מתי אומרים קדיש 'תתקבל' בערבית ובשחרית של פורים? │ האם אדם שמתפלל מעריב מבעוד יום בערב פורים אומר 'על הניסים'?│ ועד מתי לא חולצים את התפילין בשחרית?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות פורים במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרצ"ג סעיפים א' – ג']
סדר תפילת פורים בערבית ובשחרית
מבואר בשולחן ערוך, שלאחר קריאת המגילה בערבית, אומרים 'ואתה קדוש', ומביא המשנה ברורה מהמגן אברהם, את סדר הקדישים שאומרים בפורים, שלאחר תפילת שמונה עשרה בליל פורים אומרים קדיש 'תתקבל', ולאחר מכן קוראים את המגילה, ואומרים 'ואתה קדוש', ולאחר מכן אומרים קדיש שלם בלי 'תתקבל', כיוון שכבר אמרו 'תתקבל' לאחר שמונה עשרה, ומביא בשם האליה רבה, שגם לאחר 'ואתה קדוש' אומרים קדיש 'תתקבל', כיוון שקדיש זה מתייחס לתפילת 'ואתה קדוש', ובתפילת שחרית, סדר התפילה הוא, שלאחר חזרת השליח ציבור אומרים חצי קדיש, ולאחר 'ואתה קדוש', יאמר קדיש 'תתקבל'. ואם חל במוצאי שבת, אומרים 'ויהי נועם' לפני 'ואתה קדוש', ואחר כך אומרים 'ויתן לך', ואחר כך קוראים את המגילה, ואחר כך הבדלה, כי כל מה שאפשר לאחר את ההבדלה ביציאת היום, מאחרים.
תפילת 'על הניסים'
אומרים 'על הניסים' בלילה וביום, ומי שלא אמר, אינו חוזר, בין בתפילה ובין בברכת המזון, והמשנה ברורה מחדש, שגם אדם שמקדים להתפלל מעריב לפני צאת הכוכבים בליל פורים, דהיינו, מפלג המנחה ולמעלה, יאמר 'על הניסים', והשער הציון מבסס את ההלכה הזאת, מזה שלא אמר אף אחד מן הפוסקים, שאדם שמתפלל מעריב בליל ראש חודש מבעוד יום, שלא יאמר יעלה ויבוא, ועוד, מזה שהתירו לעשות הבדלה מפלג המנחה ולמעלה לאחר תפילת מעריב, רואים שלאחר תפילת מעריב, לעניין תפילה זה כבר נחשב ללילה.
אמירת 'על הניסים' בט"ו
אין אומרים על הניסים בט"ו כיוון שזה לא שייך לאותו היום, וזה שלא מעין המאורע, ונחשב הפסק בתפילה, ובכל זאת, אדם שאמר על הניסים בתפילה ביום ט"ו, הדין הוא שאין מחזירים אותו, כיוון שמכל מקום יש קצת שייכות לעל הניסים בימים אלו, וכרכים המסופקים, אומרים בהם 'על הניסים' בשני הימים, וזה לא נחשב להפסק.
תפילת שחרית בפורים בהשכמה
בשחרית בפורים משכימים לבית הכנסת, ואין לחלוץ את התפילין עד לאחר קריאת המגילה שנאמר 'ויקר', אלו תפילין.
הלל בפורים
לא אומרים הלל בפורים, כיוון שעדיין אנחנו עבדי אחשוורוש, וכן אין נפילת אפיים, ולא אומרים 'למנצח', וכן לא אומרים 'ק-ל ארך אפיים'.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א