הרה"ח אהרן כהן
כן. זה כבר קורה! כעת, אין כבר אפילו צורך להגיד מה או להסביר למה. בסייעתא דשמיא ביום ראשון י"ט באדר א', המחזור השלישי ב'דף היומי בהלכה' יוצא לדרך.
מאות ואפילו אלפי שיעורים חדשים נפתחים, אלפים ורבבות מצטרפים מייחלים להרגיש עצמם כבר בפנים המסלול, ממששים כבר באוויר את פתיחת ספר המשנה ברורה בסימן א' בדברי המחבר; "יתגבר כארי"…
אחד הדברים המייחדים, ללא ספק, את הסדר המיוחד של ה'דף היומי בהלכה' הוא, המבחן החודשי ב'דרשו'. שיחה קצרה עם לומד ונבחן ה'דף היומי בהלכה', ואתה קולט שזו לא רק תכנית או סדר לימוד יומי, זו מסגרת ייחודית הכוללת לימוד מתוכנן ומוגדר, המשלב באופן ייחודי מסגרת מבחנים, המדרבנת לעמוד בקצב הלימוד, ובעיקר ללמוד הדק היטב בליבון ובירור ההלכה למעשה.
לרגל ההתחלה ולתועלת רבבות המצטרפים, אספנו עבורכם לקט ציטוטים נבחרים משיחות עם חבר נבחנים חשובים, לשמוע מניסיונם העשיר ובעיקר להחכים; לדעת ולהבין, את הדרך אשר נלך בה.
- מה גרם לך להצטרף לנבחני 'דרשו'?
הרב נפתלי צבי פרוש: "היה זה ג' ניסן תשע"ה. זכיתי לשבת במעמד הגדול של 'דרשו' בין רבבות אלפי ישראל בהיכלי 'יד אליהו', לציון סיום המחזור הראשון ב'דף היומי בהלכה'. שולחן המזרח המפואר והגדול, המזכרות המשמחות וסדרי המעמד האדירו את מעמד שמחת התורה. מה שברור הוא, שברוך ה', מאז אני ו'דף היומי בהלכה' צועדים ביחד"…
הרב יעקב ולנשטיין שליט"א – מודיעין עילית: "במילה אחת: סייעתא דשמיא. התחילו אז ללמוד חלק ד', ושוב עלה לי הרעיון להצטרף, אך עדיין לכדי מעשה זה לא הגיע. באחד הימים בשעת צהריים, ישבתי בבית מדרש שקט בירושלים ולמדתי. לפתע בחור ניגש אלי, וברר מה אני לומד. בין הדברים שיתפתי אותו על רצוני להצטרף לסדר ה'דף היומי בהלכה', ללמוד את כל הלכות עירובין כראוי, לצד השתתפות במבחנים החודשיים, כך שאכן אזכה לרכוש שליטה בהלכות חשובות אלו. ואז הוא הפתיע אותי…
"הוא התארס עם בת למשפחה משכונת 'סטמפורד היל' בלונדון, ואז לא היה שם עדיין עירוב מהודר. כפי הנראה הוא יגור שם, כך שזה ממש בשבילו ההזדמנות ללמוד ולדעת את המושגים וההלכות למעשה. הוא שאל אותי האם אני מוכן ללמוד איתו בחברותא, כמובן שמחתי מאוד ועניתי לו בחיוב. מאותו היום בכל צהריים בין הסדרים בישיבתו, היה מגיע לבית המדרש ולמדנו יחד בסדר ה'דף היומי בהלכה'. השתתפנו במבחנים החודשיים, ובסייעתא דשמיא זכינו להשלים את כל כרך ד' במשנה ברורה, ולהמשיך הלאה…".
הרב יעקב קונופניצקי-אשדוד: "אליבא דאמת, כחסיד גור האמון על ההוראה ללימוד ההלכה כבר בשנות הישיבה, במושג לימוד 'א שעה הלכה', הייתי רגיל בלימוד בספר 'משנה ברורה', לדעת לחיות כיהודי, אך עדיין לא נבחנתי על כך בצורה רצינית, ודאי שלא ב'דרשו' ובקביעות. היה זה בסיום המחזור הראשון על כל ה'משנה ברורה'. ידידי שזכה ללמוד ולהבחן, הזמין אותי להשתתף במעמד הסיום הגדול בהיכל 'יד אליהו'. ושם הכל התחיל", נשמע הוא מחויך. "נסעתי לשם כחוויה, לחוות מקרוב במעמד הגדול מבית 'דרשו'. כלל לא דמיינתי לעצמי שיום אחד אזכה אני להיות חלק מזה…
"ההתעוררות במקום סחפה אותי, ושם במעמד רבבות אלפי ישראל בהיכל 'מנורה', מול בימת הכבוד של מרנן ורבנן שליט"א, החלטתי בקבלה טובה שאני חלק מזה, ואבחן על כל ה'משנה ברורה'. כעת", הוא מתרגש, "בעוד כמה חודשים אזכה להשלים בע"ה את הקבלה".
הרב נועם לב-בני ברק; "ברא מזכה אבא", הוא נשמע מחייך דרך הטלפון. "הרבה זמן חשבתי על הצורך להצטרף למסגרת של לימוד וידיעת ההלכה, הרי זה מהדברים שכל אחד מאתנו רוצה וצריך לדעת, אך כל הזמן חששתי, גם להוסיף בלימוד ה'משנה ברורה' כמסגרת, וגם בצירוף לימודי ספרי ה'חפץ חיים' הנכללים בתכנית המיוחדת. אך בסוף, זכיתי; היה זה לפני כשש שנים אז שיתף אותי בני הבחור שיחיה (אז ילד בן 11), שהוא רוצה להיבחן ב'דרשו' בסדר ה'משנה ברורה'. אז החלטתי: נעשה את זה!".
הרב מרדכי יוסף שטראוס: האמת, זה ארך לי די הרבה זמן. השתתפותי הראשונה במבחני 'דרשו' היתה בהיותי בחור, לפני כ-14 שנה, במבחן החודשי בסדר הדף היומי בגמרא. אאמו"ר שליט"א כבר מאז המבחן הראשון של 'דרשו' בארה"ק, עושה מדי חודש את מבחני הדף היומי, כולל המבחנים המסכמים בכל 4 חודשים = 120 דף, כשברוך השם כעת הוא זוכה כבר בשלישי בקודש, להיבחן במסגרת 'קנין ש"ס'. כך שדי מובן למה גם נמשכתי בדרכו בלימוד הדף היומי – ומשם גם למבחני 'דרשו'.
"למעשה, בכל חודש בהשתתפותי במבחן ה'דף היומי', הבחנתי במבחני ההלכה, ומדי חודש עלה לי הרעיון להצטרף. למעשה זה נדחה בכל פעם לחודש הבא. זכורני שאמרתי לעצמי פעם: לא היום, אבל יום יבוא ואלמד ואבחן גם על זה… כשנכנסתי לכולל התחילו בדיוק בלימוד חלק ג' של המשנה ברורה, במסגרת הדף היומי בהלכה, כך שקפצתי על המציאה, וברוך השם נפתח סניף של 'דרשו בכולל'. יכולני להעיד על עוד עשרות אברכים בכולל, שזכו לסיים את כל הלכות שבת, הלכה למעשה, במקביל ללימוד העיוני בכולל. מאז גם זכיתי להמשיך במסגרת הסדר המיוחד, בלימוד שינון וידיעת ההלכות הנחוצות בשאר חלקי 'אורח חיים'".
- מהו סדר לימודיך במשך החודש, לפני המבחן החודשי?
הרב נתנאל אברז'ל: "אין לי זמן קבוע ומוגדר ללימוד, אך כל זמן פנוי במשך החודש, שמתאפשר לי מחוץ למסגרת הלימודים הקבועים שלי, מוקדש להתקדמות בלימוד וידיעת ההלכה. בזכות זה", הוא מציין בשמחה, "גיליתי ברוך ה' שכמה שהיה נראה לי שאני מנצל את הזמן, הרי במציאות יש עוד הרבה זמן פנוי, כך שאני עובר על כל הלימוד החודשי במשך ימי החודש. בהמשך, ביום יומיים שלפני המבחן, אני חוזר בזריזות על כל ההספק, ומשתדל לסכם לעצמי את הדברים".
הרב נועם לב – בני ברק: "בדרך לעבודה, באוטובוס מבני ברק לתל אביב, אני מצויד ב'משנה ברורה', ובנוסף לרווח הגדול שאני ממלא את זמני הנסיעות בתוכן, הרי אני זוכה כבר בכל חודש ללמוד ולדעת הלכה. הלוואי ויכולתי לחזור ארבע פעמים על כל החומר… אני לומד כל יום את העמוד החדש, ואחר כך, אני חוזר על הלימוד של אתמול. בכל סוף שבוע, לפעמים כבר לפני שבת או במשך השבת, אני חוזר על כל הלימוד השבועי, כך שאני משנן את הלימוד שלוש פעמים! השאיפה שלי, להגיע למצב שאני מצליח בכל חודש לסיים את הלימוד פעם נוספת-רביעית לקראת המבחן החודשי".
הרב י. ב. – 'עטרת שלמה' בירושלים: "אני לומד מידי יום את ה'דף היומי בהלכה' כשמיד אני מסכם לעצמי את כל דברי המחבר והמשנ"ב כולל ההערות של ה'ביאורים ומוספים', כך אני זוכה ומצליח לזכור את כל ההלכות ופרטיהן ולהרגיש סיפוק בלימוד. לקראת המבחן החודשי אני מדפיס לעצמי את החומר המסוכם, ובמהירות יחסית אני עובר ומרענן את כל הלימוד בראש".
הרב דוד אסטריק -כולל פונוביז' בני ברק: "יש לי סדר קבוע על הבוקר, לפני שחרית, כשהראש רענן. לעתים כשאני לא מספיק הכל לפני התפילה אני משלים אחריה או במשך היום. אני גם משתדל ומשקיע בכל הזמנים הלא מנוצלים, בין גברא לגברא, בחליצת התפילין, ב'חורים' במשך היום וכדומה בבחינת 'וקובץ על יד ירבה', לעבור ולשנן שוב ושוב באופן מסודר על הלימוד החודשי".
- מה תוכל לציין כ'טיפ' כנבחן וותיק?
הרב נפתלי צבי פרוש: "ישנן הרבה נקודות ורעיונות", מגיב הרב פרוש בנחרצות. "אך מעל הכל היא ללא ספק העקביות. כדי להצליח במסגרת מיוחדת זו, ובעצם בכל מסגרת, צריך להקפיד ולשמור על העקביות שלא תימוט חס ושלום. אגב", הוא מציין, זו אכן מעלה נוספת ב'דרשו', המעבירים את המסר הזה בכל עת. רק ניקח לדוגמא את תקופת ה'קורונה' בשנה שעברה. אם ברגע הראשון, היו כאלו שחשבו שהכל נסגר, 'סוגרים את העולם'. הגיעו 'דרשו' והכריזו: ממשיכים בכל הכח בכל סוגי האפשרויות! כך ניתן היה לקחת את המבחנים הביתה, ולמלאות בשאר האפשרויות. נקודת העקביות בלטה והאירה: ממשיכים בקביעות בלימוד וידיעת ההלכה".
לשאלתנו, האם נדרש פעם למאמץ מיוחד כדי לשמור על העקביות, סיפר: "היה זה בשמיטה הקודמת. נסעתי לאנגליה לצורך מבחני הלכות שמיטה לילדי הת"ת באנגליה, וקלטתי שביום ששי הבא יש מבחן ואני כאן בלונדון! בירור קצר העלה על מקום וזמני מוקד המבחן בלונדון! כך השתתפתי במעמד הגדול לחתני התתי"ם בעיר, כאשר לפני המעמד הזדרזתי לביהמ"ד בעלזא, בו יש מוקד 'דרשו' פעיל, והספקתי להשתתף במבחן החודשי, כשאת התוצאות קבלתי בירושלים!…".
הרב יעקב וולברשטין: "בתחילת לימוד הלכות שבת, התמניתי כמג"ש 'דף היומי בהלכה' במטרה להועיל לאחרים. האמת, לא ידעתי מראש כמה תועלת עצומה זה ייתן לי בשדרוג ידיעת המשנה ברורה, ולכן מי שבידו לעשות זאת, הרי זה מומלץ מאוד, מלבד הזיכוי הרבים – זו תועלת אישית מאוד גדולה".
"אגב", הוא מציין; "מסירת השיעור גם לימדה אותי דבר ששייך לכל אברך בן תורה, והוא: לא ללמוד את ה'משנה ברורה' רק במטרה לדעת ההלכה למעשה, אלא לקרוא בריכוז, תוך שימת לב לרוח הדברים עם הערות 'דרשו', כשפעמים רבות רואים במ"ב שהוא רומז את דעתו בעניינים אלו. כמו כן במקרים שאין נימוק או הסבר לעניין מסוים, כדאי במאוד לבדוק במקור הדברים וטעמם. הדברים חשובים שבעתיים במקומות שהמשנה ברורה מציין לעיין בספר מסוים, לא להתעצל ולעיין, וכך נבין את כל פרטי ומקורות הדין".
הרב נתנאל אברז'ל: "לימוד הלכה בכלל, ובמשנה ברורה בפרט – שכל עמוד מלא וגדוש בפרטים, הוא דבר מועיל רק כשהוא נעשה באופן חווייתי – היינו להעביר את הנלמד לחיי המעשה. כך המוח קולט את הדבר הנלמד, והשכחה שולטת פחות".
לבקשתנו, הוא מציין דוגמא ממעשה בו היה נוכח: היה זה בתפילת מנחה בחול המועד סוכות, כשבחזרת הש"ץ טעה החזן ואמר ביעלה ויבוא 'את יום ר"ח הזה', מיד נשמעו קריאות מכל כיוון: 'את יום חג הסוכות הזה' וכו', ורק מפינה צדדית נשמע קולו של האומר 'רצה, רצה'. המעשה אירע בבית מדרש מכובד (הנוהגים כמנהג בני אשכנז, דלבני ספרד הדין שונה ואכמ"ל), המלא מפה אל פה בציבור איכותי, ובכ"ז רק אדם אחד ידע את הדין המובא במשנ"ב בסו"ס ק"ח. מן הראוי לציין גם את תמיהת האנשים על הפסק המוזר… אך כשם שאדם שמתוודע לסיפור הזה, ומי מדבר במי שהיה עד למעשה שם, לעולם לא ישכח שוב את הדין, כך יהיה גם לנו באם בשעת הלימוד נתרגם את הדברים למעשים ודוגמאות שכאלו".
הרב אלחנן קרביץ שליט"א – כולל 'שערי לימוד' ברכפלד: "הנקודה הראשונה: לא לחכות לסוף החודש! אישית, אני משתדל מאוד ללמוד בכל יום, אבל אני מודה שלא תמיד אני מצליח להגיע לזה! אני מתאמץ מאוד בכל שבוע לגמור את ההספק השבועי {היינו 5 עמודי ה'משנה ברורה'}. כי אחרת, בסוף החודש אם מתחילים 'להריץ' את כל החומר, אין בכך תועלת לידיעת הדברים וזכירתם. לימוד בסדר המתוכנן והמפורסם של ה'דף היומי בהלכה' דהיינו עמוד 'משנה ברורה' בכל יום, ובששי-שבת חזרה על החומר השבועי. מכניס הייטב את הלימוד לראש, וגם הלימודים לא נדחים לרגע האחרון.
"הנקודה השניה היא החזרה: אני מעולם לא חזרתי מתוך ספרי קיצורים וכדומה, אני לא מתחבר לזה, רק משקיע בשינון דברי ה'משנה ברורה'.
"הנקודה השלישית: לא להסתכל על תוצאות המבחן כבדיקה כמה אתה יודע. אפילו אם לא הצלחת ונכשלת – קח בחשבון שלפעמים זו עייפות בשעת המבחן, או לפעמים טעות ברישום, שרצית לציין תשובה א' ובטעות ציינת ג'. אבל אל תתייאש, תמשיך עוד חודש ועוד חודש, כי העקביות זהו סוד ההצלחה בחיים!".
הרב מרדכי יוסף שטראוס: "קודם כל", הוא נשמע נחרץ, "חייבים לשמור על העקביות של המסגרת. אישית, זכיתי לעמוד בכור המבחן על לימוד הלכות נדה במסגרת הכולל. המבחן היה ביום ראשון בבוקר. היה זה מבחן מאתגר במיוחד, לאחר המבחן כאב לי הראש, והיה לי מאוד קשה להתרכז. אך ב"ה בהתאם להנ"ל, בכל זאת ניגשתי למבחן החודשי במסגרת 'דרשו בכולל' ואכן ב"ה יצאתי משם ביתר סיפוק ואושר".
לצד זה הוא מבקש להאיר נקודה חשובה בעניין הלימוד עצמו: "עם רוב ההלכות שבשולחן ערוך אורח חיים, אפילו הדברים הלא פשוטים ונהוגים ממש כסדר, יש לרובנו איזו היכרות מוקדמת. בין אם בלימוד ישן בצורה סדירה, בין אם בשאלות מעשיות שביררנו את ההלכה. יש בזה מעלה, שכך אנו יודעים וזוכרים היטב את ההלכה והלימוד, אך מצד שני, יש בזה קצת בעיה, הדבר עלול לגרום לנו לטשטש ולא לקלוט נכון את מה שהתחדש לנו בלימוד הנוכחי.
"אני משתדל ללמוד עם עט ביד, ומסמן לעצמי בקו תחתון כל תוכן שיש בו 'חידוש' בשבילי. זו יכולה להיות הלכה שיש בה חידוש בשבילי, וזה יכול להיות קטע קצר שהוא המסקנא של סעיף מסובך.
"אמנם, רבים נרתעים מ'ללכלך' את הספר, מה גם שלפעמים מתחרטים על סימון מוטעה… אולם התועלת שווה את ה'נזק', בין בזמן הלימוד, בין בחזרות, ובין בעיון וחיפוש ההלכה תקופה ארוכה לאחר מכן. הסימונים עוזרים למצוא ולהיזכר בנלמד במהירות רבה, ולאלו שבכל זאת נרתעים מכך, אני מייעץ לקנות סט נוסף של ספרים, ולהחליט מראש שבהם נכתוב ונסמן"…
הרב יוסף חיים ברייטשטיין שליט"א – ירושלים: "כדאי מאוד להחליט מראש כשיש עוד את כל רוח ההתחדשות והברע'ן: לא לוותר על אף מבחן חודשי! העקביות של מבחן בכל חודש ממש, מדרבנת וגורמת להמשיך הלאה להשקיע בשינון ובחזרות וכדומה. אפילו בחודש שאתה יודע ומרגיש שאתה לא שולט בחומר, או שיש קשיים טכניים וכדומה להשתתף במבחן, מכל מקום, שווה להתאמץ ולא לגרום ח"ו קרע או חור בשרשרת המבחנים המצטברת… כך ממשיכים עד לסיום לימוד וידיעת כל המשנה ברורה!". אשרי מי שבא לכאן…
הרב משולם וינברגר – כולל ערלוי ביתר עילית: "הדבר החשוב ביותר להצלחה הוא – העקביות! אכן, הרבה לומדים ונבחנים מציינים את זה, אבל אני דווקא חוזר ומדגיש את זה, כי אני מכיר הרבה אנשים שהתחילו להבחן בדף היומי בהלכה, וחלקם עדיין נבחנים, אך לא מדי חודש בחודשו, ולכן קורה אצלם הרבה שכל קושי או עיכוב – גורם להם להימנע מלהיבחן באותו חודש, דבר המשפיע כמובן על כל הרצינות של הלימוד וסדרי השינון והחזרות. אך מי שזוכה והולך עם זה בעקביות עיקשת, ואינו נרתע מקשיים או מכל מיני עיכובים, מצליח להתקדם עד לסיום לימוד וידיעת כל המשנה ברורה!".
- מה תרצה להעביר לחברים או למכרים שלך?
הרב יעקב ולנשטיין שליט"א – מודיעין עילית: "מבחינתי, החלק שמביא גישמאק באופן מיוחד בכל הלימוד, זה המבחן החודשי של 'דרשו'. בזכות המבחנים למדתי לסכם נכון את ה'שולחן ערוך' ופסקי ה'משנה ברורה' להלכה, לצד זיהוי הנקודות העלולות לבלבל בהלכות שונות. אני יכול לומר, אחרי תקופה של מבחנים חודשיים ב'דרשו', שלימוד המשנה ברורה נהיה לימוד אחר לגמרי, בהבנה הרבה יותר גבוהה ובהירה, כשכל ס"ק וס"ק מקבל מימד אחר לגמרי".
הרב יעקב קונופניצקי-אשדוד: "ההרגשה והסיפוק אדיר, עולה על כל דמיון! אין אפשרות להעביר את זה בקול או בראיון! אך הצעתי: נסו פעם-פעמיים ואז תבינו על מה אני מדבר. כל אחד יכול! כל אחד מוזמן ונקרא להצטרף, זו זכות שהיא בעצם חובה, ללמוד ולדעת ולקיים לחיות כיהודי. צריך פשוט לקבל החלטה אמיצה ולשמור על הקביעות והעקביות ואז בס"ד מצליחים".
הרב מיכאל רוטנר: "המסר העיקרי שאני יכול להעביר בניסיון להבעיר את הלב, זה מה שאני אישית חוויתי וראיתי בעצמי: זה פשוט דבר אפשרי ומעשי, לזכות להיבחן על כל ה'משנה ברורה'! צריך רק לרצות באמת חזק, ולהיות עקבי ורציני. וכמובן, לא להשתכנע אף פעם מה'יצר הרע', שלפספס רק מבחן אחד זה לא נורא… כי זה שקר! ביטול מבחן אחד גורר ביטול נוסף וכך הלאה. הרבה הצלחה לכולם!".
הרב משולם וינברגר – כולל ערלוי ביתר עילית:"הדבר הבסיסי ביותר של כל יהודי ירא שמים, הוא ללמוד לפחות פעם אחת את כל ה'משנה ברורה' על ששת חלקיה. כך יודעים היאך נראה ה'אורח חיים' של יהודי החי על פי ההלכה, ועי"ז יידע את הדרך אשר ילך בה. כשכמובן הכי מתאים וכדאי ללמוד זאת בצורה מסודרת ומתוכננת, בצירוף ה'ביאורים ומוספים' שהוסיפו חכמי ורבני 'דרשו', מההלכות הנוגעות למעשה בזמננו, כשכל זה מקבל תוקף וחיזוק ע"י מסגרת המבחנים. לא להתרשל בכל ההשקעה כסדר!".
לשליחת תגובות לכותב המאמר, כתבו ל: [email protected]