נכנסו לבית בנו של מרן פוסק הדור הגר"נ קרליץ זצוק"ל, יבלחט"א הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ שליט"א ממלא מקום אביו ברבנות בית הכנסת "הליגמן – וביקשנו לשמוע פרטים אודות דרכו והנהגותיו של אביו הגדול בנושא מעלת לימוד המשניות.
'מאז שהייתי ילד, אני זוכר שהייתי מתעורר לפנות בוקר ושומע את ברכות התורה שלו שהגיעו עד לחדר בו הייתי ישן, לאחר מכן היה מכין את שיעור המשניות שהיה מוסר בבית הכנסת "הליגמן" לאחר התפילה, אני חושב שזה היה חלק חשוב בקורות חייו".
כמה זמן נמשך כל שיעור?
"השיעור במשניות נמשך בכל יום כ-10 עד 15 דקות. בימי שני וחמישי השיעור היה יותר קצר, משום שאנשים מיהרו לעבודת יומם, היו אלו 'בעלי בתים של פעם'… לצערנו, כיום לא נותרו רבים כמותם, הוא היה מוסר את השיעור לאחר התפילה, ורבים מהמתפללים היו נשארים לשמוע את השיעור. היו לומדים בכל יום כמה שהיו מספיקים במשך הזמן הקצוב הזה, אני זוכר שבכל סוף 'סדר' היה עושה סיום. היה לוקח בקבוק 'משקה' ומחלק למשתתפים".
עד לאיזו תקופה הוא מסר את השיעור?
"בשנת תשמ"ד הוא העביר לי אבל"ח את מסירת שיעור המשניות. היה זה אחרי שהחליט שהוא רוצה להתפלל 'נץ', עד אז הוא היה מתפלל ב'הליגמן'.
זה היה בערב פסח. הוא הרי היה בכור, ובדיוק עשו סיום על כל הש"ס משניות, ואז הוא אמר לי: בחול המועד אין כל כך לחץ של אנשים, אני יכול לנסות להתחיל להתרגל לקום ולהתפלל 'נץ'. ואתה תתחיל למסור את שיעור המשניות. בחול המועד אני עוד אמשיך במסירת השיעור, אבל אתחיל לקום 'נץ', לאחר מכן אתה תאמר את השיעור במשניות, אחרי סיום התפילה ב'הליגמן'.
את שיעור הגמרא שהיה מוסר בערב, ונמשך כשעה, הוא כבר ביקש ממני למלא את מקומו בחודש אלו של שנת תש"מ, אך את השיעור במשניות הוא העביר לי בשנת תשמ"ד.
מה היה הרקע להקמת שיעורי המשנה והגמרא?
"את השיעור במשניות, נדמה לי שכבר התחיל סבי הגאון הגדול רבי נחום מאיר קרליץ זצוק"ל, בשנת תרצ"ח. אבי זצ"ל המשיך אותו עד לשנת תשמ"ד, ואני זכיתי להמשיך במסירתו במשך כ-13 שנה נוספות.
הרקע של השיעור בגמרא היה כך: הוא החל בשנת ת"ש, בבית הכנסת 'איצקוביץ', כאשר על מגידי השיעור באותן שנים נמנו הגאונים הגדולים רבי שלמה שמשון קרליץ זצוק"ל – אב בית הדין הרבני בפתח-תקוה, וגיסו רבי זלמן רוטברג זצוק"ל – ראש ישיבת 'בית מאיר'.
בשנים מאוחרות יותר הוא עבר לבית הכנסת 'הליגמן', אחד ממגידי השיעור בתקופה זו היה הגאון רבי שמואל איינשטיין זצ"ל – ראש ישיבת פוניבז' לצעירים.
בתחילת דרכי במסירת השיעור, אחד ממשתתפי השיעור היה אדם שזכה להשתתף בשיעור עוד מתחילת דרכו בשנת ת"ש. אני זכיתי להמשיך במסירת השיעור עד שנת תש"פ, במשך כ-40 שנה – חצי ממשך הזמן הכולל שהשיעור היה קיים, במסגרת השיעור זכינו לעבר על הש"ס פעמיים ומעלה".
ומתי התחלתם את מסירת שיעור הגמרא במקומו?
"בשנת תש"מ, באמצע מסכת חולין, למעשה ממלא מקום במסירת השיעור הייתי כבר מגיל 18… בשבע-ברכות האחרון שלי סיימו מסכת שבועות, ואז עשו את השבע-ברכות במסגרת הסיום של השיעור. הוא אמר לי שביום הזה הוא לא יוכל למסור את השיעור ולכן אני אמסור במקומו, לכן הייתי צריך להכין את השיעור, ומיד לאחר סיום השב-ברכות מסרתי את השיעור.
למעשה הוא רצה להעביר אלי את השיעור בגמרא עוד קודם לכן, אלא שהוא רצה לסיים למסור שיעור על מחזור שלם של הש"ס בבלי, והוא בעצמו התחיל במסירת השיעור בתחילת מסכת חולין, הסיבה לכך שהוא בעצמו התחיל ממסכת חולין, היא מפני שמשתתפי השיעור סיימו את המחזור השלם של הש"ס בלימוד מסכת מנחות שקודמת לחולין.
כאמור, רק לאחר כמה שנים הוא העביר אלי גם את השיעור במשניות. אני זוכר שהתחלתי ב'אסרו חג' של חג הפסח, מפרק ו' של מסכת ברכות, שכן פי שאמרתי, רק מספר ימים קודם לכן, בערב פסח, סיימו את לימוד הש"ס".
האם היתה לאבא, מרן זצוק"ל, הנהגה מיוחדת, בדרך בה הוא מסר את השיעור?
אכן, אבי זצוק"ל הנהיג הנהגה מיוחדת באופן מסירת השיעור: בכל יום הוא היה חוזר על השיעור של יום האתמול.
אני חושב שבהנהגה זו קיימות שלוש תועלות ישירות:
את הטעם הזה שמעתי מפיו, הוא אמר, שבאופן זה ניתן לחזור על הלימוד ארע פעמים – כמבואר מדברי הגמרא (עירובין נ"ד ע"ב) – על פי המתכונת הבאה: א. הלימוד של הגמרא בעצמה. ב. בשעה שלומדים את פירוש רש"י, חוזרים ומתמצתים שוב את דברי הגמרא, ומזה אנו למדים, שבשעה שלומדים את פירוש רש"י יש לסכם את דברי הגמרא פעם נוספת. ג-ד. למחרת כאשר חוזרים על לימוד האתמול, הרי שלומדים את החומר פעמיים נוספות – פעם אחת בגמרא, ופעם נוספתברש"י.
רווח נוסף שאפשר להפיק מהנהגה טובה זו הוא ,שאם אחד ממשתתפי השיעור החסיר יום אחד, הרי שלמחרת הוא יוכל להשלים זאת בקלות, כמו כן, אם המגיד שעיור פספס יום אחד במסירת השיעור, הוא יכול להשלים את הלימדו החסר בשיעורים של הימים הבאים.
"אגב, אני חושב שכשהוא היה לומד את המשניות, היו עוברים בראשו כל דברי הגמרא ופירושי הראשונים והאחרונים, עד להלכה זו היתה הדרך שלו לתמצת ולסכם לעצמו את עיקרי ההלכה. גם אני לפעמים בוחן ילדים בתלמוד תורה על לימודם במשך השבוע ואני שואל אותם כבר במשנה על מה שהגמרא מבארת אחר כך – מי הם האמוראים שחלקו בגמרא על הסבר המשנה, ומהו המשא ומתן בגמרא על דברי המשנה, זו שיטה מיוחדת לזכור גם את הגמרא".
לאחר שהוא הפסיק למסור את השיעור משניות, הוא המשיך ללמוד משניות?
"כאשר עבר לשכונת רמת אהרן והתחיל להתפלל תפילת ותקין, הוא הפסיק למסור את השיעור, ואז קבע לימוד עם הרב זינגר. הרב זינגר החל אז גם להיות נהג שלו, והוא לקח אותו לכל מיני מקומות.
הם קבעו חברותא יחד ללימוד משניות, והיו מסיימים את כל הש"ס משניות בכל שנה, הלימוד שלהם היה לפני ואחרי התפילה בבוקר, הם למדו ממש עד סוף ימיו, וגם כאשר היה חולה ולא היה בקו הבריאות המשיכו, זה ההתחיל קצת לאחר שהתחיל להתפלל 'נץ' ברמת אהרן, והדבר נמשך במשך עשרות שנים.
למעשה גם בתקופתו האחרונה ממש, כאשר היה בביתו של אחי שיבלחט"א רבי מרדכי שליט"א, הוא שמר בכל כוחותיו על לימוד יומי קבוע בשלושה ספרים: משנה ברורה בעיון, משניות, וספרי הרבינו יונה – ספר משלי ומשניות אבות עם פירוש הרבינו יונה, ו'שערי תשובה'. מזה הוא חי, זו היתה עיקר חיותו, מסתמא רבינו יונה יוצא לקראתו בשעה שנפטר, וקיבל אותו בבית דין של מעלה…
אגב, הוא היה רגיל לומר דבר נפלא: במוסר – ה'תורה שבכתב' זה ספר משלי, וה'תורה שבעל פה' היא מסכת אבות שבמשניות".
אשר ללימוד היומי במשניות, חותם הגראי"ש קרליץ שליט"א:
"בנוגע ללימוד המשנה ,אני עכשיו נזכר, שסבי – אביה של אמי ע"ה, הגאון רבי צבי הירש קופשיץ זצ"ל, שהיה נשוי לנכדתו של מרן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל – כתב בצוואתו ללמוד משניות וביקש ללמוד משניות 'פחות בכמות ויותר באיכות'. הוא הסביר, שעדיף ללמוד משנה אחת היטב מאשר הרבה משניות שנלמדות פחות טוב.
זה מתאים בדיוק ללימוד 'המשנה היומית – 2 משניות ביום' שהוא קטן הכמות ויש להשתדל שיהיה רב האיכות – כל אחד לפי דרגתו".
(מתוך מוסף שבת קודש יתד נאמן שמות פב)