מספר מגיד המישרים הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א: בחסדי שמים זכיתי לחגוג ברית מילה לנכד. בעת הסעודה כיבדו אותי לפתוח בדברי תורה, ואני קמתי והתחלתי לדבר בעניינים של מוסר.
התגלגלו הדברים כך שסיפרתי סיפור על איזה גדול בישראל. תוך כדי שסיפרתי סיפור אחד, נזכרתי בסיפור נוסף על אותה דמות, וסיפרתי גם את הסיפור הזה. הציבור גילה התעניינות, ואני המשכתי לשזור סיפורים נעימים על אותו גדול, שיש הרבה מה ללמוד ממנו.
כשסיימתי אמרתי לזה שישב לצדי, שאני ממש לא מבין את עצמי. מה פתאום סיפרתי כל מיני סיפורים על אותו גדול, שאינו קשור לשמחה. הוא לא היה קרוב משפחה, ועכשיו גם לא יום היארצייט שלו.
אחרי כמה ימים ניגש אליי בחור ואומר לי: "הרב, תודה רבה על החלק שלך בשידוך שלי".
מזל טוב, אני אומר לו, לא ידוע לי על שום חלק בשידוך. אף אחד לא בירר אצלי עליך.
החתן מחייך ומסביר לי את כוונתו: "הייתי בשמחת הברית שבה הרב דיבר וסיפר סיפורים על איזה צדיק. באותו יום בערב היתה לי פגישה עם המיועדת לי. הפגישה התחילה בהיסוס רב, ראיתי שהיא רוצה שאוביל את השיחה, אבל לא היה לי שום רעיון על מה לדבר. התחננתי לה' מעומק הלב שייתן לי מילים, והנה היא אומרת לי שסבא שלה היה אותו רב שהרב דיבר עליו בעת הברית.
מיד אמרתי בהתפעלות: מה?! הוא היה סבא שלך?! איזה אדם גדול הוא היה!… וכך גוללתי לפניה סיפור אחרי סיפור, אלו שאתה סיפרת בברית מילה. השיחה היתה כל כך מוצלחת, שברוך ה' המסקנה היתה ברורה, והתארסנו למזל טוב".
כל כך התרגשתי לשמוע את דברי החתן. לפעמים אדם חושב שהוא זה שמחליט מה הוא ידבר, והנה הקב"ה שם לו בפה סיפורים שבכלל לא חשב לספר, בשביל שבלילה יתנהל שידוך ויוקם בית בישראל.
(גיליון 'השגחה פרטית')