איזה אבל מקבל משלוח מנות? │ ומה הדין של אונן בפורים?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות פורים במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרצ"ו סעיפים ו' – ז']
משלוח מנות באבלות
אבל חייב במצות משלוח מנות ומתנות לאביונים כמו שהוא חייב בכל מצוות האמורות בתורה, ואפילו בתוך שבעת ימי האבלות, ואסור לו לשלוח מנות שהם תפנוקים שעשויים לשמחה כאשר זה יום שמת בו אביו באותה שנה, אבל לא לשנה הבאה, ואין שולחים לאבל משלוח מנות במשך י"ב חודש, ואסור לשלוח לאבל אפילו מנות כאלו שאין בהם משום שמחה, וטעם האיסור הוא, משום שזה כמו שאילת שלום, ואסור לשאול בשלומו של האבל, ואם האבל הוא עני, מותר לשלוח לו מנות אפילו בתוך שבעה, כי זה לא גרוע מצדקה שמותר לתת צדקה אפילו לאבל, ואם יש רק שני יהודים בעיר, האבל ועוד יהודי, אם כך, אין אפשרות אחרת לקיים את מצות משלוח מנות אלא עם האבל, ולכן הדין הוא, שצריך לשלוח לו משלוח מנות, וכאשר יש עוד יהודים בעיר, יש מקילים לשאול בשלומם של האבלים, ולשיטתם, יהיה מותר לשלוח לאבל משלוח מנות גם כאשר הא בתוך י"ב חודש, אבל לא בתוך שלושים ואם מחל האבל, אין נותנים לאדם מתנה בעל כרחו, ולא ייתן לאבל משלוח מנות.
דין אונן בפורים
אונן, דהיינו, אדם שמתו עדיין לא נקבר, מותר בבשר ויין, ואפילו לשיטת השולחן ערוך בסעיף ד', שאבלות נוהגת בפורים, בכל זאת, אנינות לא נוהגת בפורים, כיוון שאין העשה של יחיד האבל, דוחה את העשה דאורייתא של שמחה בפורים, וכשם שבשביל מצות היום מתירים לו בשר ויין, בוודאי שלא ראוי לפטור את האונן בלילה ממקרא מגילה ושאר מצוות היום, כיוון שאין דרך לקבור את המת בלילה, והאונן דומה לאונן בליל יום טוב שני, שלפי דעת הרבה פוסקים הוא חייב במצוות מטעם זה, ויש חולקים וסוברים, שאין זה דומה לליל יום טוב שני, כיוון שבלילה אין דין של שמחה, וחלה אנינות, ולכן ישמע קריאת המגילה מאחר (אולי הכוונה בזה היא שלא יברך בעצמו, או אולי שהוא לא יוציא מישהו אחר ידי חובה) אבל כאשר הוא אונן ביום, קבורת מתו קודמת, ולדעת המגן אברהם, אונן ששמע את המגילה לפני קבורת המת, צריך לשמוע שוב את קריאת המגילה, משום ששמע אותה בשעה שהיה פטור.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א