למי מותר לעלות לקבר בפורים? │ וכיצד ינהג האבל בפורים שחל במוצאי שבת?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות פורים במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרצ"ו סעיפים א' – ה']
עשיית מלאכה בפורים
מעיקר הדין, פורים מותר בעשיית מלאכה, ואף על פי שכתוב בפסוק 'ימי משתה ושמחה', בכל זאת לא קבלו על עצמם לעשות את פורים כמו יום טוב לעניין איסור מלאכה, ובמקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בפורים, אסור לעשות מלאכה, והיום נהגו בכל מקום שלא לעשות מלאכה, ובמקומות כאלו מותר על ידי גוי, והפרי מגדים כותב, שדווקא ביום אסור לעשות מלאכה, אבל בלילה עד הנץ, מותר לעשות מלאכה גם במקום שנהגו שלא לעשות, והחתם סופר מחמיר גם בלילה, אבל יש שתי מלאכות שמותר לעשות בפורים, א. פרקמטיא, דהיינו, למכור ולקנות בפורים, משום שזו שמחה לאדם. ב. כל דבר שיהיה לו הפסד אם הוא לא יעשה, מותר, משום שכל דבר שמחה, מותר בפורים, ויבואר בהמשך מלאכות נוספות המותרות בפורים כמו בנין של שמחה ומלאכת מצוה.
אין ברכה ממלאכה שנעשתה בפורים
אדם העושה מלאכה בפורים, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם, ויש בזה שני פשטים, האם הכוונה שהוא מפסיד את מה שהוא השקיע, או שהכוונה שהוא לא מרוויח, אבל הוא גם לא מפסיד.
מלאכות המותרות בפורים
מותר לעשות בניין של שמחה, כגון, בית חתנות לבנו, וטעם ההיתר בזה הוא משום שזו מלאכות של שמחה, ומותר בפורים כיוון שמצות פורים בשמחה, וכן מותר לכתוב פסקי הלכות, כי זה מלאכת מצוה, וכן מותר לעשות מלאכות גמורות לצורך בפורים, אפילו במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בפורים, אבל דבר שצריך עיון גדול, אין לעשותו, שמא יימשך, ויתבטל משמחת פורים, ומותר לכתוב מגילה בפורים.
זמן האיסור של עשיית מלאכה
כל האיסור לעשות מלאכה בפורים, הוא רק ביום מקרא מגילה, אבל מותר לבני י"ד לעשות מלאכה ביום ט"ו, ומותר לבני ט"ו לעשות מלאכה ביום י"ד.
הספד ותענית
י"ד וט"ו אסורים בהספד ותענית, בין לבני כרכים ובין לבני עיירות, ונשים מותר להם לענות, דהיינו שכולן עונות כאחת, וכן מותר להם לטפח, דהיינו, להכות כף אל כף, אבל לא מקוננות, דהיינו, אחת מדברת וכולן עונות אחריה, ואם נקבר המת, לא מענות ולא מקוננות, ואסור לעלות על הקבר בגמר שבעת ימי האבלות, מלבד האבל ועוד חזן, וגם בערב פורים יעלה האבל לבדו ביום השביעי.
הנהגת האבל בפורים
נחלקו האם אבלות נוהגת בחנוכה ופורים, או לא, וגם אם אנחנו אומרים שאבלות נוהגת בחנוכה ופורים, ילך האבל לבית הכנסת לשמוע קריאת המגילה, ולא לתפילת מעריב, אבל לכתחילה אם יכול האבל לאסוף מניין בביתו ולקרוא את המגילה, עדיף, ויש אומרים, שאין אבלות נוהגת כלל בפורים, לא בי"ד ולא בט"ו, וכן המנהג, ואפילו אבלות יום ראשון נדחית מפני פורים.
קריאת המגילה על ידי אבל
טוב יותר שיקרא האבל את המגילה מאשר מישהו אחר שאינו בקי בנקודות ובטעמים ובדקדוק האותיות.
אבל בשחרית בבית הכנסת
מי שמקל ללכת מביתו לתפילת שחרית, לא הפסיד.
הנהגת האבל בפורים שחל במוצאי שבת
אם חל פורים במוצאי שבת והאבל יושב בבית הכנסת בשבת במנחה, לא ייצא משם, עד שיתפלל ערבית וישמע קריאת המגילה, ולמחרת לא ייצא מפתח ביתו, אבל אנחנו שמתפללים מנחה לפני סעודה שלישית, צריך האבל ללכת לביתו לאחר מנחה כדי לאכול סעודה שלישית, ובלילה יתפלל מעריב, ויקרא מגילה בביתו אם יש לו מניין, ואם אין לו מניין, ילך לבית הכנסת מבעוד יום, ויהיה שם בתפילה וקריאת המגילה, וסעודה שלישית יאכל לפני מנחה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א