הרב אליהו לפין, מרבני ישיבת 'מיר' ירושלים
1
לך תרחרח מה קורה שם, כבר תקופה ארוכה אני מריח שמשהו לא בסדר. לא יודע להסביר, אבל זה ממש לא מריח טוב;
למרות שריח לא באמת נמצא שם, בכל זאת, כשקשה לנו לשים את האצבע על הנקודה הבעייתית, אנו עושים שימוש מטאפורי בחוש הריח. ממש כמו בבדיקת טריות המזון, כשחיצונית הכול נראה בסדר ורק הריח מגלה את האמת. זאת איננה הקבלה מקרית, היא נובעת מכך שחוש הריח נוגע בנקודה הכי רגישה של חיינו.
חוש הריח קיבל תפקיד נוסף במשך השנתיים האחרונות, כאשר טקס ההבדלה במוצאי שבת הפך להיות מועד לדיון בשאלה הקריטית – האם לבשמים אין ריח או שלמריח אין חוש ריח. הסיבה בגינה אנו מתנחמים על הסתלקות הנשמה יתירה דווקא בריח טוב, משום שמהריח רק הנשמה נהנית ולא הגוף (ברכות מג, ב). הרי לנו שהריח הוא הדבר היחיד שנוגע ישירות בעמקי הנפש, ועלינו להבין מדוע זה אכן כך.
2
ריח טוב מסמל את פריחת החיים ויופיים, ריח רע מקורו בפרש – כל דבר חי שהחיים פרשו ממנו מעלה ריח רע. וככל שהחיים היו יותר משמעותיים כך הריח הינו יותר בלתי נסבל. זהו פשר הריח הנורא העולה מאדם מת שקבורתו מתעכבת יתר על המידה.
וכשמבקשים לדעת אם האדם עודנו חי, לא עושים זאת בבדיקת העיניים או האוזניים אלא בהנחת נוצה על האף כשכל תנודה קלה מבטאת נשימה. מדוע החיים קשורים דווקא לאף ולחוש הריח?
"ויפח באפיו נשמת חיים" – כאן נמצאת נקודת החיבור של החיים עם מקורם, ולכן דווקא במקום בו הבורא נפח את החיים ניתן להבחין בהם או בהעדרם, ומסיבה זאת חוש הריח מבטא את ההבחנה האמיתית בין עצם החיים לפרישתם.
3
ולא רק בחיים הפיזיים כך אלא גם בחיי הרוח.
שלא כהיום שבכדי להגיע למשפט צדק צריך הדיין לראות וגם לשמוע, מלך המשיח ישפוט לפי הריח – חז"ל לומדים מהפסוק "והריחו ביראת ה', ולא למראה עיניו ישפוט" שמלך המשיח יהיה "מורח ודאין" – מריח ודן, וכפי שמפרש רש"י: "שמריח באדם ושופט ויודע מי החייב" (סנהדרין צג, ב וכ"ה בזוהר ח"ב עח, א). איך אפשר עם חוש הריח להגיע לבירור האמת?
רבי משה שפירא זצ"ל הסביר שהמשיח יהיה זה שיחזיר לעולם את כח החיים, והוא יידע להבחין בין חיים ומות בכל נידון שיהיה. האמת היא דבר חי והשקר הוא מוות, לכן, כשהחפץ נמצא אצל בעליו האמיתיים זה מריח חיים, וכשהשקרן מחזיק בחפץ זה מריח מוות. זהו בירור מוחלט שאין טעם להתווכח עמו.
וזהו גם פשר הריח הנורא שיעלה בעולם לעתיד לבוא כאשר הקב"ה ישחט את היצר הרע: "ועלה באשו ותעל צחנתו" (סוכה נב, א): היצר הרע הוציא כל הרבה אנשים מהחיים והפך אותם לפרש, וכששוחטים אותו נמצא בכלל המוות שלו גם כל אותם חיים שנהפכו בגללו לפרש, ולכן הדבר הזה ימלא את כל העולם בצחנה.
4
זהו גם ההסבר שלו את מזבח הקטורת שבפרשתנו.
כנגד כל החושים אנו מוצאים כלים במשכן – המנורה כנגד הראיה, השולחן כנגד הטעם, הכרובים והדיבור היוצא מבניהם כנגד השמיעה ומזבח הקטורת כנגד הריח.
רמב"ן מסביר כי הסיבה בגינה הציווי על מזבח הקטורת מופיע רק בפרשתנו ולא בפרשת תרומה יחד עם שאר הכלים, משום שריח הקטורת הוא תכלית המשכן, וזה הסוד שנמסר למשה שהקטורת עוצרת את המגיפה.
מה הקשר בין קטורת למיתה?
המוות הופיע בעולם כשהאדם הוציא את חייו מאותם חיי נצח שהבורא הועיד לו, "ביום אכלך ממנו מות תמות". ומאז, החיים החדשים שהאדם בחר בהם אינם החיים שנבראו עבורו ולכן הוא מוכרח למות. בכך סטה העולם מהרצון המכוון בבריאתו.
המשכן היה הדבר היחיד שיצא לפועל בדיוק כפי רצונו של הבורא – "ויעש כאשר צווה ה' את משה" – והוא נחשב כבריאת העולם המתוקנת, וביום הקמתו הייתה שמחה לפני הקב"ה כיום בריאת שמים וארץ (מגילה י, ב). זו גם המשמעות שיודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ. ולכן, למרות שאנו שובתים בשבת כנגד שביתת הבורא מבריאת העולם, אנו לומדים את פרטי המלאכות דווקא מעשיית המשכן, משום ששם מתגלה הבריאה המתוקנת.
המשכן הוא מקום נקי, אין בו נגיעה של המוות, ולכן נקרא בית חיינו – גילוי של החיים האמיתיים. המקום במשכן בו מתגלה הקשר לחיים הנצחיים הוא דווקא במזבח הקטורת, קטורת מלשון קשר – ריח הקטורת הוא ריח החיים בעצמם המנצחים את המוות, הוא הקשר למקור החיים.
5
איך אנחנו מתחברים לחיים האלו?
"השמע עם קול אלוקים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי" – כדברי רמב"ן שהבאנו בפרשה שעברה – המשכן נועד לשמר עבורנו את מעמד הר סיני ולהמשיך את החיבור לקול אלוקים היוצא מבין הכרובים, וכיון שכך, כל חיבור לקול הזה מעניק לנו חיים.
וחיי עולם נטע בתוכנו – הזמן היחיד בו האדם באמת חי הוא רק כשמצרף עצמו לקול אלוקים חיים.
שבת שלום ומבורך!