את המעשה הבא אנו שומעים מפיו של הרב יעקב גרין, הממונה על חבורות הבחורים בק"ק לעלוב, ששמעו מפי בעל המעשה, וכדאי שכל איש חינוך והורה לילדים מאתגרים מעט, יקרא ויפנים…
"שוחחתי עם ראש חבורה באחת החסידויות הגדולות, והוא סיפר לי את הסיפור הזה", אומר הרב גרין, "באותה קהילה נוהגים כמו בכל הקהילות החסידיות שבסעודה שלישית סועדים כל מתפללי בית הכנסת בצוותא, מיד אחרי מנחה של שבת נוטלים ידיים לסעודה שלישית שנמשכת עד תפילת ערבית.
"כמובן שבבית המדרש המרכזי שבו מתפלל האדמו"ר, יש טיש, אבל בבתי המדרש האחרים, בערים אחרות בארץ, הסעודה בראשות רב בית הכנסת וכדו'.
"באותה קהילה הנהיגו דבר שנהוג גם הוא בקהילות נוספות, והעבירו את הבחורים מגיל בר מצווה ועד החתונה, לסעודה בחדר נפרד, שם הם יושבים עם ראש חבורה או משפיע מתוך הקהילה, הם שרים את השירים האהובים על הבחורים, ושומעים דרשה שמותאמת לגילם, במקום לשבת לצד המבוגרים.
"אותו אברך שדיבר איתי, משמש כראש חבורה באותה סעודה שלישית, הוא שומר על הסדר, דואג שתהיה אווירה חיובית, שכולם ישירו בצוותא חדא ושלא יהיה בלגאן כמו שעלול לקרות כשיש קבוצה גדולה של בחורים צעירים בלי השגחת מבוגר…
"לפני כמה שנים היה שם בחור שלא צעד בתלם. כשכולם שרו הוא היה עושה כל מיני 'קונצים', הוא פיטפט בקול, רב עם בחורים אחרים, התגרה בחזקים הציק לחלשים וכו'.
"אותו ראש חבורה היה מנסה כל פעם להשתלט על הבחור ולהרגיע אותו, אבל ההצלחה היתה חלקית בלבד.
"באחת הפעמים הרגשתי שבאו מים עד נפש", הוא מספר, "החלטתי שאני זורק אותו מהקבוצה. אני מודיע לו שהחל מהשבוע הבא אין לו רשות להיכנס לסעודה השלישית עם הבחורים. שיאכל עם המבוגרים, שיישב עם הילדים, שיישאר בבית, זה לא מעניין אותי. אני כבר לא יכול לשאת את זה ולהתמודד כל שבוע מחדש עם האתגרים שהוא מערים בדרכי…
"אחרי מחשבה, התחרטתי…", הוא מספר, "עשיתי לעצמי חשבון, הרי למה אנחנו אוספים את הבחורים לסעודה שלישית בנפרד מהמבוגרים? כי אנחנו רוצים להתייחס אליהם, לרומם אותם, לתת להם תוספת חינוכית על מה שהם מקבלים כל השבוע בישיבה.
"אם אני עכשיו זורק את הבחור הזה, מה עשיתי??? הרי בישיבה הוא בוודאי לא התלמיד הכי חלק והכי מצליח, סביר להניח שזורקים אותו כל יום מהשיעור ופעם בשבוע זורקים אותו מהישיבה באופן כולל… הבחור הזה עלול להגיע חלילה לרחוב בעוד שנה או שנתיים.
"דווקא בסעודה שלישית, זה הזמן לתפוס אותו! זה הזמן להרים אותו! כל העתיד של הבחור הזה מונח בידיים שלי, ואני מתלונן שקצת קשה לי להתמודד עם האתגר? אני הולך וזורק אותו החוצה כדי שלי יהיה יותר קל, ובכך אני עלול לגזור עליו ועל זרעו אחריו כליה רוחנית חלילה וחס. איך אשא פנים אל מול החורבן הנורא שגרמתי???".
"מספר לי אותו ראש חבורה", ממשיך הרב גרין, "שהוא החליט לקחת את הבחור הזה כפרויקט. הוא הזמין אותו לשיחה באמצע השבוע, ומינה אותו להיות אחראי שלא תחסר שתיה, ולוודא שכל הבחורים שרים זמירות בטון אחיד, שלא יהיה בלגאן. הוא גם מינה אותו להביא איזה ניגון חדש מדי פעם כדי לגוון, והבחור אחראי לבחור את הניגון וגם ללמד אותו לכמה בחורים נוספים כדי שבסעודה שלישית הם ילמדו יחד את כל הקבוצה…
"אני לא אומר שהבחור הזה הפך להיות ראש ישיבה…", מספר ראש החבורה, "אבל הוא נשאר תלמיד ישיבה… הוא מצא ביטוי לכישורים שלו, הוא ראה שמעריכים אותו ומאמינים בו, הוא התחיל ללמוד יותר, וממילא גם לעשות פחות שטויות. כיום הוא בחור ישיבה רגיל שלומד בישיבה גדולה מצוינת, ושבקרוב צפוי להקים את ביתו על אדני התורה והחסידות.
"ורק ראש החבורה שלו יודע שייתכן שמה שהציל אותו מרדת שחת, זה אותו רגע שבו ראש החבורה החליט לקחת אותו כפרויקט אישי ולקדם אותו במקום להשליך אותו בצד הדרך חלילה וחס".
שתי דרכים לספר את הסיפור
"את הסיפור הזה אפשר לספר בשני אופנים", משלים הרב גרין את הדברים. "אפשר לומר שיש כאן סיפור מופלא של השגחה פרטית, הקב"ה הכניס בלבו של אותו ראש חבורה את המחשבה הנכונה ברגע הנכון.
"אבל יש עוד דרך לספר את זה…", הוא אומר, "זה לא רק עניין של השגחה פרטית שכמובן מלווה כל אדם בכל רגע נתון. זה גם שיעור חשוב בנושא החינוך והגישה לילדים ולבני נוער.
"כשאתה עובד עם בני נוער, אתה לא העיקר בסיפור. יש לך תפקיד ואתה צריך לבצע אותו. מי שחשוב בסיפור זה הבחור הצעיר, הילד המאתגר. כן… זה מאוד קל לזרוק אותו החוצה ולהתפטר ממנו. זה הכי קל בעולם.
"לא מזמן נחשפתי למקרה עצוב מאוד של בחור שבישיבה מסוימת רצו לסלק אותו לצמיתות, למרות שהוא בחור ירא שמים ואינו מהווה סכנה רוחנית לשאר בני הישיבה. מה הבעיה? הוא לא מאוד משקיע בלימוד…
"שאלתי את המשגיח שמה, תגיד לי? אתה איש חינוך או שאתה מנהל מפעל ייצור??? בשביל מה באת לפה? בשביל שהבחורים ישקיעו והישיבה תתפרסם כישיבה מוצלחת? אם כן אתה צודק, אל תחזיק בחורים חלשים יותר, זה מקלקל לך את המותג. אבל אם באת לחנך בחורים ולהעמיד תלמידים, אם באת לעסוק בעבודת החינוך אז הבחורים הללו הם לא כאלו ש"גם", צריכים להחזיק אותם בישיבה, אלא הם אלו שעבורם הוקמה הישיבה!!! מה החכמה להחזיק בישיבה בחורים שממילא לומדים ושלא זקוקים ליד המכוונות שלך כדי ללמוד? החכמה היא לקחת בחורים שעדיין לא נמצאים שם, ולחנך אותם, להשפיע עליהם, לקדם אותם, להעלות אותם אל הדרך הנכונה. ולוואי שכולנו נזכור את זה בכל רגע נתון, הורים ומחנכים כאחד".