אחד מזקני וחשובי חסידי סלונים שבירושלים של מעלה היה הרב קסטל זצ"ל. הוא היה יושב ומספר הרבה ממה שראו עיניו בדור הקודם, כאשר עוד זכה להכיר צדיקי עולם וחסידי קמאי המלאים בחן והוד קדומים.
באחת השיחות דיבר על ימי נערותו בישיבה הקדושה, בין הדברים סיפר על בחור אחד שהגיע ללמוד בישיבה אבל הוא לא הבין כל כך את תלמודו, בלשון המעטה… אף על פי כן זה לא מנע ממנו להשכים לבית המדרש מדי יום ביומו, ולאחר ברכת התורה בדחילו ורחימו פתח את הגמרא, והחל את חוק לימודיו בהתלהבות נפלאה, תוך שהוא זועק את תיבות הגמרא הקדושה בקול רעש גדול! בלי שהבין מתוך מה שקורא כמעט כלום… אינו יודע בין ימינו לשמאלו, היכן היא קושיא והיכן הוא תירוץ, היכן צריך לתת פסיק, והיכן היא הנקודה…
[על דרך משל, כשלמדו לפני חג הפסח סדר הכנה לקראת ליל הסדר, ראה כמה בחורים הלומדים הלומדים 'הגדה של פסח', וחשקה נפשו גם כן להכין עצמו בסילודין לקראת החג הקדוש הממשמש ובא. הוא פתח אפוא את ההגדה והחל קורא בקול רם והתלהבות גדולה (ד"ה מתחילה עובדי עבו"ז): "יִשְֹרָאֵל בּעֵבֶר! – הַָנָּהָר יָשְׁבוּ! – אבוֹתיכם מעוֹלם! – תֶּרַח אֲבִי… וכן על זה הדרך].
בצעקותיו הרמות היה מפריע לשאר הבחורים בתלמודם, היכל הישיבה לא היה גדול, והתלמידים ישבו צפופים יחדיו בלימוד החברותות, כשקול נגינתו של אותו בחור נישא ברמה בכל רחבי בית המדרש.
באחת ההזדמנויות נשאל על ידי חבריו, מדוע צועק אתה כל כך בתלמודך, כאשר בין כך אינך מבין מה שאתה לומד?
ענה להם הבחור הצדיק ברוח נסערה: הלא מהו כל הבן אדם, בסך הכל שק מלא עצמות, ותו לא מידי! [וואס איז די גאנצע מענטש, א'זאק פול מיט ביינער…]. והנה שק מלא עצמות שפל זה זוכה להוציא במו פיו תיבות מתוך הגמרא הקדושה: "אמר אביי! אמר רבא!". כיצד אוכל להחריש בזכות עצומה ונוראה שכזו? מיד כשאני פותח את הפה של ה'שק' הזה, ומתחיל לומר את המילים הקדושות הקדושות, גואה לבי בהתלהבות ושמחתי העצומה גדולה עד לב שמים!
על אחת כמה וכמה, סיים הרב קסטל את סיפורו, איזו שמחה גדולה צריך אדם לשמוח כשכן זוכה להבין את מה שלומד, ותלמודו מאיר וזורח בליבו ובמוחו. הרי באותה שעה שראשו ומאווייו נתונים בהגיון תורה הק' נעשה שכלו אחד עם שכל התורה, והרי הוא ית' ותורתו חד! ומתעורר בכך ייחוד עליון נורא של "קוב"ה אורייתא וישראל חד הוא" (זוה"ק ח"ג עג.) בייחוד אחד ממש! כמה שמחה עצומה צריך שיתמלא לבבו בייחוד מופלא זה!
(טיב הקהילה)