אין לי כלום, בחיצוניות אני מסודר, יש לי הכל, אבל בפנים, בלב שלי, יש חלל ריק. וואקום!

אליעזר (לייזר) רוט

זה התחיל בהודעת מייל שהגיע באישון לילה למרכז הסיוע והעזרה של ארגון 'אחינו', שמסייע בהכוונה לצעירים מתחזקים וסולל להם דרך במשעול המפותל של החזרה בתשובה, כולל בחירת מקום לימודים מתאים, הרשמה, חברותא עם אברך שיקדם אותם בלימוד התורה ועוד ועוד.

בשעות הבוקר החל הטיפול בבקשה. המוקדן העביר אותה להנהלה שהחליטה לשבץ למקרה הזה את הרב אהרן ידלר, מוותיקי הפעילים של ארגון 'אחינו' ומי שכבר הוכיח יכולות גבוהות מאוד בזיהוי ואבחון מהיר של סוג המקרה.

"לפעמים מדובר בפנייה של סקרנות גרידא", אומר הרב ידלר בשיחה עם 'בית היין', "לפעמים זאת מגיע ברגע של כעס, בחור נקלע לעימות מול ההורים שלו ומחליט שהוא הולך לישיבה, למרות שאין לו שום היכרות עם עולם התורה. כמובן שאחרי שעתיים הדחף הזה נעלם כלא היה… ולפעמים מדובר בפנייה שמגיעה מצימאון וכמיהה עזה לרוחניות וללימוד התורה הקדושה.

"זה היה המקרה של אביתר, בחור בן 22, אחרי צבא, תושב נס ציונה (הפרטים שונו למניעת זיהוי) שפנה ל'אחינו' באותו לילה גורלי מבחינתו, אחרי חודשים של טלטלה נפשית פנימית שגוררת נדודי שינה קשים. הוא לא מוצא מנוח לנפשו, הוא רוצה להיכנס לישיבה, כמה שיותר מהר.

"התקשרתי אל אביתר", מספר לנו הרב ידלר, "הצגתי את עצמי ואמרתי לו שאני אשמח להכיר אותו ולפגוש אותו פנים אל פנים.

"הוא רצה לבוא אלי באותו רגע, אבל אני אמרתי לו שהלו"ז שלי עמוס, אני ממילא עובר באזור של נס ציונה פעמיים בשבוע, ובפעם הבאה שאעבור שם, אכנס לבקר אותו בעז"ה, זה יהיה בעוד יומיים…

"הוא היה מאוד מאוכזב. הוא לא חשב להמתין יומיים, זה היה יותר מדי זמן עבורו, אבל מבחינתי זה סוג של מבחן לראות כמה הבחור רציני. לוודא שאנחנו לא מבזבזים זמן על בחור שעד שאני אבוא אליו כל הרצון והחשק כבר נעלם לו…

יש לי הכל ואין לי כלום

"אחרי יומיים הגעתי לנס ציונה ופגשתי אותו. הוא בחור מרשים, מסודר עם עבודה בחברה גדולה ומוכרת אליה הוא נוסע עם האופנוע היוקרתי שלו, הוא גר בדירה ששכר בעצמו, מתפרנס יפה מאוד לצד תמיכה נדיבה שהוא מקבל מההורים, לא חסר לו שום דבר.

"אין לי כלום", כך הוא אמר לי, "שום דבר. כל מה שאתה רואה לא שווה כלום. בחיצוניות אני מסודר, יש לי הכל, אבל בפנים, בלב שלי, יש חלל ריק. וואקום!

"פעמיים בשבוע אני הולך לשיעור תורה, ואני מרגיש שהשעה הזאת, חצי שעה ביום שני וחצי שעה ביום רביעי, אני שואב את הכח לחיות שבוע אחד נוסף. זה הדבר היחיד בעולם שנותן לי להרגיש טוב עם עצמי, זה גורם לי להרגיש מאושר.

"אני לא מבין למה אני צריך כך לרעוב לתורה, רק חצי שעה פעמיים בשבוע, למה אני לא יכול ללמוד תורה כל יום כל היום. מהבוקר ועד הלילה. אני רוצה להיכנס לישיבה וללמוד כל היום תורה!!!".

"ראיתי שמדובר בבחור רציני מאוד, אבל הסברתי לו את הטעות שלו: "אתה לא יכול לקפוץ מלימודים של שעה בשבוע ליום לימודים שלם בישיבה. אתה תישבר אחרי שבוע וחצי. מעולם לא ניסיתי להבין דף גמרא, אין לך מושג מאיזה צד מסתכלים על שישה סדרי משנה, ואתה לא יודע על מה מדברת מסכת ביצה. מה תעשה בישיבה?

"מה שכן, אתה צריך להיכנס למסגרת לימודית מתאימה, מספר שעות בחצי הראשון של היום, לא כל היום, להתחיל להיכנס לעולם הזה של לימוד התורה, ואם בעזרת ה' תראה שאתה עושה חיל ושאתה רוצה להרחיב את שעות הלימוד, תוכל להוסיף גם בערב, ולאחר מכן נתחיל לשקול את עזיבת העבודה. אבל לא ברגע אחד קופצים אל הקצה העליון של הסקאלה".

הבחור נכנס לישיבה מתאימה ב'באר יעקב'. הוא קם השכם בבוקר, ונוסע לישיבה באופנוע, רבע שעה נסיעה. שם הוא מתפלל שחרית, אוכל ארוחת בוקר ולאחר מכן לומד במשך שלוש שעות עם חברים. לאחר מכן הוא נוסע למקום העבודה שלו, עובד לפרנסתו ומהדק כל יום עוד ועוד את שמירת התורה ומהצוות שלו.

בשבוע האחרון פגשתי אותו, הוא הזמין אותי לפגישה עם שני חברים נוספים שלו, שרוצים גם הם להיכנס לישיבה… "ראינו כמה טוב לאביתר, כמה הוא נהנה בישיבה, גם אנחנו רוצים לנסות. גם לנו מגיע לטעום קצת רוחניות, להרגיש מעט את האור הגדול של התורה הקדושה".

לא כזה קיצוני…

נריה מתגורר בבית ים, יחד עם אמא שלו. כשהיה צעיר לימים נפטר אביו ומאז זה רק שניהם, הוא ואמא. לבד בעולם. כים הוא בן 15, והוא רוצה להיכנס לישיבה.

"אני רוצה להגיע לבני ברק", הוא אמר לרב ידלר, "לקנות כובע וחליפה שחורה, נעליים שחורות חולצות לבנות. אני רוצה להיראות כמו חרדי…".

הרב ידלר מספר: "עומד מולי בחור שנראה כמו כל נער ממוצע בבת ים, מכנסי ג'ינס, חולצת טריקו ירוקה, רעמת שיער מפה ועד אוגנדה, הוא רוצה להיראות כבר היום כמו בן ישיבה, ולהיכנס לישיבה בבני ברק ללמוד תורה…

"אחרי בדיקה גיליתי שהוא שמע כמה הרצאות מאיזה רב שהדליק אותו חזק לחזור בתשובה, ועכשיו הוא להוט לעשות את הצעד הזה ממש בתוך שעתיים.

"שאלתי אותו, מה הבעיה? סע לבני ברק וכנס לישיבה. מי מפריע לך???

"אמא שלי!"

"מה?…

"אמא שלי מפריעה לי! היא לא מוכנה לשמוע על זה בכלל. לא מסכימה שאהיה חרדי. בעיקרון אני ילד גדול ואני עושה מה שאני רוצה, אבל בכל זאת אני האדם היחיד שיש לה בעולם אז אני לא רוצה שהיא תקבל התקף לב בגללי חס וחלילה…".

"ראיתי שהוא באמת מאוד רוצה, ולמרות שמדובר לכאורה בהתלהבות של רגע, החלטתי לתת לו הזדמנות. יצרתי קשר עם ראש ישיבת 'באר יצחק' ידידי ורעי הרה"ג ר' חיים גולדברג שכבר הרבה שנים אנחנו עובדים ביחד ב'אחינו', וביקשתי ממנו לסדר מקום לבחור הזה. אחרי שקיבלתי תשובה חיובית, עליתי אליהם הביתה, לשוחח עם אמא שלו.

"מצאתי אשה מפוחדת עד מות! הוא הסביר לה שהוא יהפוך לה את המטבח, שהוא לא יאכל יותר לעולם בבית כי האוכל שלה לא כשר מספיק עבורו, שהוא הולך להיות 'דוס שחור', ושהילדים שלו לא יוכלו לדבר איתה כי היא לא מבינה אידיש… היא היתה במצוקה אמיתית.

"הראיתי לה תמונות מהישיבה, הצעתי לה לבוא לסיור במקום ולהיווכח במו עיניה שזה לא כמו שהבן שלה מתאר. הסברתי לה שאם היא רוצה שהוא לא יהיה כזה קיצוני כמו שהוא מתאר לה, היא חייבת להכניס אותו לישיבה נורמלית שתדע איך למתן אותו ולכוון את ההתלהבות והנחישות שלו לכיוון חיובי של הצלחה בלימוד התורה, במקום שייקח את זה למקום של דיבורים מהסוג הזה…

"האמא הסכימה בלב כבד, ולא התחרטה על כך. הבחור נכנס לישיבת 'באר יצחק' עם אפס ידע, אפילו לקרוא כתב רש"י הוא לא ידע, אבל לנו ב'אחינו' יש שיטה שלומדים כתב רש"י במהירות בתוך שעה, זה עובד נהדר ובעלי תשובה רבים משתמשים בזה בשמחה רבה. ואכן, הבחור הזה, נריה, ב"ה הפך לבחור ישיבה, הוא לומד ופורח, ומי שהכי שמח בהצלחה שלו, זאת האמא שבתחילה חששה כל כך מפני הצעד הזה…".