פעם הגיע מרן הבית ישראל זצוק"ל לביקור חולים אצל כ"ק הרבי מטאלנא זצוק"ל. סיפר הרבי מטאלנא ל'בית ישראל' כי הרופאים טוענים שיש לו בעיה קשה בלב רחמנא ליצלן, ועליו לשכב במיטה ואסור לו לרדת כלל.
תפס ה'בית ישראל' את ידו של הרבי מטאלנא ואמר לו בקול נחרץ: "טאלנער רבי, הרופאים אומרים דברים מדאיגים, בשמים יודעים יותר טוב מהם, ושם אומרים שאין לכם כלום בלב! יש לכם לב טוב ובריא ואין לכם מה לדאוג!". כמובן שהרבי מטאלנא לא שמע עוד בקול הרופאים, הוא ירד מיד מהמיטה ואכן הבריא לגמרי.
סיפור דומה היה עם הגאון רבי שמואל עהרנפלד גאב"ד מטרסדורף זצ"ל, שהיה פעם בארץ ישראל בחודש אלול, ורצה לחזור לחו"ל לימים נוראים, אולם התפתחה אצלו נפיחות ברגל רחמנא ליצלן והוא לא היה יכול ללכת, וגם לו אמרו הרופאים שאסור לו לרדת כלל מהמיטה, ומחוסר ברירה נשאר בארץ הקודש לימים נוראים כשהוא אינו יורד כלל מהמיטה.
בהושענא רבה הגיע מרן הבית ישראל לבקרו, ומיד כשנכנס אמר לו: "מטרסדורפער רב, גייט אראפ פון בעט! – רד ממיטתך! ענה הרב: "גערער רבי, הרי אינני יכול לרדת מהמיטה, וגם הרופאים אסרו עלי לזוז"… אך ה'בית ישראל' חזר שוב כאילו לא שמע: "מטרסדורפער רב, גייט אראפ פון בעט! שמיני עצרת רגל בפני עצמו".
כששמע זאת רבי שמואל קם מיד וירד מהמיטה, ועוד באותו יום זכה להיכנס לסוכה ולקיים את מצות ישיבת סוכה.
פעם כשנפגש ה'בית ישראל' עם הגאון רבי זלמן סורוצקין זצוק"ל יו"ר מועצת גדולי התורה, סיפר רבי זלמן לרבי כי בנו הגאון רבי ברוך חולה והתחנן שיברך אותו לישועה ולרפואה. הרבי, שהיה תמיד מדבר באידיש, ענה לו הפעם בעברית: "יהיה טוב!". החסידים תמהו על התשובה הלא שגרתית, אך אחר כך התברר הדבר: רבי ברוך המשיך לחיות עוד 17 שנים אחר כך – כמנין טו"ב.
(מתיקות הדף היומי)