהליך שנראה כמו בדיחה אחת גדולה, וזלנסקי מצא את עצמו יושב על כס הנשיאות, מנהיג מדינה עם למעלה מ-40 מיליון אזרחים, ומתמודד מול מעצמה אדירה כמו רוסיה שמאיימת לבלוע את ארצו.
בתחילת דרכו עוד כיהן בארה"ב נשיא תוקפן ומאיים בשם טראמפ. אוקראינה נהנתה מהגנה אמריקאית ורוסיה לא העזה לנסות ולפגוע בה, אבל עד מהרה התחלף טראמפ בנשיא ישיש ממפלגה פרוגרסיבית שהולכת ומקצינה שמאלה עם כל יום נוסף שעובר, וכך מצאה אוקראינה את עצמה בלי שום הגנה, כשבראשה עומד נשיא חסר ניסיון וממזרח לה שוכן הענק הרוסי שמאיים לטרוף אותה בכל רגע נתון.
והנה החל להישמע קול צחצוח החרבות. האיום הרוסי הולך ומתגבר, וזלנסקי עומד איתן. הוא לא מוכן להתקפל ולא מוכן לוותר או להיכנע לדרישותיה של רוסיה. הוא לא מוכן לתת לרוסיה שום דבר, כי הוא מבין היטב שהתיאבון הרוסי רק ילך ויתגבר ככל שאוקראינה תוותר ותתכופף בפני הדורסנות הרוסית.
עברו ימים, חלפו חודשים ורוסיה מרכזת כבר 150 אלף חיילים על הגבול. ארה"ב מודיעה קבל עם ועולם שהיא לא תתערב ולא תגן על אוקראינה…
וזלנסקי???
הוא נשאר איתן בדעתו ובעמדתו. הוא לא מוותר, הוא לא נכנע והוא גם לא חושש ממלחמה. "יש לנו את הצבא החזק ביותר בעולם", הוא טוען ספק בתמימות, ספק בטפשות…
רוסיה שועטת קדימה, מנחיתה מכת אש כואבת מאוד על אוקראינה.
וזלנסקי?
הוא עדיין עומד על שלו בעוצמה, הוא לא בורח, הוא לא מבריח את משפחתו והילדים, הוא לא מקפל את הדגל. הוא קורא לאוקראינים כולם 'אחרי' ומכניס בהם רוח לחימה ועמידה איתנה על זכויותיהם ועל אדמתם.
ייתכן שאוקראינה תיפול בידי רוסיה, זה אפילו התרחיש הסביר, אבל רוח הלחימה הזאת לא תעזוב אותה, וגם אם רוסיה תשלוט באוקראינה כולה, היא תספוג אבדות ותתמודד עם טרור פנימי יומיומי שיגרום לה לברוח מאוקראינה מהר מאוד.
במבחן התוצאה, זלנסקי ניצח את פוטין, גם אם בסופו של דבר הוא יועמד בפני כיתת יורים לאחר שיילכד בידי הרוסים.
*
ואיך זה קשור אלינו???
כי אנחנו צריכים ללמוד מה זאת עמידה איתנה ומאבק נגד כובש זר.
היצר הרע מאיים, מפתה, מציב חיילים על הגבול, מנסה לייאש אותנו, נאבק בנו עם 'פרופגנדה' – תעמולה שקרית המורכבת מערבוב של אמת ושקר והרבה הרבה 'פייק ניוז'.
אם אנחנו ניכנע לדרישות הקטנות של היצר הרע, התיאבון שלו ילך ויתגבר. אם הוא יפתח נגדנו במלחמה, אולי הוא יפגע בנו ויגרום לנו נזק, אבל אנחנו ננצח אותו.
כי במלחמת היצר, מה שחשוב זה רוח הלחימה והאמונה בצדקת הדרך.
כל עוד אנחנו נלחמים, משמע אנחנו מנצחים.
כתבה זלנסקי
ישר כוח גדול!!!,
מחזק מאוד!