אליעזר (לייזר) רוט
רבבות אלפי ישראל החלו השבוע את לימוד המחזור השלישי של 'הדף היומי בהלכה'. המהפכה כבר כאן, החזון רקם עור וגידים. הפך לעובדה קיימת. שמחה גדולה, בלי שום ספק. אבל השאיפה התמידית של הנהלת 'דרשו' היא להוסיף עוד ועוד, להרחיב את הקיים ולהעמיק אותו, לתקוע יתד ולהכות שורש, עד שלימוד ההלכה יהיה חלק בלתי נפרד מסדר יומו של כל יהודי שומר תורה ומצוות, בדיוק כמו הנחת תפילין, לבישת ציצית, ותפילה שחרית מנחה וערבית.
"האמת שזה היה צריך להיות מאוד פשוט", אומר לנו הרב חיים שלום פריינד, אחראי מקום מבחן בבית המדרש 'בני הישיבות' בשכונת 'גרין פארק' שבמודיעין עילית.
"כל יהודי שומר מצוות יהודי שהוא מחויב להלכה. המשמעות: כל יהודי שומר מצוות אמור להבין לבד שהוא חייב ללמוד הלכה. חז"ל הקדושים אמרו שצריך ללמוד לפחות שתי הלכות ביום, ואנחנו יודעים שהלימוד צריך להיות עם סדר, כי אחרת אי אפשר להספיק שום דבר.
"כמו כן מבין כל אחד שהכי חשוב והכי נחוץ זה ללמוד את חלק 'אורח חיים' שבשולחן ערוך, כי זה החלק הנוגע למעשה בחיי היום יום כמו שמרנא החפץ חיים זיע"א כותב בהקדמה לספרו 'משנה ברורה'.
"אם ניקח את כל הנתונים הללו ונחבר אותם יחד, כל אדם בר דעת יגיע למסקנה המתבקשת והפשוטה שזועקת מאליה: צריך ללמוד משנה ברורה עם סדר יומי קבוע!!!
"אז למה בכלל צריך לחלק מלגות ולעשות פרסומת אינסופית כדי לשכנע אנשים חרדים ללמוד 'דף היומי בהלכה'???
"זה היה אמור להיות הפוך, היינו צריכים לראות תור שמשתרך מרחוב הקבלן בירושלים עד צומת מסובין שליד בני ברק, כשכולם עומדים בתור ומבקשים לקנות 'משנה ברורה במהדורת 'דרשו' בכסף מלא, ומתחננים לעשות מבחן כדי לבדוק את עצמם אם הם הבינו משהו מכל ההלכות שלמדו בחודש האחרון או לא.
"אז למה באמת לא כולם באים מעצמם ללמוד 'דף היומי בהלכה' ולהיבחן ב'דרשו'? הסיבה ברורה, היצר הרע עומד ומנהל מאבק עיקש נגד כל לומד נוסף, נגד כל נבחן נוסף.
"יש וארט מאוד מתאים לעניין הזה, מאת המגיד הגדול ממעזריטש זיע"א, על הפסוק בתהילים: דברי פיו אוון ומרמה חדל להשכיל להיטיב".
"אומר המגיד ממעזריטש ככה: "אוון ומרמה" זה היצר הרע שכל עיסוקו באוון ומרמה. אז מה הם דבריו פיו של האוון ומרמה, מה הוא אומר היצר הרע??? "חדל להשכיל להיטיב". הוא לא מודאג מזה שנקיים מצוות, הוא הוא לא מודאג כל כך שנלמד תורה בכל מקצועות התורה, בכל אלו המאבק שלו אינו בכל הכח והעוצמה.
"על מה הוא שם את כל הכוח, היצר הרע? על "להשכיל להיטיב", מזה הוא רוצה שנחדול. להשכיל זה ללמוד הלכה למעשה שנשכיל ונדע איך אנחנו צריכים להתנהג, ולהיטיב' זה לימוד המוסר שגורם לאדם לשפר את מעשיו ולהיות טוב יותר. היצר הרע יודע שיהודי שאינו לומד הלכה מובטח לו שייכשל בעשרות ומאות הלכות יום יום, ויהודי שאינו לומד מוסר רחמנא ליצלן לא יהיה אכפת לו כל כך לעבור על ההלכות.
"זה הסיבה שהיצר הרע מנהל כזה מאבק נגד לימוד 'הדף היומי בהלכה', שזאת תוכנית שכוללת כידוע לא רק לימוד הלכה אלא גם לימוד קבוע בספרי המוסר של מרנא החפץ חיים זיע"א, ואם כן התוכנית הזאת היא בדיוק מה שהיצר הרע לא מוכן להסכים לו בשום אופן.
"וכאן מגיע ארגון 'דרשו' ומשיב מלחמה שערה, עם פרסומות, עם מלגות, עם תעמולה ושכנוע וסיומי ענק בראשות מרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור.
"אבל כשמנהלים מלחמה נגד המונעים והמפריעים ללימוד 'הדף היומי בהלכה' צריכים להגדיר אותם, ולתת להם מענה אחד אחד.
"במשך השנים האחרונות, אני פועל ומשכנע רבים להצטרף ללימוד, ועם הזמן שמתי לב שיש שלוש טענות עיקריות:
- מי אומר שצריך בכלל ללמוד הלכה?
- למה דווקא על פי סדר 'הדף היומי בהלכה'?
- למה צריך להיבחן על הנלמד מדי חודש?
"על שלוש הטענות הללו צריכים לענות", אומר הרב פריינד, "ואנחנו נשתדל לעשות זאת בעזרת ה', ובתקווה שיהיו הדברים יוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב".
לימוד הכרחי
"אולי חלק מהקוראים יופתעו, אבל יש לא מעט אנשים שבטוחים שלימוד הלכה זה משהו שמיועד אולי לכאלה שלא התחנכו על דרך התורה, או למי שרוצה להיות רב, שצריך להיות ממש בקי בכל פרט כדי שיוכל להשיב לשואליו דבר. לפי הגישה שלהם, מי שגדל בבית חרדי, לימדו אותו מה מותר ומה אסור. אם יש שאלה מורכבת יותר כמו מזלג בשרי שהשתמשו בו לטגן חביתה במחבת חלב, פשוט שואלים רב את השאלה הספציפית הזאת וממשיכים הלאה.
"כמובן שהגישה הזאת שגויה מעיקרה. אני לא יודע מאיפה להתחיל להסביר את זה, ומי שלומד הלכה יודע עד כמה שזה מופרך לחשוב ככה, אבל נתקלתי לא פעם ולא פעמיים באנשים שלא מצאו עניין בלימוד הלכה מהסיבה הזאת.
"אני זוכר שפעם בא אלי בחור שהתחיל ללמוד הלכה ואמר לי שהיה לו חידוש עצום… למדו אז הלכות ברכת המזון וכמה ימים אחרי שהוא התחיל ללמוד הלכה הוא גילה שבזמן שמברכים ברכת המזון אסור לעשות שום דבר ושום פעולה אחרת מלבד העיסוק בברכה עצמה. תמיד הוא היה מסדר את השולחן אחרי האוכל, תוך כדי ברכה, הוא לא חשב שיש בזה איסור.
"כמובן שרוב האנשים כן יודעים שזה אסור. בנאדם שגדל בבית חרדי, לימדו אותו שזה אסור, אבל תמיד יש אנשים והלכות ש'נפלו בין הכיסאות' ושלא עברו הלאה בצורה הטבעית.
"כמה אנשים נוטלים ידיים כהלכה?", מוסיף הרב פריינד ותוהה בקול, "מי שלומד הלכות נטילת ידיים חזקה עליו שימצא כמה וכמה טעויות בצורה שבה הוא נוטל ידיים. ומי מדבר על הלכות ברכת הנהנין, הלכות יום טוב, הלכות שבת! הרבי רבי יונתן אייבשיץ אומר שמי שאינו בקי בהלכות שבת עם בוריין לא יימלט שיעבור על איסור שבת החמורים… הוא לא דיבר על בעלי תשובה ועל גרי צדק. הוא דיבר על אנשים שגדלו בבית יהודי, בנים של רבנים ותלמידי חכמים.
"פעם הצעתי לאברך כולל חשוב, להצטרף ללימוד 'הדף היומי בהלכה', והוא ענה לי בצורה הזאת: אני לא בעל תשובה, אבא שלי ואמא שלי לימדו אותי מה מותר ומה אסור. אני משקיע את כל היום בלימוד גמרא ואין לי זמן ללימודים נוספים…
"אמרתי לו, אין בעיה, אני מקבל את הטענה שלך. אבל יש לי בקשה אחת קטנה. קח טופס אחד של מבחן 'דף היומי בהלכה', אני נותן לך גם את הדף של התשובות. שב בבית, כשאף אחד לא רואה, ותעשה את המבחן. אחר כך תבדוק כמה ידעת ומה הציון שמגיע לך לדעתך. אחרי זה אני מבטיח לא לשכנע אותך שוב ללמוד 'דף היומי בהלכה'.
"אחרי כמה ימים הוא חזר אלי בעיניים מושפלות: "ניצחתני", ככה הוא אמר, "עשיתי מבחן פשוט בהלכות תפילה, וראיתי שאני לא יודע כמעט כלום. התביישתי מעצמי, וכמה ימים שאני מנסה לאזור אומץ כדי לבוא ולומר לך שאכן צדקת".
"מיותר לומר שאותו אברך חוגג בימים אלו את הסיום של המשנה ברורה, הוא השלים גם את מה שהחסיר מתחילת המחזור ועד להלכות תפילה".
"אבל האמת שגם בלי זה, יהודי חייב ללמוד הלכה כל יום. חז"ל הורו לנו כך, ואנחנו לא יכולים להתווכח עם זה".
למה דווקא 'דרשו'?
"התירוץ השני והנפוץ עוד יותר, הוא הטענה שאין שום חובה או עניין ללמוד דווקא לפי הסדר של הדף היומי בהלכה", ממשיך הרב פריינד.
"אוקיי", אומרים לי אנשים, "הבנתי שאני צריך ללמוד הלכה. זה בהחלט נחוץ מאוד. מי שלא לומד הלכה חזקה עליו שייכשל באיסורים חמורים דבר יום ביומו.
"אבל איפה כתוב שצריך ללמוד דווקא בסדר של 'דרשו'? ואם אני לומד לבד כל יום כמה סעיפים עם משנה ברורה, יקרה משהו? ואם אני רוצה ללמוד עם חברותא שעה ביום, בקצב מהיר יותר, זה רע? זה לא טוב?
"לאנשים כאלו אני אומר דבר אחד: "חלומות באספמיה". הרי כולנו יודעים שזה נדיר מאוד שזה מצליח. ברוב רובם של המקרים אנשים לא מצליחים לסיים חיבור כזה גדול כמו המשנה ברורה, בלי שיהיה 'מחייב' אמיתי עם קצב יומיומי של לימוד.
"פעם שכנעתי מישהו להצטרף ללימוד והוא אמר לי שהוא ילמד לבד… זה היה בתחילת החורף, כמו השנה, שנה מעוברת. באתי אליו בבין הזמנים של חודש ניסן ושאלתי אותו: נו… עבר עלינו זמן חורף של שנה מעוברת, שישה חודשים תמימים, כמה סימנים למדת במשנה ברורה במהלך החורף הזה??? יותר משניים או פחות משניים???
"הרי ברור שבקצב הזה אדם צריך לחיות לפחות כימות מתושלח כדי לסיים את כל ששת חלקי המשנה ברורה פעם ראשונה… מי מדבר בכלל על חזרות ועל לימוד פעם שנייה? המציאות מוכיחה שהלימוד שנעשה יחד עם הכלל, עם סדר לימוד יומיומי בקצב מסודר, זאת השיטה להצליח.
"בנוסף, אנשים שלומדים לבד, בדרך כלל לא נצמדים לסדר. מדלגים מנושא לנושא ומעניין לעניין, פעם לומדים הלכות שבת, כשמתקרב פסח לומדים הלכות פסח, אחר כך עוברים לברכת הנהנין ואז מגיעים ימי בין המצרים וחודש תשרי… מדלגים מפה לשם ומשם לפה, ומפסידים הלכות חשובות כמו הלכות תפילה והלכות חול המועד, הלכות עירובין כמובן בכלל לא נועדו שילמדו אותן…
"לפני שנוסדה התוכנית של 'הדף היומי בהלכה' יכולת להיכנס בכל בית כנסת, ולהסתכל על ה'משנה ברורה', לראות את כרך ג' בלוי משימוש, כרך א', כרך ו', אבל מי שהסתכל על כרך ד' הוא נראה כמו חדש, אף פעם לא השתמשו בו… רק אם באותו בית כנסת יש תלמיד חכם מופלג, אולי הוא מציץ שם מדי פעם.
"הלימוד בחבורה עם כלל ישראל, בסדר יומי קבוע, מוכיח את עצמו. ועם ההצלחות אי אפשר להתווכח".
אני לא ילד קטן
הרב פריינד מציין שהשלב הקשה ביותר הוא לגרום לאנשים להגיע ולהיבחן על תלמודם.
"המלגה הכספית היא לא גבוהה. היא לא נועדה להוות שכר עבור הלימוד, זה רק תמריץ קטן שיעודד אנשים להקדיש זמן ולעשות את המבחן, אבל לומדים רבים מוותרים על התמריץ ועל האתגר, ומעדיפים שלא להיבחן.
"חלקם פשוט מפחדים ממבחנים, כי הם עוד זוכרים את החוויה הלא נעימה מהחיידר ומהישיבה. אחרים חושבים שרק ילדים קטנים צריכים להיבחן ולא אנשים מבוגרים, ושי מי שטוענים שזה פשוט מיותר. מה שאני יודע אני יודע, מה שאני לא יודע אני לא יודע, בשביל מה אני צריך שיתנו לי ציון על זה? ואם אני אקבל רק 70 במבחן, זה יעזור לי שפתאום אני אזכר במה ששכחתי? זה יגרום לי לחזור עכשיו שוב על כל מה שלמדתי בחודש האחרון, סביר להניח שלא, אז למה להיבחן???
"רבותיי, השאלה הזאת היא שגויה מיסודה. ולמה? כי המציאות מוכיחה את זה באופן יומיומי, שמי שהתחיל להיבחן הרגיש שינוי בצורת הלימוד.
"כשאתה יודע שבסוף חודש יש לך מבחן, אתה לומד טוב יותר מהיום הראשון של החודש, אתה משקיע יותר, אתה מחדד את הדברים מגדיר את המושגים לעצמך בצורה טובה יותר, אתה מסכם כל דבר ונערך מראש לאפשרות שיישאלו אותך כזאת שאלה או כזאת שאלה, אתה חורט לעצמך את הדברים בזיכרון, ואתה חוזר עליהם שוב ושוב כי אתה רוצה להצליח במבחן.
"זה לא בגלל המלגה, אני מכיר אנשים אמידים שבכלל לא לוקחים את המלגה, ובכל זאת הם מעידים באופן ברור ובפה מלא שהלימוד שלהם השתבח עשרת מונים מאז שהתחילו להיבחן.
"לא מזמן שוחחתי עם יהודי מכובד מאוד, בעל בעמיו, שסיפר לי שהוא נבחן כל חודש ומשקיע הרבה בלימוד של 'הדף היומי בהלכה'. לדבריו, לפני תקופה היתה לו נסיעת עסקים לסין, והוא ידע שבאותו חודש הוא יפסיד את המבחן ב'דרשו'. הוא ניסה להתאים את לוח הזמנים כך שהוא לא יפספס את המבחן אבל לא הצליח, ויצא ככה שהוא למד חודש שלם מתוך ידיעה שהפעם הוא לא עומד להיבחן על החומר.
"אי אפשר להסביר את ההבדל בצורת הלימוד" הוא אמר לי, "כל הלימוד היה ברמה נמוכה יותר, בפחות התאמצתי להגדיר לעצמי את הדברים פחות השתדלתי לזכור אותם, לא רשמתי סיכומים. באותו חודש הרגשתי שהלימוד שווה פחות מחצי מהלימוד בחודש שבו אני נבחן. באותו רגע החלטתי שבפעם הבאה לא מעניין אותי שום דבר, ולא משנה כמה כסף אני אוכל להרוויח באותה נסיעה, אני לא מוותר על המבחן של 'דרשו' ואני מגביל את הנסיעות שלי ברחבי העולם בזמנים שבהם יש מבחן, למדינות שבהן יש סניפים של 'דרשו'…".
"מעבר לנושא הזה של השבחת הלימוד עצמו, יש כמובן גם את החלק של ה'מחייב' שתלוי במבחנים, כשאדם יודע שיש לו בסוף החודש מבחן, הוא חייב לעמוד בקצב ואינו יכול לייצר פיגורים וחסרים. הרי כולנו יודעים מה קורה כשיש שמחה וכדו', יש טרדה גדולה ולא מספיקים ללמוד, אז פשוט מדלגים קצת, או שהלימוד מתעכב ונשארים מאחור. אם יש 'מחביי' לעמוד בזמן, עושים מאמץ מיוחד ומדביקים את הפער, ורק התועלת הזאת לבד כבר מצדיקה בפני עצמה את ההתייצבות החודשית במוקדי המבחן של 'דרשו' ועשיית המבחן מדי חודש בחודשו".