מֵהלכות נטילת ידים בבוקר
* לדעת הרא"ש, טעם נטילת הידים בבוקר הוא, מפני שאנו מניחים שנגע בשנתו במקום בלתי נקי, וצריך אפוא ליטול את ידיו לקראת תפילת שחרית. ולדעת הרשב"א, הטעם הוא, משום שלאחר השינה נעשה האדם כִּבְרִיָּה חדשה, ומתחיל את עבודת השי"ת, ולכן עליו ליטול את ידיו לפני תחילת העבודה, ככהן המקדש את ידיו ורגליו במֵי הכיור לפני תחילת עבודתו.
* יש אומרים, שאת ברכת 'על נטילת ידים' בבוקר, צריך לברך מיד לאחר הנטילה. ויש אומרים, שאין לברך ברכה זו אלא לאחר שהגוף נקי ומוכן לתפילת שחרית. ולכתחילה יש לנהוג כדעה זו.
* בנטילת הידים בבוקר, לכתחילה יש להקפיד ששפיכת המים תהיה מתוך כלי, וב'כוח גברא'; וכן שכמוּת המים תהיה לפחות 'רביעית'.
* מי שהיה ער במשך כל הלילה – אינו מברך בבוקר 'אשר יצר' אלא אם עשה צרכיו. ולענין ברכת אלקי נשמה – נחלקו הפוסקים אם יברך, ולכן, יש לצאת ידי חובה בשמיעת הברכה מאחֵר.
מֵהלכות צניעות ובית הכסא
* אסור לשני אנשים להיכנס יחד לבית הכסא. ואף ילדים קטנים – יש לחנכם למצוַת הצניעות, ולהרגילם שלא להיכנס זה עם זה לבית הכסא.
* אסור לדבר בבית הכסא, אם משום סכנה, מחמת השדים המצויים שם, ואם משום צניעות. ויש להחמיר בכך אף בבתי הכסא של זמננו.
* חכמינו ז"ל אמרו, שלאחר עשיית הצרכים אין לקנח באמצעות יד ימין, מפני שיד זו משמשת לפעולת קשירת התפילין על יד שמאל. ורצוי שלא לקנח בעזרת האצבע שכורכים עליה את רצועת התפילין. ואיטר יד, שכותב ועושה את כל מעשיו בידו השמאלית – יקנח ביד ימין.
* חכמינו ז"ל אמרו, שלאחר עשיית הצרכים אין לקנח בעשבים, וכן בכל דבר שביכולת האש לכלוֹתו. ויש שפירשו, שטעם הדבר הוא מפני חשש לכישוף. וכתב הרמ"א, שבבתי הכסאות שבזמננו אין לחשוש לכישוף; וכך אכן נוהגים בזמננו בכל מקום, לקנח בנייר, למרות שהאש יכולה לכלותו.
* המשהה את נקביו, דהיינו, שמתעכב בשעה שנצרך לנקביו, עובר באיסור 'בל תשקצו' מדרבנן. והאיסור הוא רק כשנצרך ממש, אך לא בהתעוררות בעלמא של הרגשת צורך, החולפת עם הסחת הדעת.
* הנצרך לנקביו, אסור בלימוד תורה ובתפילה. ואם נצרך במידה כזו שאינו מסוגל ללכת במשך 72 דקות מבלי לנקות את גופו, ועבר והתפלל – ברכותיו לבטלה, וצריך להתפלל שנית.
איסור גילוי הראש
* אסור ללכת ארבע אמות בגילוי הראש, מפני כבוד השכינה. ואם מכסה את ראשו בידו, אין בכך איסור גילוי הראש. אולם, בשעה שעוסק בתורה ובתפילה, חובה לכסות את הראש בבגד, ואין מועיל כיסויו ביד; ויש המתירים בשעת הדחק, אך נכון להחמיר בדבר. וניתן לכסות את הראש באמצעות שרוול חולצה, או שרוול החליפה, וכדומה.
* כשם שאסור להתפלל בגילוי הראש, כך אסור להזכיר את שֵׁם השי"ת בראש מגולה. ונחלקו הפוסקים בנוגע לכינוי של שם ה' בלשון אחרת, כגון באנגלית, אם קיים לגביו איסור זה.