אמר רבינו. אתמול אחד שאלני, כי הוא קובע עיתים לתורה, אבל רוב זמנו טרוד בפרנסתו, יש לו ב' אפשרויות, האחת, ללכת ללמוד בבית המדרש עם דיבוק חברים ויש בכך מעלה של לימוד בבית המדרש, ומעלה זו ללמוד בבית המדרש הובאה בגמרא ירושלמי ברכות פ"ה ה"א, והביאו הר"מ והשו"ע, אך אם כן, ילדיו לא יראו שאבא לומד. מאידך יכול ללמוד בבית והלימוד יהיה לכאורה חינוך לילדים שיראו שאבא לומד. השבתי לו שילמד בבית.
השאלה, הרי חייך קודמין?
גם זה חייך. וכי זה לא חיים שלו שהילדים בבית ייראו ויתחנכו שאבא לומד לתורה וקובע עיתים לתורה?! וכמה הפסד יש אם הם לא יראו. הנה גם זה חייך!
יהודי פלוני אומר כי יש לו בן ובנות ולוקח את בנו ללמוד בבית המדרש, אבל בנותיו לא רואות שאבא לומד.
גם בנותיו צריכות לראות שאבא לומד. הם יגדלו ובעליהם ובניהם יהיו בני תורה. גם עליהם לראות אבא לומד.
לימוד תורה ומוסר עם הצאצאים
אבא שאל, כיצד יחנך את יוצאי חלציו ליראת שמים?
על ידי המוסר איתם. אפשר בספרים קלים כמו אורחות צדיקים [אורחות צדיקים זה ספר קל ללימוד סדיר]. בילדותנו, אבא זצ"ל היה מספר לנו סיפורים חסידים שמהם יש ללמוד. ומעשה שלא בוודאי שהיה, היה אומר לנו בלשון "מספרים". אבא אמר שמגיל 7 יש ללמוד מוסר עם הילדים, דברים קלים כמו אורחות צדיקים, אפילו 5 דק' ביום, ובמשך הזמן הדברים נדבקים. כך לגבי לימוד מוסר, אבל עם סיפורים אפשר לספר ולהועיל גם לקטנים יותר לפני גיל 7.
ברגע נדיר שאלתי, האם אבא למד עם רבינו את כל הש"ס עד בר מצוה?
אבא לא למד איתי הכל, רק מסכתות שאני רציתי, וגם רצה שאלמד עם התוס'. לא הספקתי ש"ס עד בר מצוה. למדנו כמה מסכתות, פסחים וביצה. רציתי ללמוד עירובין, ולמד איתי עירובין בגיל עשר, ואינני זוכר מה עוד למדתי. בחדר התחלתי פרק אלו מציאות אבל אבא למד איתי קודם ערבי פסחים.
לפני בר מצוה למד איתי שתי פעמים כל הששה סדרי משנה, כי זה כולל כל התורה.
אבא ז"ל למד איתי חומש, ונביאים ראשונים, כי סבר שצריך לדעת נ"ך, ולמד איתי רק הפסוקים בלא מפרשים. נביאים אחרונים לא למד כי זה לימוד יותר קשה ואז כבר עדיף ללמוד גמרא. אבל אני ביקשתיו שילמד עמי ביחזקאל, מקדש העתיד, שהפסוקים קשים, ולמד איתי. אח"כ למדתי לבד נ"ך עם רש"י ומצודות. המצודות היה קדמון, והוא פירוש מצוין, כי רש"י מקצר והוא מפרש הכל. [בהיותנו עוד בחוץ לארץ, לא שלח אותי לחיידר בעיירה, ולימדני עד סוף חומש שמות].
כאשר בשעתו [לפני בר מצוה] אבא ז"ל למד עמי כל מסכת עירובין עם תוס', כתבתי מחברת ליישב כל הקושיות הגרע"א ז"ל בגליון הש"ס. ואמר אבא ז"ל על זה: נו, רע"א גם ידע מה שאתה כותב, ובכל זאת הוא הקשה! היו כמה תירוצים טובים שהדפסתים בספר "שיח השדה", ואת המחברת ושאר התירוצים שלחתי לגניזה.
עוד שמענו מרבינו: אבא למד איתי הרבה מסכתות שלא לומדים אותם בישיבות, כגון מסכת פסחים [וכנ"ל] ואח"כ למד איתי זבחים מנחות וחולין, אמר שזה צריך לדעת. רק בגיל 17 סיימתי פעם ראשונה ש"ס.
בכל שבת למד עמי בכל שנותיו וכדי לקיים מצות ולמדתם וגו'. ולימוד זה היה בכל השנים של אבא זצ"ל עד שנחלה בי"ז תמוז, כחודש לפני פטירתו. כנראה סבר שעדיין יש המצווה עמי. ולמעשה, למדנו את רוב התורה: תנ"ך, משניות ועוד, ורוב מסכתות הש"ס.
האם האבא היה עורך בחינה לרבנו בילדותו על מה שלמד? לא. אבל כשהייתי ילד בישיבה קטנה, החזו"א בחן את הכיתה על אלו מציאות ולא ידעתי כי הייתי מבולבל מאימתא דהחזו"א. שאלתי את רבנו: הרי הייתם ביחד ובכל זאת היה אימתא?! אז החזו"א היה עדיין בדירה לחוד, ורק אח"כ היינו ביחד.
עוד אמר לי רבינו בהזדמנות: [בבחרותי] אבא אמר לי ללמוד מס' יבמות ד' פעמים, שזהו השיעור של הלימוד. אבא רצה שפעם אחת לימוד הש"ס – יהיה בעיון עם תוס', ורק אח"כ לחזור, ולמד עמי כמה מסכתות.
(מתוך 'כל משאלותיך')