אליעזר (לייזר) רוט
במשרדי 'דרשו' ובכל הריכוזים החרדיים, גוברת ההתרגשות ככל שחולפים הימים, ומתקרב הסיום ההיסטורי של המחזור השני ללימוד 'הדף היומי בהלכה'. האווירה הולכת ונעשית יותר ויותר קדחתנית, יש הרבה מה להספיק, הטלפונים לא מפסיקים לצלצל, משלוחים יוצאים ובאים, הצוותים מתוגברים כל הזמן בתוספת כח אדם, כל העיניים נשואות אל היום הגדול, בו יסיימו רבבות אלפי ישראל את המחזור השני.
לא פחות מכך נשואות העיניים גם ליום לאחר הסיום, היום בו יתחילו המסיימים את מחזור הלימוד החדש, השלישי במספר, ואליהם יצטרפו בסייעתא דשמיא עשרות אלפים נוספים, עד שתמלא הארץ דעה את ה', ולומדי הלכה יהיו בכל פינה ובכל מקום ברחבי העולם היהודי.
על הרקע שוחחנו עם הרב אהרן כהן, אחראי על תוכנית 'הדף היומי בהלכה' ב'דרשו', שמספר על התכונה וההיערכות, ובעיקר על הציפיות והשאיפות להוסיף ולהרבות עוד ועוד לומדי הלכה ונבחני 'הדף היומי בהלכה', עד שתמלא הארץ דעה את ה', וכל יהודי באשר הוא יעסוק באופן קבוע ובלתי פוסק בלימוד ההלכה.
"כשמדברים על המוני לומדים ונבחנים כדאי להדגיש, שלמרות מספר הנבחנים העצום – כל נבחן אצלנו הוא יחיד ומיוחד, מצעיר ועד מבוגר, מאברך כולל או רב קהילה, ועד לפועל הפשוט ביותר. מי שנבחן ב'דרשו' ראוי וזכאי לשירות הטוב והמכבד ביותר!
"זה מתחיל במענה הטלפוני לכל פונה. בימים כתיקונם, כל פניה למוקד הטלפוני של 'דרשו' נענית במהירות. כמובן שבתקופות של לחץ זמן ההמתנה עלול להיות ארוך יותר, אבל הנהלת 'דרשו' תמיד משתדלת לצפות את זמני הלחץ מראש, ולתגבר בהתאם את העמדות הטלפוניות.
"גם אחרי המענה הראשוני, כל הטיפול בנבחני 'דרשו' הוא כמו טיפול בלקוח עסקי, שמכניס רווחים לחברה. הארגון משקיע רבות בשדרוג בלתי פוסק של היחס, השירות, ההנגשה והטיפול בכל פנייה באשר היא. גם כשמגיעים הנבחנים למוקדי הבחינה, הפזורים במאות יישובים ברחבי הארץ, הם נתקלים בקבלת פנים לבבית, ביחס מכבד מאוד, ובטפסי מבחן מונגשים וערוכים בטוב טעם, בצורה שתהיה הכי נוחה ונעימה לשימוש מצד הנבחן".
הרב כהן מסביר, כי מבחינת הנהלת 'דרשו', שירות מכבד לנבחני הארגון, הנו בעצם הענקת כבוד לתורה הקדושה, וזוהי כל מטרתו של הארגון, לייקר ולכבד את התורה ואת לומדיה, ועל ידי כך להרבות את לימוד התורה, ולהשביח את לימודי ההלכה ולימודי הדף היומי בעם ישראל.
גמישות קפדנית…
"הגישה הזאת של יחס מכבד, מצריכה הרבה מאוד גמישות", מסביר הרב כהן, "זה קשה מאוד להחזיק את המקל משני קצותיו, וב'דרשו' מצליחים לעשות זאת בסייעתא דשמיא לאורך שנים. מצד אחד הכללים הם כללים ברורים ומוגדרים, אין מקום לכיפוף הכללים כשמדובר בארגון עם מאות אלפי נבחנים. אי ציות לכללים יגרור כאוס של ממש.
"מצד שני יש הרבה אילוצים: כאן זאת ישיבה שבדיוק נוסעת לקעמפ ביום שבו יש מבחן, שם זה כולל שעבר מקום, והאחראי לא הספיק להודיע מבעוד מועד. לפעמים זה נבחן ותיק שמחתן ילד בחו"ל, או מתארגן לברית שיערוך לבנו בשעה טובה. אי אפשר שלא להתחשב בבקשות מיוחדות כאלו, ואכן חלק גדול מהעבודה שלי כאחראי על תוכנית 'הדף היומי בהלכה', ושל ידידי הרב ישראל ליוש, האחראי על דף היומי בבלי ומוקדי המבחנים של 'דרשו', זה לבצע התאמות ושינויים של הרגע האחרון, וכמובן גם לעבוד על פרויקטים ארוכי טווח, כמו הרחבת מערך השיעורים בעיר פלונית, פתיחת מוקד מבחן נוסף ביישוב פלמוני, ועוד כהנה וכהנה משימות שצצות ומגיעות מרגע לרגע, ואנחנו משתדלים לבצע אותן על הצד הטוב ביותר".
הרב כהן מוסיף, כי מאחורי כל מבחן מסתתר מערך שלם של עובדים ופעילים, שמשקיעים כוחות נפש רבים עד לקיומו של המבחן בפועל.
"יש צוות שכותב את המבחן, בין אם מדובר ב'דף היומי בהלכה', ובין אם ב'דף היומי בבלי' או בשאר תוכניות 'דרשו'. כל מבחן נכתב בידי צוות ייעודי, שעובד לפי כללים והנחיות. השאלות צריכות להיות ממוקדות מצד אחד, ולשקף ידע כולל מצד שני. הן צריכות להיות ברורות מאוד, וחלילה מכתיבת שאלות שאפשר לפרש אותן בתורה לא נכונה, מה שעלול להכשיל נבחנים שלמדו מצויין ויודעים היטב את החומר הנלמד.
"מצד שני, השאלות צריכות להיות מספיק מורכבות, כדי שהנבחן ירגיש שהוא אכן ענה על שאלות ברמה גבוהה, ושלא הגישו לו מבחן שמתאים לילדים בני חמש…
"לאחר כתיבת השאלות הן עוברות למגיהים תלמידי חכמים, שבודקים אותן לאורך ולרוחב, מעירים הערות, משפרים את הניסוח, לפעמים הם מבקשים להחליף חלק מהשאלות כי הן לא מספיק ברורות, או בגלל שהן ממוקדות יותר מדי בעניין צדדי, שסביר להניח שרוב הלומדים פחות שמו אליו לב וכדו'. בהמשך מגיע שלב העיצוב, ולאחריו הגהה נוספת לוודא שלא היו שינויים בטקסט במהלך העיצוב".
לפרק ולהרכיב
"כשמגיע שלב ההדפסה, זה כבר קורה מחוץ ל'דרשו', זה עניין של בית הדפוס, אבל גם שם אני מלווה את המלאכה מקרוב, וזה פרויקט לא פשוט בכלל. קחו בחשבון שיש מבחן ב'דף היומי', מבחן ב'דף היומי בהלכה' של יום חמישי ומבחן של יום שישי, יש מבחן ב'קנין משניות', יש ב'קנין חכמה' ויש ב'קנין שביעית'…
"לכל אחד מהמבחנים הללו יש טופס נפרד בצבע שונה, ולכל אחד מהם יש גם דף תשובות, שהנבחנים מקבלים במוקד הבחינה, אחרי שהם מגישים את התשובות שלהם, על מנת שיוכלו להשוות ולבדוק את עצמם, עד כמה הם ידעו במבחן. כל סוג מבחן נארז בחבילות נפרדות, ולאחר מכן נערם למשטחים שלמים, שעוברים עיטוף בניילון נצמד ונשלחים למרכז הלוגיסטי של 'דרשו', שם נפתחים טפסי המבחן ומחולקים לחבילות משלוח. כל מוקד מבחן מקבל את הטפסים המתאימים לו, במספר הנדרש.
"כל חודש אנחנו עושים בדיקה כמה אנשים נבחנו בכל אחד ממוקדי המבחן, על כל סוג מהמבחנים הקיימים, וכך אנחנו יודעים מה הן הכמויות שיש לשלוח בפעם הבאה. מדובר במלאכה מורכבת, כשמצד אחד אנחנו מנסים שלא לבזבז סתם דפים מיותרים מעבר לכמות הנצרכת, ומצד שני, שלא יחסרו חלילה טפסים, גם אם יהיה גידול פתאומי במספר הנבחנים באותו הסניף. ולכן אנחנו תמיד מנסים לתמרן בין הטיפות, ונערכים לשינויים חדים במספרי הנבחנים.
"אחרי שהמבחן מסתיים, מתחיל החלק השני של המלאכה: עכשיו צריך לאסוף את החבילות מהאחראים, להחזיר אותן למרכז הלוגיסטי של 'דרשו' ולפרק אותן. הפעם מייצרים חבילות בחלוקה שונה, לפי סוג מבחן. מבחני 'הדף היומי בהלכה' שמבוצעים בשיטה אמריקאית – עוברים לסריקה ממוחשבת במשרד, המבחנים האחרים – מועברים לבודקים תלמידי חכמים, שכל אחד מהם מקבל כמות גדולה של מבחנים בתוכנית זו או אחרת, ולאחר מכן הם בודקים ונותנים ציונים.
"לאחר מתן הציונים, שוב נאספים המבחנים מאת הבודקים, ומועברים לביקורת של צוות המבקרים שמפקח על מלאכת הבודקים, ומבצע בדיקות מדגמיות לוודא שכל נבחן אכן מקבל את הציון המגיע לו. בהמשך מגיעים מבחנים בחזרה למשרד הלוגיסטי של 'דרשו' לאחסון ממושך, בזמן שרשימת הציונים מתעדכנת במחשבים של הארגון, ומתורגמת למלגות כספיות שיופקדו בחשבונות הבנק של הנבחנים הזכאים למלגה, כשהחלק הזה של הפעולה מתבצע על ידי צוות המשרד, בשיתוף פעולה של המזכירות עם מחלקת התכנות, וכמובן עם מחלקת הנהלת חשבונות שמבצעת את ההפקדות בפועל".
רגעים של נחת
"אצלנו ב'דרשו' יש מעין סיסמה כזאת, שמכניסה לכל עובד בארגון זריקת אנדרנלין חדשה: 'זיכוי הרבים'… צמד המילים הללו", כך מספר הרב כהן, "יכול להעיר איש 'דרשו' באמצע הלילה, ולהזניק אותו למשימה דחופה אי שם בצפון הרחוק או בדרום הפרוע… זה מעין 'רוח המפקד' השוררת בארגון, זאת אווירה כללית שמשפיעה עלינו, וגורמת לנו לחזר אחר הזכויות ואחר זיכוי הרבים, לאו דווקא במסגרת 'דרשו', אלא גם כל אחד באופן פרטי בבית הכנסת שלו, בבית הפרטי שלו ובכל מקום.
"ולכן אחד התחביבים הגדולים שלי, ושל רבים מעובדי 'דרשו', זה להיחשף לסיפורים של הנבחנים שלנו. כשאנחנו שומעים על סיפורים מעניינים של נבחנים שהביאו נבחנים אחרים, כאלו שהבית שלהם השתנה בעקבות הלימוד של 'דף היומי בהלכה' או דף היומי על הש"ס הבבלי וכדו', זה נותן לנו סיפוק עצום, וממש ממריץ אותנו להוסיף ולהתאמץ עוד יותר בעבודת הקודש, כדי לזכות עוד ועוד יהודים.
"מטבע הדברים, חלק גדול מהסיפורים מתנקז אלינו בתקופות של סיומים. אנשים שהרגישו שינוי גדול, בוחרים לשתף אותנו בסיומים. כל פעם שמסיימים מסכת ב'דף היומי', אנחנו מקבלים תגובות, בכל סיום של חלק נוסף ב'משנה ברורה' – יש יותר פידבקים, וכשמסיימים מחזור שלם – כמובן שהתגובות לא מפסיקות לזרום.
"אני רוצה לשתף כאן את הקוראים, בכמה סיפורים שנחשפתי אליהם בימים האחרונים, ושנתנו לי באופן אישי כמה רגעים של נחת, ומצד שני גם הבהירו לי שאנחנו חייבים להתאמץ יותר…
"אנחנו תמיד עוקבים אחר הנבחנים הוותיקים, ויש לא מעט נבחנים שמלווים אותנו מאז ההתחלה בעקביות, חלקם לא פספסו אף מבחן מעולם! יש לנו מאות נבחנים שהתחילו להיבחן בתחילת המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה', ועומדים בקרוב לסיים את המחזור כולו.
"אני יכול לספר לכם, שאתמול קיבלתי עדכון מהמוקד הטלפוני, על אברך שהתקשר לרשום את בנו הרביעי לתוכנית 'דרשו', והוא בן תשע בלבד. האבא היה מאוד נרגש, והמוקדן שמע מעבר לקו שהוא ממש בוכה. הוא בירר בעדינות, והאבא סיפר לו בשמחה, שהוא עצמו החל ללמוד 'דף היומי בהלכה' עם תחילת המחזור הראשון, לפני כ-15 שנה.
"בנו הגדול, שכיום הוא כבר לומד בשיעור ג' בישיבה גדולה, ראה את אביו מסיים את המחזור הראשון של 'הדף היומי בהלכה', הוא ראה את השמחה העצומה, והחליט שגם הוא מעוניין. הילד היה אז בכתה ז', הוא התחיל עם תחילת המחזור השני וכעת עומד לסיים את כל ששת חלקי המשנה ברורה!
"בינתיים, ראה הבן השני שאביו והאח הגדול שלו עסוקים הרבה בלימוד 'הדף היומי בהלכה'. הוא החליט להצטרף אליהם, כשהחלו ללמוד חלק ב' או ג', אחר כך הצטרף הבן השלישי וכעת הבן הרביעי, שגם הוא עכשיו בכתה ז', מתחיל ללמוד ובעזרת ה' יסיים את המחזור כשיהיה בשיעור ג' בישיבה גדולה, כמו אחיו הגדול.
"החלטתי שאני יוצר קשר עם האברך", מספר הרב כהן, "הוא ענה לי וסיפר לי את הסיפור בשמחה: 'כל האווירה בבית שלנו מושפעת מהלימוד הזה!', הוא אמר לי, 'כשלומדים הלכות יום טוב, אנחנו מדברים על זה בבית, כשלומדים הלכות פורים, זה הנושא, מה שלומדים ב'דף היומי בהלכה' זה נושא השיחה שלנו סביב שולחן השבת, וגם באמצע השבוע. כל הבית שלנו נראה אחרת, ואפילו הבנות מתעניינות יותר בהלכה, ושואלות יותר מה מותר מה אסור ואיך צריך לעשות כל דבר'…
"הסיפור של אותו אברך שביקש שלא נפרסם את שמו, אינו ייחודי", מדגיש הרב כהן, "יש את משפחת פריזנד הידועה, שם לומדים האב ושבעת הילדים 'דף היומי בהלכה', חלק מהילדים כבר נשואים, והם מתאספים מדי שבוע, אפילו פעמיים בשבוע, ללימוד משותף יחד עם אביהם, דבר שכמובן מאחד את המשפחה ומסב אושר אינסופי להורים, שרואים את ילדיהם מאוחדים ומאוגדים סביב לימוד ההלכה.
"סיפור מעניין הוא גם סיפורם של הילד הצעיר ביותר, ושל האיש המבוגר ביותר, שמסיימים את מחזור הלימוד. הצעיר ביותר הוא עוד לא בן 16, הוא התחיל את המחזור השני בגיל תשע, וכעת מסיים, לאחר שעשה כמעט את כל המבחנים.
"מהצד השני ניצב יהודי שהתחיל ללמוד את 'הדף היומי בהלכה' כשהיה כבן 82… עכשיו הוא בן 89 וחצי, והוא מסיים את הלימוד בשמחה ובחדווה רבה. אנחנו בודקים את האפשרות להפגיש בין השניים, ואולי הם ישבו זה לצד זה בסיום, כדי שהצעיר יחייב את הצעירים והמבוגר את הזקנים, ושניהם יחד ילמדו את כלל ישראל כולו, שלימוד ההלכה הוא לימוד חובה שאפשר וגם צריך לעסוק בו בכל גיל, בלי יוצא מן הכלל!".