האם מותר לקרוא במגילה הכתובה בספר נביאים וכתובים? │ מה הדין באופן שקראו במגילה שיש בה נקודות וטעמים?│ ומה עושים במקום שאין בו מגילה כשרה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות פורים במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרצ"א סעיפים ד' –י"א]
כתיבת בני המן
צריך להאריך באות ו' של 'ויזתא' בכתיבתה או בקריאתה, משום שזה בא לרמז, שכולם נתלו בזקיפה אחת, וצריך לכתוב את המילה 'איש' בראש הדף, ואת המילה 'ואת' בסוף, ומבאר המשנה ברורה, שצריך לכתוב בראש העמוד 'איש', ובסוף אותה שורה צריך לכתוב את המילה 'ואת', אבל אין הכוונה בסוף העמוד ממש, אלא בסוף העמוד כותב את המילה 'עשרת', ויש נידון בשער הציון בשם הגר"א, שלא צריך לכתוב דווקא בראש העמוד את המילה 'איש', כי הרי צריך לכתוב 'עשרת' בסוף העמוד, ולפי זה יצטרכו לכתוב אותיות גדולות כדי למלאות את כל העמוד, אלא הוא יכול בתחילת העמוד לכתוב סתם שורות מהמגילה, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' בשם החזו"א, שמטעם זה נהג החזו"א לכתוב מגילה של י"א שורות, ואז אף על פי שהוא כותב 'איש' בראש העמוד ממש כמו מנהג ישראל, הוא כותב 'עשרת' למטה בסוף העמוד, והאותיות נכתבים בכתב רגיל, ובדיעבד, אם לא האריך באות ו' של ויזתא, או שכתב לאחר תיבת 'עשרת' עוד שורות, כשר, ויש מחמירים, שאם כתב אחר תיבת 'עשרת' עוד שורות, המגילה פסולה, ולכן אם יש שם מגילה אחרת הכתובה כדינה, עדיף לקרוא בה אם אין בזה טורח ציבור.
מגילה התפורה בחוטי פשתן
אם תפר את המגילה בחוטי פשתן, המגילה פסולה, משום שצריכה המגילה להיות כמו ספר תורה שצריך לתפור בגידים.
אופן תפירת המגילה
אם תפר את היריעות בשלשה חוטי גידים, אף על פי שהוסיף לתפור עליהם עוד חוטי פשתן, המגילה כשרה, ובלבד שיהיו משולשות, וכיוון שיש פירושים שונים מה הכוונה משולשות, לכן צריך לצאת ידי כולם, שיעשה ג' תפירות בראשה, וג' בסופה, וג' באמצעיתה, ותפירה אחת בחלק הרביעי מצד זה, ותפירה אחת בחלק הרביעי שמצד האחר, ואם אין לו גידים יותר מהחיוב הבסיסי כדי לתפור בהם את המגילה, הדין הוא, שמטוב לתפור את הנשאר בחוטי פשתן, מאשר להניח את המגילה כך בלי תפירה.
מקום תפירת המגילה בראשה ובסופה
לא יתפור ממש בראש היריעה וממש בסוף היריעה, אלא ישאיר שיעור משהו.
קריאה מתוך מגילה הכתובה בספר נביאים וכתובים
אם יש לאדם מגילה שכתובה עם שאר נביאים וכתובים, לא יוצאים בה ידי חובה, אלא צריך שהמגילה תהיה כתובה בנפרד, וטעם הדבר, משום שזה לא נחשב פרסומי ניסא כאשר המגילה כתובה עם עוד נביאים, ואם קרא במגילה כזאת, לא יצא, אלא אם כן המגילה ארוכה יותר או קצרה יותר משאר הנביאים והכתובים, שאז יש לה היכר בפני עצמה, וכל הדין הזה שצריך שיהיה פרסומי ניסא ולכן מגילה הכתובה בין הכתובים פסולה, זה רק כאשר קוראים בציבור שאז אין פרסומי ניסא, אבל כאשר יחיד קורא שגם ככה אין פרסומי ניסא, ממילא גם מגילה הכתובה בין שאר הנביאים, כשרה.
מגילה עם נקודות וטעמים
אפשר לעשות במגילה כל מיני טעמים ונקודות, ויוצאים בזה ידי חובה.
מקום שאין בו מגילה כשרה
אם אין מגילה כשרה, קוראים אותה בחומש בלי ברכה, והכוונה לחומש בגלילה, אבל בחומש שלנו, לפי כל השיטות, לא יצא, והפרי מגדים אומר שראוי גם בזה לקרוא בלי ברכה, כדי שלא תשתכח תורת מגילה.
קריאה במגילה גזולה
אם קרא במגילה גזולה, יצא, כיוון שבקול אין גזל, ואין מברכים עליה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א