מֵהלכות משלוח מנות
* אחת ממצוות היום בפורים היא 'משלוח מנות'. יש שכתבו, שצריך לשלוח את המנות דווקא על ידי שליח ולא להביאם בעצמו; ויש חולקים.
* במשלוח מנות צריך לשלוח שני דברי מאכל, או משקה, הראויים לשימוש מיידי. ויש אומרים שבשר שאינו מבושל, נחשב לענין זה כראוי לשימוש מיידי.
* בנוגע למצוַת משלוח מנות נאמר: "אִישׁ לְרֵעֵהוּ", והאחרונים דנים בשאלות שונות בקשר לכך; וכגון, האם בן יכול לקיים את המצוה בשליחת מנות לאביו, או שאינו נחשב ל'רעהו'.
* אָבֵל בתוך שבעת ימי האבילות, חייב במצוַת משלוח מנות; אך לא ישלח מאכלים ומשקאות 'של שמחה', כגון מיני מתיקה.
* אין לשלוח משלוח מנות לאבל בתוך שנים עשר חודש לפטירת אחד מהוריו, או בתוך שלושים יום מפטירת אחד מקרוביו; משום שאסור לדרוש בשלומו, ומשלוח המנות הוא כדרישת שלום.
מֵהלכות פורים
* מנהג ישראל בכל מקומות מושבותיהם שלא לעשות מלאכה ביום הפורים, כעין איסור המלאכה בחול המועד. איסור זה, כולל רק מלאכות שאין בהן שמחה, ואין בהן מניעת הפסד, ואינן נעשות לצורך פורים, ולא לצורך מצוה. וזמן האיסור הוא – מהנץ החמה עד לשקיעתה. ונחלקו הפוסקים אם יש איסור מלאכה גם בליל פורים.
* מנהג קדום בישראל, ללבוש בפורים בגדים שונים מהרגיל, המכוּנים 'תחפושת'. והרמ"א כתב, שיש שנהגו, שאנשים לובשים בגדי נשים, ולהיפך. ורבים מהפוסקים כתבו, שיש לבטל מנהג זה.
* מעיקר הדין מותר לשאת אשה בפורים, ולכרוך את סעודת הנישואין יחד עם סעודת הפורים בסעודה אחת; אך לכתחילה אין לנהוג כך, כיון ש"אין מערבים שמחה בשמחה".
* לדעת השולחן ערוך, דיני אבילות נוהגים בימי הפורים כבימות החול; ולדעת הרמ"א, דיני אבילות אינם נוהגים בשני ימי הפורים, למעֵט דברים שבצנעה.
* האונן ביום הפורים, מותר בבשר וביין, כיון שמצוַת אכילת בשר ושתיית יין בפורים, היא מ'דברי קבלה', שדרגתם חמורה יותר מאיסורו של האונן אכילת בשר ושתיית יין, שהוא מדרבנן.
* בי"ד ובט"ו באדר ראשון, המכוּנים 'פורים קטן', אין על הניסים בתפילה, ולא בברכת המזון; ואם טעה ואמר על הניסים, אין זה נחשב ל'הפסק', משום שגם ימי אלו שייכים לניסי הפורים.
דיני 'על הניסים' בברכת המזון בפורים
* מי ששכח לומר על הניסים בברכת המזון בפורים, והבחין בשכחתו לפני אמירת שם השם בסיום הברכה, יחזור ויאמר על הניסים. ואם הבחין בכך לאחר מכן, יאמר לפני 'הרחמן הוא יזכנו': "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי…". ואם היה זה בסעודה הראשונה שאכל ביום הפורים, אם הבחין בכך מיד לאחר שאמר את שם השם, יאמר "למדני חוקיך", ויחזור ויאמר על הניסים.
* מי שטעה בברכת המזון של פורים, ואמר על הניסים בברכת בונה ירושלים, במקום בו אומרים יעלה ויבוא – יצא ידי חובתו, ואין זה נחשב ל'הפסק'.