האמינו לי, חברי צוות דרשו היקרים, שאני מסתפק אם לכתוב. ליבי אומר לי שהתשובה להתלבטות שלי אם זה מקובל או לא, היא כנראה 'לא'… אבל בכל זאת, הרשו לי בבקשה להציג בפניכם כמה מילים.
ובכן, אולי לא כל כך נעים להודות… אולם הדמעה הראשונה שלי בליל שישי האחרון, הקדימה לגלוש על פניי כבר בחניון האוטובוסים, עוד לפני שנכנסתי לארנה… לראות פתאום את התכונה בשטח, את אלפי בני הישיבות והאברכים צועדים בקבוצות בדרכם לאולם, פניהם אומרות חג וכרטיסיהם בידיהם, כל זה מעמיד אותך במרכז המציאות הפנטסטית, והכל מתחיל לסגור עליך. זהו השלב שאתה מרגיש בכל החושים, שהמאמצים בחודשים האחרונים של צוות המפעל הענק שאתה לוקח בו חלק כלשהו, מתורגמים למעשה ובגדול, והיצירה הגדולה מזדקרת מול העיניים בממדיה האסטרונומיים. זוהי נקודת זמן שמחוללת איזה 'בום' בלב פנימה, ומכאן הדרך לא ארוכה גם ללחלוחית העיניים..
השבועות והחודשים האחרונים לא היו קלים במיוחד, לאף אחד מאיתנו.. חווינו יחד ימים עמוסים וגדושים, וגם מלחיצים לא מעט. כל אחד חש זאת ממקומו החשוב בהרכב המיוחד של צוות דרשו, החל מהמנהלים ואחראי המחלקות הנושאים את משכן הקודש בכל ליבם ונפשם ומנהלים את הכל ברוח טובה ומיוחדת, עבור דרך צוותות התכנון הארגון והלוגיסטיקה, וכל אחד ממקומו הקבוע במשרדים ומחוצה להם, אחראי סדרי הלימוד, המתכנתים ורואי החשבון, המזכירות המקצועיות והמסורות, אנשי המוקד, ומי לא. גם אני, בורג מזערי בשולי העשייה הברוכה, חשתי זאת במקומי הדל. כולנו דהרנו יחד על האוטוסטרדה, במהירות ובאינטנסיביות, לקדם ולפעול בדרך לסיום הגדול של הדף היומי בהלכה.
כרטיס. קוד אישי. זכאות. ארנה. שש מתוך שמונה. שלוש מתוך שש. חתנים. נדרים פלוס. בנייני האומה. כל אלו הם רק חלק מהלקסיקון, המילון החדש שאומץ על ידי צוות דרשו בתקופה האחרונה.. כל אחד מהזווית שלו יודע לספר על גאות ושיטפון בעשייה בתחומו. מקשי 'ענה' ו'בטל' במכשירי הטלפון במשרדים עבדו שעות נוספות, וידי הצוות לא הצליחו להניח את השפופרת בשל הרצף הבלתי פוסק. הדואר היוצא והנכנס הכפיל את עצמו עשרות מונים, והעשייה נסקה לשיאים בלתי יאומנו. לא פלא שבתחילת שבוע זה, כשוך הדי התזמורת והדרשנים, אנחת הרווחה נשמעה היטב מרח' הקבלן ארבעים וחמש עד לרח' קצנלבוגן תשעים ולהיפך…
• • •
ובכן, כל עם ישראל עקבו בשמחה ובהתרגשות אחר סיומי הענק של הדף היומי בהלכה של דרשו. ימי השמחה האחרונים נרשמו באותיות של זהב בספר דברי הימים של היהדות החרדית בכל העולם. אולם אנו, וכאן תנו לי בבקשה לשתף אתכם בתחושה אישית שלי, אנו זכינו למה שאף אחד בעולם לא זכה.
ממקומנו הטוב בו שתל אותנו ה' יתברך לשרת את לומדי התורה היתה לנו הזכות הבלעדית לראות את התמונה המלאה, לקרוא את הסיפור כולו מתחילתו ועד סופו ולהכיל את ממדיו האמיתיים. אנו שזכינו לעמוד בחזית המערכה כל אחד ממקומו הוא, זכינו לצפות בחלקים מסוימים של המחזה שלא היו חשופים לעין כל. והאירוע אותו חווינו רבותיי, לא תלוי כל כך בתפאורה ובמסכי לד, בתזמורות ובמפזרי עשן. זהו אירוע עמוק יותר שהתרחש בלב פנימה.
אירועי סיום הדף היומי בהלכה החלו במשרדי דרשו כבר לפני שבועות ארוכים. החל בשלב הפניות הראשונות של עמך בית ישראל שהחלו לשטוף אותנו לאט אבל בטוח בחודשים האחרונים. כבר בנקודת זמן קדומה זו, המסך הורם והאירוע החל. מאז זכינו לצפות בצורה ישירה בהשתוקקותם ומשאת ליבם של המוני בית התורה בכל העולם שביקשו להימנות בלגיונו של מלך, להיות חלק בפלוגה היוקרתית ביותר, פלוגת הדורשים בכל ליבם ונפשם 'להתקדש בקדושה העליונה של התורה הקדושה שהיא למעלה מכל העולמות'.
מאז, זכינו חברי צוות דרשו להתרגש כל פעם מחדש מהמשאלות הטהורות שבקעו מליבם הזך של בחורי חמד וילדי חיידר שביקשו לזכות בכרטיסים ולהצטרף לשמחתה של תורה. אנו היינו שם לזהות בקולם הנרגש של הנבחנים את השאיפה העוצמתית להוות חלק מגודל השעה, להתחבר לשרשרת הנצחית של מסירת התורה בישראל. צלילי הטלפונים שלא נדמו לרגע, עלו מהם גם תווים נוספים, צלילים של שיר וזמר לכבוד התורה. לפעמים, מרוב ביקוש, נאלצנו לתת תשובה שלילית, אבל רק אתה ריבונו של עולם יודע שאת הצביטה בלב הרגשנו לאורך זמן – –
רק בידינו היתה הזכות לראות מקרוב את תשוקתן האינסופית של אלפי 'נשות דרשו', נשים מלאכיות שלא כלו את רגשותיהן וחגגו את שמחת התורה לא פחות מבעליהן חתני ההלכה. אבא בשמים, וכי יש עוד אומה בעולם בה בני הבית שמחים באווירה התורנית שבבית ובוחרים ברצון להיות חלק מהתורה הקדושה גם במחיר של הקרבה בחיים הגשמיים? – – 'נשות דרשו', הצדקניות של ימינו, הן ההוכחה לכך!
אנחנו, עובדי משרדי דרשו, זכינו להרגיש באצבעותינו את הלב הפועם של עם ישראל, העם שנפשו יוצאת מאהבת התורה. זהו האירוע האמיתי. אשרינו שזכינו. תודה לך ה'.
• • •
בימים האחרונים, איפה שלא זזים, מדברים על דרשו. דרשו דרשו דרשו. בכל פינה אנשים מתארים את החדשנות המקצועית שליוותה את אירועי הענק ומספרים על הביצועים המוסיקליים הנדירים.. וכל מי שחי ונושם את 'דרשו' (ובעצם מי לא…) רק מבקש לעצור אותם ולסבר את אוזנם – רבותיי, המטרה של דרשו היא מעט שונה מלהפיק אירועי ענק וסיומים היסטוריים.. המטרה והעשייה של דרשו הן להצעיד את רבבות אלפי בני ישראל, יום יום, שעה שעה, את כל ה-ד-ר-ך לאותם סיומי ענק, ללוות אותם לאורך השנים ולהזרים להם בכל עת סיפוק רוחני אדיר כדי שיוכלו לשמוח בשמחתה של תורה מדי יום ויום. זו היא דרשו!
ואת הפעילות היומיומית הזו מבצעים באמונה ובשלמות הלב כל עובדי ועובדות 'דרשו', בשעות רבות של יגיעה ומסירות, תפילה והרבה הרבה רצון טוב. אולי אהיה נועז מדי אם אחמיא לצוות המיוחד שרובו ככולו ותיק ומבוגר ממני.. אבל אם קראתם עד כאן, אמשיך לתת דרור למילותיי – – –
ובכן, ההצלחה הגדולה, לעניות דעתי וטעמי הדל, מתחילה בראש ובראשונה בצוות האנושי שלנו. הצוות של דרשו הוא מעגל נדיר של אנשים טובים, יקרים, מופלאים, שכל פרט מהם חפץ בהצלחת חברו בכל לב ונפש ללא גוזמא. לא מדובר כאן בצוות קטן כלל וכלל, הרי ריבוי ספסלי הלומדים והנבחנים גורר מטבע הדברים גם התרחבות הצוות, ולמרות זאת, האחווה והלבביות מחברות פה בין כולם. עשרות עובדי משרדי דרשו דבקים כולם יחד במטרה, כל אחד בזוויתו המקצועית הוא, ומקדמים את עבודת הקודש בהערכה ובהערצה, תוך תמיכה הדדית, תחושת אחדות, שאין כמותן. זר לא יבין את זאת.
במעבר על מפתן דלת משרדי דרשו, הנך נשאב מיד לאווירה של פעילות ועשיית קודש וחש מיד את אווירת האחדות המדוברת. ברוכים הבאים, כאן עוסקים ועסוקים במלאכת שמיים עם כל הלב. אם מרן החפץ חיים זי"ע כיתת את רגליו בשנות זקנותו וטרח לזכות את הרבים בעיירות ליטא ופולין, כאן בדרשו זוכים להמשיך את דרכו באמצעים ובאפשרויות של ימינו. אמנם כל אחד זוכה כאן לכיסא משרדי נוח ולמסך מחשבי ברוחב 24 אינץ', גם החדר ממוזג בטמפרטורה נעימה והמטבח מאובזר מעל ומעבר, אבל הלב, הרצון, השאיפה והלהט, הם ורק הם אלו שסוללים כאן את נתיבי העשייה. שמא תאמרו, נו, הרי בכל זאת לא מדובר פה בעבודה בהתנדבות וכו'.. אף אני אומר לכם.. הביטו אל הזיק בעיניים, תחושו את הדופק, שימו לב אל הנשמה, ותסכימו עמי כולכם.
• • •
מודים אנחנו לפניך ה' א-לוהינו וא-לוהי אבותינו, ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש הזה. אנו גאים בזכות הגדולה שנתת בחלקנו. כולנו שמחה ואושר בהשתייכותנו לצוות 'דרשו' הנפלא, להושיט כל אחד את חלקו למפעלות העצומים כפי שידו מגעת.
הימים המרגשים האלו בהם זיכית אותנו, אבא בשמיים, עוטפים את ליבנו ומאירים את חיינו. התקופה היקרה והמרוממת הזו תלווה אותנו לאורך זמן. בכל עת נזכור את רגעי הפז אותם זכינו לחוות, נשאב מהם כוח ועידוד, נתחזק לאורם במלאכה הקדושה מכול שמוטלת על כתפינו, להגדיל את תורתך הקדושה ולהאדירה.
אנו מבקשים ממך, אבא טוב ומיטיב, המצא לנו בבקשה הזדמנויות פז נוספות מעין אלה. אנו כמהים להיווכח שוב, ושוב, בצימאון העז, בביקוש האדיר, באהבה של הבנים שלך את תורתך הקדושה. אנו, כאן ב'דרשו', לא נחסוך שום מאמץ. נשמח לטרוח ולעמול, להשקיע ולהתרוצץ, להעריך ולעודד את אהוביך שבחרו בחיי נצח, לעשות לך נחת רוח.
מכאן אנו ממשיכים בעזרתך בשגרה המבורכת, ללוות את בניך בדרך העולה. במסירות יומיומית נסלול להם דרך נעימה, נמתיק להם את לימודם, ונצעיד אותם צעד אחר צעד בדרך ליעד הנכסף הבא.
אבא יקר – – אנחנו כאן ב'דרשו', בשבילך.
עם כל ההתרגשות עדיין כואב לי הלב על כך שלמרות שהתחלתי ללמוד במסלול דרשו מהלכות שבת במחזור הראשון וברוך ה' זכיתי לסיים כעת ולא קיבלתי כרטיס
עם כל ההתרגשות והכרת הטוב לארגון הקדוש עדיין כואב לי הלב על כך שלמרות שהתחלתי ללמוד במסלול דרשו מהלכות שבת במחזור הראשון (כ-10 שנים) וברוך ה' זכיתי לסיים כעת ולא קיבלתי כרטיס, כי בתקופת הקורונה לא עשיתי מבחנים ואולי פספסתי עוד אחד פה ושם…
כתובת המייל של ר' דוד הופשטטר שליט"א מנכ"ל הארגון
כמנוי על עלון הפותח היומי, הנאה מרובה יש לי ולתלמידי מדברי התורה והסיפורים שנכתבים שם, וכבר אמרו: לא המדרש עיקר אלא המעשה, כידוע ליבם של עמך בית ישראל נמשך הרבה יותר למעשיות, ודרך זה מנגישים את דברי התורה אליהם, תחזקנה ידיכם, להמשיך בפועליכם הכבירים, ויהי רצון שתהיו בקרוב שופרו של משיח לבשר לנו פעמי הגואל במהרה, אמן.