פעם אחת הלך הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל ברחוב הפסגה בשכונת בית וגן בירושלים, ולפתע התחיל לרדת גשם חזק, רבי שלמה זלמן ראה בחור צעיר הלומד בישיבה קטנה מתקרב אליו עם מטריה (שירעם) קטנה של ילדים, הבחור ביקש מרבי שלמה זלמן להיכנס עמו תחת המטריה שלו, רבי שלמה זלמן התכופף ונכנס מתחת למטריה, אבל המשיך להירטב כמקודם, שכן המטריה הקטנה מעל שני אנשים, לא הועילה כמעט כלום כנגד הגשמים העזים.
פתאום עצר רכב, והנהג הזמין את רבי שלמה זלמן ואמר: כבוד הרב, הכנסו לרכבי ואקח אתכם לישיבה. אמר לו הגרש"ז: יישר כח על הרצון הטוב, אבל אני הולך עם הבחור הזה. הבחורים ראו את ראש הישיבה מגיע כשהוא כולו רטוב. שאלו אותו "כבוד הרב, למה לא רצה הרב לעלות לרכב?" אמר להם "ראיתי שלבחור הצעיר הייתה הנאה מכך שהוא לקח אותי תחת המטריה שלו, עדיף היה לי להירטב, ולא לפגום בהנאה שלו"…
זהו מה ש"גדול הדור" לימדנו בזה, לחשוב גם על ילד, גם הוא "בן אדם"!
***
פעם אחת בא אדם לקחת את ה"סטייפלר" זצ"ל עם "מונית" כדי שיהיה סנדק בברית. ה"סטייפלר" היה צריך להתארגן מעט, כדי שיוכל לצאת לברית, אך אותו אדם שבא לקרוא לו זירז אותו שלא במתכוון יתר על המידה. אותו אדם אמר "כבוד הרב, הנהג
של המונית מחכה כבר בחוץ". הרב שמע זאת, ומיד נעל את הנעלים בלי גרביים, וירד למונית.
הוא הלך בלי גרביים לברית! לא היה אכפת לו, שיראו אותו יושב כסנדק בלי גרביים. ולמה? כדי לא לגרום לנהג מונית לחכות. אסור לצער אותו!
לימוד גדול יש לנו כאן – ראשית חכמה תהיה בן אדם, ואל תעשה שום דבר על חשבון אחרים… קודם כל צריך להיות בן אדם!
(נועם שיח – יתרו)