הרה"ק ה'אמרי יוסף' זי"ע (דרוש י"ד לפסח) מביא, שהרה"ק ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע סיפר ב'פורים קטן', כי פעם הלך הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זי"ע בערב יום הכיפורים אחר הסעודה לרחוב העיר ברצונו לזכות בעשיית גמילות חסדים למי שנצרך, ופגע בעני אחד ושאלו אם רוצה לשתות יי"ש, והשיב העני בהן. ואכן לקחו הרמ"ל לבית מרזח הסמוך וציווה לתת לו.
לאחר ששתה העני חזר הרמ"ל ושאלו, האם תרצה לשתות יי"ש הגון וחריף יותר מהראשון? וכמובן שהשיב העני בחיוב, והוליכו למקום שמייצרים יי"ש חריף ומשובח ביותר ונתן לו מהמובחר ביותר, ושתה העני להנאתו.
אח"כ שאל העני את הרה"ק, מפני מה לא לקחת אותי מיד לבית היוצר, מה ה'עניין' לתת לי בתחילה כוס ממין פשוט ורק אח"כ אותו יי"ש משופרא דשופרא? השיבו הרה"ק: ברצוני היה לגרום לך הנאה וקורת רוח קודם ביאתך לשם, שאף ב'דרכך' לשם תהיה שבע וטוב לב.
סיים ה'דברי חיים' ואמר, הגם שנודע מספה"ק שהימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור ובכל שנה ושנה נתעורר הנס, ובוודאי יעשה לנו השי"ת ניסים בפורים הבא עלינו, אמנם כדי להפיס דעתנו נתן לנו השי"ת כעת פורים קטן, שגם היום נתעורר הנס.
ומעשה היה אצל הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זי"ע שהגיעו אליו אנשים בפורים קטן וראו שם הרבה נרות דולקים והתפלאו מה יום מיומיים. הרגיש הרה"ק בפליאתם ואמר להם: 'מה חידוש יש אצלכם על הנרות מפני שהיום פורים קטן, היום יום גדול, שיש הארה גדולה בעולמות העליונים' (הובא באבן ישראל נא.).
(באר הפרשה)